חרף הירידה במספר המתאבדים בצה"ל, גם השנה סיבת המוות העיקרית בקרב המשרתים בצבא הינה התאבדות. לפי נתוני צה"ל, במהלך שנת 2012 נרשמו בצבא 14 התאבדויות, המוגדרות כחשד להתאבדות מאחר וחקירת המשטרה הצבאית שנערכה עבור כל מקרה ומקרה טרם הסתיימה. 

מבדיקת "הארץ" עולה כי בדומה לשנים עברו, גורם המוות הנפוץ בקרב המשרתים בסדיר ובקבע הוא התאבדות, כאשר סיבת המוות השניה היא תאונות דרכים. לפי נתונים רשמיים של מחלקת הבטיחות ובקרת האיכות בצה"ל, שמונה חיילים נהרגו ב-2012 כתוצאה מתאונות דרכים. שלושה חיילים נוספים נהרגו כתוצאה מתאונות אימונים ותאונות המוגדרות כ"אחרות". חמישה חיילים ואנשי מילואים נהרגו במהלך פעילות מבצעית בשנה החולפת, אחד מהם נהרג בתאונת דרכים באותה הפעילות.

שני חיילים טבעו (במהלך חופשה משירותם), ושישה חיילים מתו ממחלה. עבור חייל אחד ועדת החקירה שמונתה לגילוי נסיבות מותו לא הצליחה לפענח את סיבת המוות, ומאחר והאחרון נקבר ללא עריכת ניתוח בגופה בשל התנגדות המשפחה, הוא מוגדר בצבא כמי שמת עקב מחלה.

גם בשלוש השנים האחרונות היתה התאבדות סיבת המוות העיקרית, בהתבסס על נתונים רשמיים שנמסרו מצה"ל לידי התנועה לחופש המידע. בהתבסס על שנים אלו (2009-2011) עולה כי 67 אחוזים מכלל המתאבדים בשנים אלו, היו ללא סעיפי ליקוי נפשיים. שיחות עם פסיכיאטרים בכירים העלו כי נתונים אלו תקפים ככל הנראה גם לשנה שחלפה, מאחר ומרבית החיילים המתאבדים אינם בעלי דיכאון קליני, אלא כאלו הנחשבים לבריאים בנפשם ובגופם. קצין בכיר במערך בריאות הנפש ששוחח עם "הארץ" טען כי עבודות שהתפרסמו בנושא גילו כי במרבית צבאות העולם, בשנים שאינן שנות לחימה מובהקות הכוללות מבצעים רחבי היקף, התאבדות היא גורם המוות העיקרי.

שנת 2007 הינה השנה האחרונה בה נרשם נתון נמוך יחסית של מספר המתאבדים – 17. בשנת 2008 נרשמו 23 התאבדויות. בשנה שלאחר מכן נרשמו 20 התאבדויות, ואילו בשנת 2010 התאבדו 28 חיילים וחיילות. לפי נתוני הצבא, בשנת 2011 התאבדו 21 חיילים. ככלל בעשור האחרון, בין השנים 2002 ל-2012, נרשמו 278 התאבדויות בקרב המשרתים בצה"ל.

"למספר 14, כמספר, אין משמעות, המשמעות היא לירידה התהליכית במספרים ולהסתכלות רחבה יותר של מספר הצעדים שננקטו באגף כוח האדם, בחיל הרפואה, בקרב המפקדים, ובבריאות הנפש – שבסופם הצלחנו לצמצמם בצורה דרמטית את מספר המתאבדים", אומר הקצין בשיחה עם "הארץ". מדובר בין היתר בהגברת מספר קציני בריאות הנפש המוצבים באוגדות, בהעלאת המודעות לנושא בקרב מפקדים ובצמצום מספר החיילים, בעיקר בתקופת ההכשרה הראשונית, הנושאים נשק.

"איך אני יודע מה המספר הסביר? אין מספר סביר, כל אובדן הוא אבדה נוראית, אבל אנחנו מכירים את מגבלות הגיל. בחלון הגילאים של 15 עד 24 במדינת ישראל, אנחנו רואים שבסך הכול אנחנו מאוד קרובים. כל מספר בין 14 ל-22 הוא קרוב לשיעור ההתאבדויות בחברה הישראלית".

עם זאת צה"ל ממיין מראש את הבאים לשירות צבאי, ומעניק פטור לאלו שהוא מאבחן כסובלים ממחלת נפש משמעותית. בהתייחס לכך אומר הקצין כי צה"ל אמנם ממיין את משרתיו, "ומוציא את מי שמחלת הנפש של והיא קשה ועמוקה, אך מצד שני נתתי להם נשק, וזה מתקזז". לדבריו, בשנים האחרונות עולה שיעור המתאבדים שטופלו קודם לכן על ידי גורמי בריאות הנפש בצה"ל. "לפני תוכנית המניעה והמודעות של המפקדים, הכרנו פחות מ-20 אחוז מהמתאבדים. בשנים האחרונות אנחנו מכירים כמעט מחצית מהם. אנחנו לא יכולים להגיד שבמבחן התוצאה יש הלימה בין אירוע אובדנות לשירות הצבאי, אבל עצם ההיכרות מלמדת אותנו שכלל הנראה גם הכרנו את אלו שמנענו (מהם להתאבד)", מסביר הקצין הבכיר.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "היקף מקרי האובדנות בשנת 2012 הוא הנמוך ביותר בשני העשורים האחרונים. לפני כשבע שנים החל צה"ל בהובלת מחלקת בריאות הנפש בתוכנית למניעת ולצמצום מקרי האובדנות. במסגרת התוכנית, שהביאה לירידה משמעותית במספר מקרי האובדנות בצה"ל, מתקיימת פעילות שוטפת הכוללת הרצאות והכשרה מיטבית למפקדים לזיהוי מצוקה בקרב חיילים ומתן מענה נכון. כמו כן, הוגדל מספר קציני בריאות הנפש הפזורים ביחידות השדה ובדרג השטח. כל חשד למקרה התאבדות בצה"ל נחקר במצ"ח ובפרקליטות הצבאית ובנוסף, מועבר לוועדה רפואית. ממצאי הוועדות מועברים לגורמי צה"ל ולמשפחות. בצה"ל רואים בנושא מניעת האובדנות בקרב חיילים חשיבות מן המעלה הראשונה ופועלים כל העת במישורים המקצועיים והפיקודיים על מנת לתת טיפול מיטבי לחיילים".