אם אכן אירעה המתקפה הישראלית בסוריה, שעליה דיווחו אתמול (רביעי) גורמים זרים, נראה שהיא התרחשה בעיתוי נוח יחסית לנשיא בשאר אסד. סוריה אכן נראית מובסת ומושפלת ואין ביכולתה להגיב, גם באמצעות החיזבאללה – הזרוע שלה בלבנון - שתגובתו לא חרגה בינתיים מפרסום הודעת גינוי חריפה וככל הנראה מתואמת עם ארמון הנשיאות בדמשק.

אולם הדיווחים על חדירת מטוסים ישראליים לשמי לבנון וסוריה יצאו במקביל להודעתו המפתיעה של יו"ר הקואליציה הלאומית הסורית, מעאד אל-חטיב, שהביע נכונות לשבת לשולחן המשא ומתן עם נציגים מהמשטר הסורי, כדי להפסיק את שפיכות הדמים ולהתכונן לשלב הביניים של העברת השלטון.

אל-חטיב, שסירב עד כה לכל הצעה לדו-שיח, הביע את עמדתו על רקע הקריאות הגוברות בתוך סוריה ומחוצה לה לניהול מגעים לשיח לאומי. זאת במטרה להפסיק את המלחמה, ומפני שלא מסתמן כעת פתרון צבאי למשבר. עמדתו של אל-חטיב זכתה לתגובה מידית וצוננת מהמועצה הלאומית הסורית, הנמנית עם מרכיבות הקואליציה שבראשה הוא עומד. "עמדתו של אל-חטיב אינה מייצגת את הקואליציה ומנוגדת להצהרת ועידת דוחא, ולפיה לא מנהלים משא ומתן עם משטר פושע שטובח באזרחים הסורים", אמרו במועצה.

בעיתונות הערבית התייחסו להצהרה כהודאה של האופוזיציה בכך שנכשלה בגיוס הקהילה הבינלאומית כדי שתתערב צבאית בסוריה, כפי שקרה בלוב ובמאלי. כמו כן, ההודעה מתפרשת כהסכמה עקרונית למתווה שהציג המשטר, ולפיו רק שיח לאומי רב-צדדי הוא הפתרון למשבר.

אסד טען עד כה שהאירועים בסוריה אינם חלק מהאביב הערבי או מהמהפכה למען החירות והחופש, אלא שהם חלק ממזימה מערבית שעליה מנצחות ישראל, ארצות הברית וסוכניהן במדינות ערב וכן מהווים מלחמה ב"ציר הרשע", שנועדה להוציא את סוריה ממעגל ההתנגדות. לאסד לא היו קבלות ממשיות בעניין, אולם המתקפה שלפי מקורות זרים אירעה אתמול כבר הכניסה את ישראל למעגל באופן מובהק. כותרת הבוקר של עיתון "אל-אחבאר" הלבנוני, שמוכר כמקורב למשטר, משקפת את הלך הרוח הזה: "ישראל נכנסה למערכה להפלת המשטר בסוריה". 

יוזמת השיח הלאומי זכתה השבוע לגיבוי מצלע שלישית שאינה זוכה לתשומת לב רבה במערב. זוהי האופוזיציה הלאומית הסורית בראשות הייתם מנאע. מנאע הגיע השבוע לז'נבה וקרא לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית ולרוסיה, לאמץ מתווה פוליטי שישים קץ למלחמה בסוריה. "המדינה האזרחית והדמוקרטית היא הפתרון היחיד למשבר בסוריה", אמר, "עשרות אלפי הסורים שיצאו לרחובות תומכים בפתרון הזה, אבל קולם נדם או נעלם עם התגברות השימוש בנשק והמלחמה המתנהלת. העולם צריך להבין שרוב העם הסורי מתנגד למאבק המזוין ולמליציות החמושות, שהתמיכה בהן אינה הפתרון למשבר אלא להפך".

גם אנשי רוח וסופרים סורים מובילים כמו אדוניס, שהיה מועמד לפרס נובל לספרות, צידדו בדו-שיח הלאומי כפתרון המשבר. לטענתם, "סוריה הפכה להיות זירת מלחמה וקרבות על אינטרסים אסטרטגיים של מדינות האזור, ולא למען רווחתו של העם הסורי". 

אסד יכול להשתמש עתה בקלות בקלף התקיפה הישראלית, אם אירעה, כחלק מהמזימה נגדו ונגד משטרו, ולהציב את האופוזיציה וחלק מהמדינות שתומכות בה מול שתי אפשרויות. הראשונה היא שיח לאומי שיוביל להסכמות לקראת הבחירות לנשיאות ב-2014. השנייה היא המשך המלחמה בצל מחלוקת בינלאומית קשה על עתידה של סוריה ותמיכה בינלאומית רופפת שיכולה להוביל למדינה מפולגת והרוסה הנשלטת על ידי מליציות חמושות, והאזרח הסורי משלם את המחיר הכבד ביותר.