על המדף בחדר המורשת של מערך הלוחמה האלקטרונית בצה"ל מונחת כתבה, שכותרתה שופכת מעט אור על הפעילות של אנשיו: "צה"ל פרץ בשידור חי לערוץ של נסראללה". מפקד היחידה האמונה על הלחימה האלקטרונית בצבא מוסיף בשיחה עם "הארץ", "התפקיד שלי זה לעשות כאב ראש לצד השני".

בראיון הראשון שלו מספק המפקד, אלוף משנה א', הצצה נדירה ליחידה, שאותה הוא מגדיר "נשק אל-הרג". "אני לא הורג, אני לא פוצע, אני לא נשק השמדה", אומר א'. "הנזק שאנחנו מייצרים הוא לא פיזי, הוא נזק אחר. הוא חי בעולמות הרכים של השפעה על התודעה, על התחושות, על הביטחון".

רוב הפעולות שעשתה היחידה לאורך השנים נותרו מסווגות. עיקרן הוא שיתוק או חסימה של מערכות אלקטרוניות שמפעילים צבאות אויב או ארגוני טרור. ליחידה יש יכולת להשתלט על כל מכשיר המשדר גלים אלקטרומגנטיים. היכולת הזאת מאפשרת לאנשיה לשבש שידורי רדיו וטלוויזיה, להפריע למוקדי שידור סלולריים ועוד.

חלק משיטות העבודה של היחידה נחשפו בפעולות מעטות שכן פורסם עליהן מידע. בשנת 2007, על פי מקורות זרים, פעל הצבא כדי לעוור את מערך ההגנה האווירית של סוריה, בעת הפצצת המתקן הגרעיני הסורי; במלחמת לבנון השנייה פרצה היחידה לשידורי אל-מנאר, תחנת הטלוויזיה של חיזבאללה בלבנון, והשתילה בהם קריקטורות של המזכ"ל חסן נסראללה, שבהן נכתב כי ימיו ספורים; במבצע עמוד ענן, שהיה ברצועת עזה לפני כשבוע, השתלטה היחידה על תחנות שידור של החמאס והג'יהאד האיסלאמי ושיגרה באמצעותן מסר בערבית לתושבים: "חמאס משחק באש ומהמר על גורלכם. צבא ההגנה לישראל מתקדם לעבר השלב השני של המבצע. למען ביטחונכם, התרחקו מתשתיות חמאס ומאנשיו".

לדברי אל"מ א', היחידה מנסה לגרום כאב ראש לצד השני, למשל על ידי ערעור המידע שמקבלים האזרחים, שהם שמעניקים את הלגיטימציה לפעילות הצבאית של האויב. "העולם שאני עוסק בו אמור להשפיע על היכולת של הצד השני לעבוד. אם אדם מתחפר מאוד עמוק, הוא בעצם לא קיים. כדי לתפוס מקום משמעותי הוא צריך לפעול, לדבר עם אנשים – ואז הוא יפגוש את היכולות שלי", אומר א'.

מטרות התקיפה של הלוחמה האלקטרונית נבחרות באופן דומה לשיטת הבחירה של כל מטרה אחרת שתוקף צה"ל. "בנק המטרות" – רשימת היעדים שחטיבת המבצעים אישרה כניתנים לפגיעה - כולל גם את משימות השיבוש של מערך הלוחמה האלקטרונית. בפיקוד הדרום פעל במבצע עמוד ענן תא תקיפה ייחודי של לוחמה אלקטרונית. תא התקיפה הזה, מסבירים במערך, פעל בדרכים המקובלות להפעלת אש בצבא, כולל ייעוץ משפטי והתאמה למדיניות שקבע הרמטכ"ל.

מכיוון שלוחמה אלקטרונית אינה גורמת נפגעים בנפש, קברניטי הצבא יכולים לעשות בה שימוש נרחב יחסית. "זה עדיין לא אומר שמטרות לתקיפה אלקטרונית מוצעות ככה סתם", אומר אל"מ א'. "זאת עדיין מטרה, וכל תקיפה מאושרת. בתוכנית תקיפת היעדים של הפיקוד יש שורות של לוחמה אלקטרונית ושורות של סוללות ארטילריה. כל המטרות מותקפות בהגדרה מאוד ברורה, אחרת – לא מאשרים לי לעשות 'און' למשדר", אומר אל"מ א'.

למכשירים שמפעילים א' ואנשיו יש השפעה סביבתית. הפעלת משדר בסמוך לרצועת עזה יכולה להשפיע גם על התושבים הישראלים וגם על מערכי צבא הפועלים בשלט-רחוק. לפני תחילת המבצע האחרון ערכו בצה"ל כמה תרגילים, כדי לבדוק את הפעילות המשותפת של המכ"מים, המשדרים והכלים הלא מאוישים.

