חקירת המוות: זיגייר תלה עצמו במקלחת, נשללה התערבות חיצונית במותו

המדינה פרסמה באופן חלקי את חקירת נסיבות מותו של זיגייר ב-2010. השופטת הורתה לחקור אם היתה רשלנות בהשגחה עליו שתרמה למותו

בית משפט השלום בראשון לציון הורה היום (שלישי) לצמצם את צו איסור הפרסום שהוטל על חקירת סיבות מותו של העציר X, בן זיגייר, בתא המעצר בכלא איילון – ואפשר באופן חלקי את פרסום ממצאיה, בהם נקבע כי זיגייר "נמצא כשהוא תלוי במקלחת תא המעצר, כשעל צווארו כרוך סדין הקשור לחלון תא השירותים".

השופטת דפנה בלטמן-קדראי, שניהלה את החקירה, קיבלה את ממצאי הפתולוג לפיהם זיגייר מת מחנק מהסדין הרטוב, וקבעה כי הסיבה למוות היא התאבדות. השופטת שללה אפשרות להתערבות של אדם אחר במעשה, אך קבעה כי ישנן ראיות לכאורה לרשלנות בהשגחת השב"ס על זיגייר שגרמה למותו, והורתה לפרקליטות להמשיך בחקירה.

"ביום 15.12.10 בשעה 20:19 נמצא פלוני כשהוא ללא רוח חיים בתא מעצר בבית סוהר איילון לאחר שנעצר בקשר למשפט פלילי שהתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי", נפתחה החלטת השופטת, שהותרה לפרסום עקב בקשת ערוצי 10 ו-2. "המשפט נגד המנוח כמו גם המעשים המיוחסים לו ונסיבות מעצרו חסו תחת צווי איסור פרסום. המנוח נמצא כשהוא תלוי במקלחת תא המעצר, כשעל צווארו כרוך סדין הקשור לחלון תא השירותים".

"חקירת מקרה מותו המצער של המנוח העלתה כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמחדלי גורמים שונים בשב"ס גרמו את מותו", כתבה השופטת, "בנסיבות אלה, לא ראיתי לקבל עמדת המבקשת (המדינה, ע"א) לפיה יש לסגור את תיק חקירת סיבת המוות ללא קביעת אשם. בסיכום החקירה מצאתי כי יש ראיות לכאורה לאשמה של גורמים בשב"ס בגרם המוות של המנוח".

סוכן המוסד, בן זיגייר. מתוך תחקיר ABC

השופטת ציינה כי סברה שניתן לבחון את אשמתם של גורמים נוספים שהיו מעורבים בשמירה על זיגייר, לרבות בעלי תפקידים בדרג פיקודי בכיר. מאחר שהמדינה סברה כי אין מקום להעמדה לדין של המעורבים ברשלנות כתבה השופטת כי ראוי שהמדינה תשקול שוב את עמדתה. "הוראות פיקוח מיוחד למניעת מסוכנות אובדנית ניתנו, ואלה היו ידועות לגורמים האמונים על הפיקוח וההשגחה", כתבה, "הוראות פיקוח אלה לא קוימו וב'חלון ההזדמנויות האובדני' שנוצר מומש הסיכון לגרוע מכל – התאבדות המנוח".

תרופת הרגעה נמצאה בדם

להחלטה צורפה חוות דעתו של ד"ר ריקרדו נחמן, בה נקבע כי מותו של זיגייר נגרם מחנק. בבדיקה טוקסיקולוגית שנערכה בגופתו נמצא כי "בדם נמצאה כמות קטנה של תרופת הרגעה ולא אלכוהול או סמים". השופטת כתבה כי "הקביעה הרפואית המעוגנת בחוות הדעת הפתולוגית מקובלת על הצדדים ועלי. על כן, יש לקבוע כי המנוח מצא את מותו כתוצאה מחנק שנגרם מהידוק סדין ללולאה שנכרכה סביב צווארו".

עם זאת, הסבירה השופטת, "אין בקביעה זו בכדי למצות החקירה, שכן מטרת ההליך החקירתי דנן הוא סיבת המוות מהבחינה המשפטית: כלומר, האם המוות נגרם בעבירה והאם, בהמשך, ניתן להצביע על זהותם של חשודים בה". עם זאת, השופטת בלטמן-קדראי קבעה כי הממצאים השונים "שללו התערבות אדם אחר בגרימת מותו של המנוח. בשלב בו סיכמו הצדדים טענותיהם, שוב לא היתה מחלוקת כי מעשה רצוני של המנוח הוא שגרם את מותו בהתאבדות".

