עשר קהילות פלסטיניות-בדואיות חיות בתחוםE1  והן חוששות שאם אכן תמומש תוכנית הבנייה באזור, הן יהיו הראשונות להיפגע ואף יגורשו מהמקום. כך אמר אתמול (שלישי) ל"הארץ" חבר בוועדת ההגנה של הקהילות הבדואיות באזור. אבל גם אם ישראל תמשיך להקפיא את תוכנית הבנייה המדוברת, עשר קהילות אלה - יחד עם עוד כעשר קהילות נוספות שחיות במרחב שבין ירושלים להתנחלות מעלה אדומים ובסך הכל כ-2,300 בני אדם - נתונות בסכנת עקירה. ישראל מתכננת זה שנים לקבץ את הקהילות הבדואיות בשטחי סי בגדה המערבית – וקודם כל את אלה שבאזור ירושלים – במתחמי קבע, בניגוד לרצונן.  

באוקטובר האחרון הודיעה המדינה לבג"ץ כי בכוונתה להשלים בתוך שנה את תהליך עקירת הקהילות הבדואיות בשולי ירושלים, כולל ב-E1. תושב מאהל שבט הג'האלין בחאן אל אחמר אמר אתמול ל"הארץ" כי המינהל האזרחי הודיע להם שבכוונתו להעבירם ליישוב קיים באזור יריחו, שם כבר חיים פלסטינים מרחבי הגדה.

"אנחנו מתנגדים לעבור לשם. אם לא מתירים לנו לחזור לנגב, אז זכותנו לפחות להישאר ולחיות במקום שבו אנחנו חיים כבר עשרות שנים", אמר, "במקום שמייעדים לנו - כבר מתגוררים אנשים. המינהל האזרחי אמר לנו שהתושבים גרים שם באופן בלתי חוקי, ושבתיהם, בני שתי קומות, ייהרסו. אנחנו לא מסכימים שאנשים אחרים יגורשו בגללנו, מעבר לעובדה שהמקום הזה לא מתאים לנו. התוכנית של המינהל האזרחי תשים קץ לאורח החיים המסורתי שלנו ותגרום להתפוררות פנימית". ועד ההגנה של הקהילות הבדואיות באזור, שהוקם לפני כשנתיים,  מצפה שהאיחוד האירופי - שכבר הביע בעבר את התנגדותו לעקירה בכפייה של הקהילות הבדואיות - יתערב.   

בדואית על רקע מעלה אדומים. צילום: אמיל סלמן

כ-80% מהבדואים שחיים בשוליה המזרחיים של ירושלים רשומים כפליטים, רובם ממשפחות שישראל גירשה בתחילת שנות ה-50 מתל ערד שבנגב. עד 1967 הם המשיכו לקיים את אורח חייהם המסורתי של גידול ורעיית צאן במרחבי הגדה המערבית ובקעת הירדן. מאז כיבוש הגדה המערבית ב-1967, הלך והצטמצם המרחב שבו הורשו לנוע ולרעות, משום שישראל הכריזה על שטחים נרחבים כשטחי אש והקצתה שטחים אחרים להתנחלויות. בעשרים השנים האחרונות אף הורע מצבם בין היתר בשל הרחבת ההתנחלויות, חסימת הגישה לירושלים - שהיתה השוק העיקרי לתוצרתם, בניית חומת ההפרדה והרחבת כביש ירושלים-יריחו.

ישראל אוסרת על הבדואים לבנות ולהתחבר לתשתיות, ואפילו להוסיף אוהלים בהתאם לגידול הטבעי באוכלוסייתם. בשל הרחבת מעלה אדומים ב-1997, כ-150 משפחות משבט הג'האלין אולצו לעבור לשטח באזור אבו דיס, בסמוך למזבלה. בשנה האחרונה נאלץ המינהל האזרחי להשעות את תוכניתו להקים שכונה נוספת בקרבת המזבלה ולהעתיק אליה משפחות אחרות משבט הג'האלין, וזאת בעקבות התערבות דיפלומטית ומאבק משפטי שניהל בא כוח המשפחות, עו"ד שלמה לקר, שהציג ראיות שהקרבה למזבלה היא סכנה בריאותית.