גם הפעלת סוללות "כיפת ברזל", שמתבססות על מכ"ם, נבחנה מראש, בייחוד לקראת הצבת המערכת באזור גוש דן. "אם אני פורש סוללה בתל אביב, אני לא רוצה שזה יפריע לנתב"ג. אם אני מפעיל מערכות בצפון או בעוטף עזה, אני לא רוצה שתושב שיושב בביתו ומפעיל מערכת אלחוטית או אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה ייפגע. אפילו מערכת הרמזורים בתל אביב היא אלחוטית. לא הייתי רוצה שהרמזור פה יושפע ממשהו שאני עושה", הוא מבהיר עד כמה מורכבת המשימה.

צה"ל השקיע רבות בשנים האחרונות בשני מערכי לחימה חדשים: הסייבר – לוחמת הרשת, והלוחמה האלקטרונית. בעוד לוחמת הרשת אפופה הילה זוהרת והעוסקים בה נתפשים כמעין האקרים-במדים, תחום הלוחמה האלקטרונית, שמתבסס על טכנולוגיה אפרורית כמו שידורי רדיו, נותר מאחור.

הרמטכ"ל, בני גנץ, אישר השנה השקעה של מיליארד שקל בסייבר, במסגרת התוכנית הרב-שנתית של צה"ל. במקור דרשו היחידות המתמחות בסייבר 2.5 מיליארד שקלים להתעצמות. בעקבות המשבר הכלכלי פחתו המשאבים המוקדשים לתחום במידה ניכרת, ועם זאת ניתנה התחייבות כי כל מאמץ טכנולוגי בסייבר שיגיע למימוש יקבל את המימון הדרוש. הסכומים המושקעים בלוחמה אלקטרונית קטנים בהרבה. אחת הסיבות לכך היא העלויות הנמוכות, באופן יחסי, של המערכות שבהן נעשה שימוש.

בין מערך הלוחמה האלקטרונית לאגף המודיעין היו בעבר לא מעט מתחים, שפגעו בתוצאה הסופית. בפעילות המבצעית במלחמת לבנון השנייה, מספרים בצבא, התיאום בין שני הגופים היה "לא טוב". ב-2008 הוקם מערך הל"א מחדש, בעקבות המלצות של ועדה שמינה הרמטכ"ל לבחינת לקחי מלחמת לבנון השנייה. היום, אומר א', יש "שקיפות מלאה, והזרועות עובדות אתנו בסנכרון מלא".

אירוע שבו לא הצליח המערך לספק את התוצאות שנדרשו ממנו היה משט המרמרה. בצה"ל קיוו כי מערכות הלוחמה האלקטרונית יצליחו ליירט כל ניסיון להעביר מידע מהספינות שהיו בדרכן לעזה. בפועל, תמונות שצילמו פעילים שהיו על הספינה מרמרה בעת שחיילי צה"ל השתלטו עליה בלב ים הגיעו לאינטרנט כמעט בשידור חי.

"למדנו היטב את הלקחים מפרשת המרמרה", אומר א'. "דובר צה"ל היה מת שאני אגיע לנעילה מוחלטת של שידורים מאירועים כאלה, שלא יברח שום טוויט. אבל התחום שלי הוא לא מדויק, הוא מדע של הסתברות".

הפעילות באינטרנט בימים של מבצע, והשפעתה על התודעה, שינתה את הדרישות שמוצבות למערך הלוחמה האלקטרונית. במערך מסבירים כי "צבאות לא נלחמים בטלפונים סלולריים", ועם זאת מוסיפים שייתכן שבמבצעים מסוימים, רשת אינטרנט אלחוטית תיחשב מטרה לגיטימית. "כל דבר שמשדר, כל דבר שיוצא לאוויר, הוא רלוונטי", אומר א'.  

בצה"ל נמצאת בשימוש מערכת לוחמה אלקטרונית הנקראת "דוד המלך". אנשי הלוחמה האלקטרונית פועלים לא רק ביבשה, אלא גם באוויר, במטוסים מיוחדים המיועדים ללחימה אלקטרונית ובספינות של חיל הים. "אנחנו באוויר, אנחנו בים, אנחנו חוצים את הגבול, אבל זה לא שאני נכנסת כמו חי"רניקים לתוך עזה ונלחמת. זאת לוחמה שונה", מתארת את הפעילות ס', אחת מלוחמות מערך הלוחמה האלקטרונית.

סמלת נ' מסבירה: "התפקיד שלי הוא למנוע שיפגעו בכוחות צה"ל. אם אנחנו עוצרות מידע בדרך, אנחנו עוצרות גם את הפגיעה". לוחמת נוספת, סמלת א', מספרת כי במבצע עמוד ענן עסקה בעיקר במשימות של שיבוש שידורי רדיו. "עשינו הרבה פעילות, לאו דווקא של לחימה קונבנציונלית. אני לא יורה על אנשים, אני 'יורה' בהם בדרך אחרת".