בהחלטה פורטו ההיבטים השונים שנבדקו לצורך שלילת חשד זה: "הממצאים שנמצאו בזירה - שהוכיחו את דרך ביצוע המעשה האובדני וקרעי הסדין יחד עם ממצאי הבדיקה הפתולוגית אשר קבעה את הסיבה הרפואית למוות; העדויות אודות המצב בו נמצא תלוי, כשסדין רטוב מגולגל, האחוז בסורגי חלון השירותים כרוך סביב צוואר המנוח; ממצאי הבדיקה הטוקסיקולוגית שהפריכה חשדות אחרים; ובצירוף בחינת תנאי הכליאה ששללו כניסה לתא המנוח ממקום שאינו מכוסה בפיקוח מצלמות התא, וכן תכני סקירת המצלמות ששללו כניסת אדם אחר לתא".

עובדי שב"ס תושאלו תחת אזהרה

החקירה בתיק הוטלה על היחידה לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) של המשטרה. "מלאכתו של צוות החקירה נמשכה מספר חודשים ועד לחודש אוקטובר 2011, אז עמדו בפני חומרי חקירה מקיפים, הכוללים מספר רב של עדויות ומסמכים ערוכים בקלסרים עבי כרס, ובכך מוצתה חקירתי". בין היתר בדקה המשטרה את זירת האירוע, את התיעוד ממצלמות התא, את רמת הפיקוח על זיגייר; גופתו של זיגייר נותחה ובוצעה בה בדיקה טוקסיקולוגית, נגבו עדויות מאשתו של זיגייר, מעורך דינו ומעובדי שב"ס – ביניהם עובדי רפואה, עובדים סוציאליים, סוהרים, ומפקדים בדרגים שונים. כמו כן, מכמה עובדי שב"ס נגבו הודעות תחת אזהרה בחשדות למחדלים רשלניים בביצוע תפקידם. שמות עובדים אלו נאסרו לפרסום לבקשת המדינה. "החקירה כללה את בחינת הפיקוח על המנוח, לרבות בחינת כללי הפיקוח המערכתיים, בחינת התא, המצלמות, נהלי הבקרה, ואף את נושא הטיפול הרפואי והנפשי שניתן למנוח ועוד", נכתב.

"לאחר שעיינתי בכל אלה, לרבות בראיות ועדויות שנאספו על פי הוראתי, סברתי כי החקירה נעשתה באופן יסודי מקיף וממצה הבוחן בקפדנות את מכלול הנושאים הרלוונטיים והמקים בסיס ראוי ומספק לסיכום חקירת סיבת מותו של המנוח כמצוות החוק", כתבה. עם זאת, בסופו של דבר פסקה כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמחדלי השב"ס גרמו למותו.

השופטת קבעה כי "החובות המוטלות על גורמי שב"ס הן רבות וקשות לביצוע. החובות שהוטלו על גורמי שב"ס בעניינו של המנוח היו קשות ומורכבות במיוחד, נוכח מעטה סודיות, מידור, פערים שונים במידע ואף מידור חלקי בהוראות הפיקוח עצמן". השופטת הוסיפה כי "חומר הראיות מלמד כי כל אנשי שב"ס שתפקדו במשמרת בעת האירוע האובדני, עבדו בכוונה מלאה לקיים משימותיהם", כתבה השופטת, "ואולם עובדה היא כי את משימות הפיקוח על המנוח, על פי ההוראות הידועות, לא קוימו".

המשפחה: יש חשד לגרימת מוות ברשלנות

מההחלטה עולה עוד כי המדינה סברה שיש לסגור את תיק חקירת סיבות המוות בטענה שלא נלמד ממנו כי מותו של זיגייר נגרם כתוצאה מעבירה. אך בני משפחתו של זיגייר השיבו לסיכומי המדינה וטענו כי החקירה העלתה סדרת מחדלים העולים לכדי גרם מוות ברשלנות. המדינה טענה כי אין בממצאים להעלות חשד כי זייגר מת בנסיבות המהוות עבירה פלילית כלשהי ועבירה של גרימת מוות ברשלנות, וכי "לכל היותר יש בחומרי החקירה אינדיקציות לליקויים בהתנהלות שב"ס בכל הקשור לתנאי השמירה והפיקוח הפיזיים בהם שהה המנוח בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות שלו ושל הפרשייה בגינה נחקר". בהחלטתה קבעה השופטת כי על המדינה לשקול שוב את עמדתה.

מהשב"ס נמסר בתגובה כי "שירות בתי הסוהר מודע לגודל האחריות המוטלת על כתפיו בשמירה על חייו של כל אסיר ועצור באשר הוא, לאור זאת מייחס הארגון חשיבות רבה בהתמודדות עם סוגיית האובדנות בקרב המוחזקים במתקני הכליאה. החלטת השופטת נלמדת על הבטיה השונים. באשר לסוגיית מניעת האובדנות יודגש כי בשנים האחרונות נקט שב"ס במגוון פעולות חדשניות ומאומצות שצמצמו את מספר המתאבדים בצורה דרסטית".

בהכנת הידיעה השתתף יניב קובוביץ



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות