לפני קצת יותר מחודש, במהלך מבצע "עמוד ענן" פגשתי את האיש שיהפוך כנראה בבוא היום לנשיא הפלסטיני הבא. המפגש התקיים בבית הכלא "הדרים" שבשרון באישור הרשויות, לאחר יותר מעשר שנים שלא ראיתי אותו. באפריל 2002 הוא נעצר על ידי כוחות צה"ל בבית חברו ברמאללה.

אלה היו הימים הסוערים של מבצע "חומת מגן", ו"אבו אל-קסאם", המוכר יותר בישראל כמרוואן ברגותי, ניסה להסתתר מכוחות הביטחון הישראלים. בסופו של דבר, הסגיר עצמו לכוחות שצרו על הבית באחת השכונות הצפוניות של רמאללה. מאז ישב בכלא והואשם ברציחתם של חמישה בני אדם. הוא נחשב לאדריכל האינתיפאדה השנייה והאשם המרכזי בהפיכתה לעימות מזוין, קשה ומדמם, שונה באופיו מהצורה שבה התנהלה האינתיפאדה הראשונה, לפחות בחודשיה הראשונים.

ברגותי, בניגוד לאגדות בישראל, היה אחד האישים הפופולאריים ביותר בשטחים עוד לפני מעצרו, אך ללא ספק מאז כליאתו, הפך למעין גיבור על, מנהיג נערץ, אחד הבודדים שניתן לראות את תמונותיהם המתנוססות בעזה ובגדה גם יחד.

על ברגותי נאסר במהלך העשור האחרון להתראיין בכלי התקשורת, ולמעשה רק פעם אחת פורסם באישור ראיון עמו בערוצי הטלוויזיה אל-ג'זירה ואל-ערבייה (ב-2006, ערב הבחירות לפרלמנט הפלסטיני, בתקווה שהראיון עמו ישפר את מצבו של הפתח). אולי בגלל זה, הופתע כל כך לראות אותי ואת צבי יחזקאלי, הפרשן לענייני ערבים של ערוץ 10. זה החל בשיחה בתאו, יחד עם אחמד "הצרפתי" אל-ברגותי, ששימש כעוזרו במהלך תחילת העשור הקודם ונחשב לאחד ממקימי גדודי חללי אל-אקצא. ולאחר מכן, הפך לראיון אל מול מצלמת הטלוויזיה.

הוא נראה רזה יותר מאותו ברגותי שהכרתי בעבר, בין היתר מאחר שהוא רץ בכל בוקר בחצר הכלא. חוש ההומור נותר כפי שהיה ובעיקר הראייה המפוכחת של הפוליטיקה הישראלית והפלסטינית. כמה ימים בלבד לאחר תחילתו של המבצע בעזה, ידע לחזות בדיוק, את ההתחזקות הצפויה בתמיכה בחמאס בגדה ובעזה, בעיקר לנוכח החיסול של אחמד אל-ג'עברי. הוא גם הסביר בצורה פשוטה שיו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) יהיה חייב ללכת לאו"ם כדי לבקש מעמד של מדינה משקיפה לפלסטין, אחרת הנזק שייגרם לו מבחינה פוליטית יהיה אדיר.

ברגותי מודע לכוחו ומעמדו, סרב לומר בתוקף אם יתמודד בבחירות הבאות לנשיאות הפלסטינית ורק הסביר שבבוא היום יחליט. אך הצהרותיו, התנהגותו, כולן מעידות על כוונתו להתמודד מטעם הפתח או באופן עצמאי בבחירות - אם ייצאו לפועל אי פעם. במהלך השיחה הזכיר לנו ברגותי כי הסקרים האחרונים מעידים על הניצחון הצפוי לו בהתמודדות שכזו והמליץ למקבלי ההחלטות בישראל להבין שדווקא מנהיג בעל "עבר קרבי" (הגדרה שלי) יוכל להביא שלום.

ואמנם, כל הסקרים שנעשו בשטחים בשנים האחרונות מציגים תופעה יוצאת דופן: ברגותי היה מנצח - ובקלות כל מועמד של החמאס בהתמודדות על הנשיאות. אפילו בסקר האחרון של ח'ליל שקאקי שהצביע על התחזקות ניכרת של החמאס וכי איסמעיל הנייה, ראש הממשלה של החמאס, היה מנצח את עבאס, ברגותי היה מנצח בפער ניכר, במקרה של התמודדות מול הנייה.

וזו בעצם המציאות שמדינת ישראל במידה רבה מסרבת להתמודד איתה. ברגותי ייבחר בשלב מסוים, ככל הנראה לאחר שיחליט עבאס לפרוש, לתפקיד הנשיא הפלסטיני הבא. מה תעשה ישראל במקרה שכזה? הברירה שצריכה לעמוד בפניה היא לדבר עם מרוואן אל-ברגותי. נכון, הוא רוצח מורשע, אך בעבר כבר נחתמו הסכמי שלום עם טרוריסטים עם דם על ידיהם. האלטרנטיבה ל"אבו אל-קסאם" בעתיד מבחינת ישראל, תהיה חמאס מאחר שלעת עתה לא מסתמן יורש אחר לאבו מאזן בצמרת הפתח.

לא צריך לטעות, ברגותי אינו עבאס. הוא אינו מוותר על זכות השיבה, אפילו לא על הבית של אבו מאזן בצפת. הוא אינו חושש מעימות של ממש מול ישראל ואף מזהיר שאינתיפאדה שלישית עשויה לפרוץ לנוכח המדיניות הנוכחית של ממשלת נתניהו בגדה.
ועדיין, צריך לדבר עם מרוואן ברגותי בגלל התמיכה שלה הוא זוכה בציבור הפלסטיני ובגלל שגם לאחר עשר שנים בכלא, הוא נותר תומך גדול של רעיון שתי המדינות לשני העמים.

 

הראיון המלא עם מרוואן ברגותי כפי שהוקלט, לא הותר לפרסום על ידי מערכת הביטחון.