רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המבוגרים בעד דיפלומטיה, הצעירים ששים לקרב

במחנות הפליטים בגדה השטח מתחיל לבעבע ובדהיישה מכשירים חלקת קברים חדשה, אולם נראה שדיבורים על אינתיפאדה שלישית עדיין מוקדמים

תגובות

במורדות ההר עליו נמצא מחנה הפליטים דהיישה במחוז בית לחם, ישנו בית קברות קטן, לעשרות השהידים שיצאו מהמחנה. את שאר המתים הם קוברים עמוק בתוך העיר, אך את "גיבורי" המחנות הם רוצים קרוב לבית. "שהיד" עבורם הוא כל מי שנהרג בעימות עם ישראל: נערים שזרקו אבנים על כלי רכב צבאיים, חמושים שנהרגו בהיתקלויות ומחבלים מתאבדים. חלק מהקברים "שמורים" לשאריות גופות המתאבדים, שנמצאות עדיין בידי ישראל.

לצד בית הקברות, במעלה המדרגות, התחילו להכשיר באחרונה חלקה חדשה, לכבוד הרוגי האינתיפאדה השלישית. ראש הפת"ח במחנה, מוחמד אל-ג'עפרי, מסתובב בין לבני המלט ומביע אופטימיות זהירה. "אנחנו לא רוצים עוד אינתיפאדה. זה הדור האחרון שאפשר לעשות אתו שלום. יש עוד חלון הזדמנויות של חמש שנים", הוא מסביר. אבל בינתיים, הצד הריאלי גובר. שורות שורות של קברים כבר נבנו, מחכים.

השבוע האחרון היה סוער בחלק של הגדה שמדרום לירושלים. מותו של העציר הפלסטיני ערפאת ג'ראדאת הצית סדרה של מהומות, שהעלו את השאלה אם בפנינו עומדת אינתיפאדה שלישית. ביקרנו השבוע במחנות הפליטים באזור, דהיישה, אל-עיאדה ואל-ערוב, כדי לאמוד את הלך הרוחות. במערכות הקודמות היו מחנות הפליטים חוד החנית של המאבק נגד ישראל. בראשונה יצאו אלפים אל הצירים, וסקלו באבנים את החיילים ואת רכבי המתנחלים. בדהיישה מתגאים שאצלם האינתיפאדה התחילה כבר בשנת 80'. יום יום היו יוצאים מהמחנה לידות אבנים על המתנחלים שנסעו – לפני עידן הכבישים העוקפים – מירושלים לקרית ארבע. במחאה, היה יושב משה לוינגר יום יום מחוץ למחנה, מוקף חיילים. בסוף הצבא נשבר, ובנה חומת ענק שחצצה בין המחנה לכביש הראשי. באינתיפאדה השנייה יצאו מהמחנות רבים מהמחבלים המתאבדים שזעזעו את ירושלים.

בינתיים, נראה שהדיבורים על אינתיפאדה שלישית עדיין מוקדמים, על אף שכל הווית החיים של תושבי המחנות קשורה בסכסוך עם ישראל. בפתח המחנה אל-עיאדה, למשל, מוצב מפתח ענק, סמל למפתחות הבתים הישנים, שנזנחו ב-1948. בכניסה מישהו צייר על הקיר פורטרטים של שישה אסירים, תושבי המחנה הכלואים בישראל. בסמטה הסמוכה יש ציור קיר גדול של מפת ישראל בצבעי פלסטין, ועליה מסומנים כל הכפרים באזור ירושלים והשפלה משם באו הפליטים. אך בין הדור המבוגר לדור הצעיר ישנם חילוקי דעות כיצד יש לנהוג עכשיו. המבוגרים סבורים שהאפיק הדיפלומטי אליו פנה מחמוד עבאס (אבו-מאזן) חשוב יותר מעימותים אלימים. "הפגנה בפאריס עדיפה לנו מהפגנה פה בבית לחם", אומר אל-ג'עפרי, "בשנים האחרונות באו לכאן הרבה אנשים מאירופה, שרואים את הכיבוש וחוזרים הביתה לפעילות למען פלסטין". בשנה האחרונה שלחו הפלסטינים את מפתח הענק לגרמניה, לביאנלה שעסקה בפלסטין. לדברי אל-ג'עפרי, התגובות היו מצוינות.

הצעירים, לעומת זאת, ששים לקרב. ב-1 בינואר השנה נערכה תהלוכה בדהיישה לציון 48 שנים לניסיון הפיגוע הראשון של פתח. לאחר שנים שהנשקים אופסנו עמוק במחסנים, הם נשלפו לסיבוב דאווין ברחובות, אך הוחזרו למחבוא. בינתיים טרם נעשה בהם שימוש. במחנה אל-ערוב, הצעירים יצאו השבוע לידות אבנים לעבר כלי רכב בכביש 60, אך נהדפו על ידי הצבא. לעומת זאת, צעירי אל-עיאדה משקיעים את ארבעת החודשים האחרונים בידוי אבנים, בקבוקי תבערה, רימונים ומטענים אל עבר קבר רחל, הצמוד למחנה. לפני כמה שנים הוקף הקבר בחומות מכל הכיוונים, והספורט האזורי הפך להיות יידוי אבנים מעבר לחומה. במבצע עמוד ענן הושלכו 75 בקבוקי תבערה בשעה אחת לעבר הקבר. במקרה אחר, מטען שנורה באמצעות קלע עבר את החומה, והתפוצץ בעמדת שמירה של החיילים, שהיתה ריקה באותה עת ולכן איש לא נפגע. השבוע הועלה באש אחד הפילבוקסים של צה"ל, עשרה מטרים גובהו.

מדי פעם, החיילים והשוטרים פותחים את שערי מתחם הקבר ומתחילים במרדף אחר הצעירים, לשמחתם של הפלסטינים והפעילים במקום, שמצלמים הכל ומעלים את הסרטונים ליו-טיוב. בעקבות האירועים, כוחות מג"ב במקום תוגברו בצלפים מיחידת דובדבן ובחיילים של גדוד נחשון.

עמדת שמירה שרופה של צה"ל פברואר 2013

ביום שני האחרון היו מעורבים החיילים בשתי תקריות דמים: צלף של דובדבן ירה קליע "רוגר" 22 מ"מ לעבר צעיר פלסטיני, ופצע אותו בחזהו. במקרה אחר, כוח של חטיבת כפיר יצא ממתחם המחנה לתוך בית לחם וירה כדורי גומי לעבר רעול פנים. אחד הכדורים פגע בראשו של ילד, שמאושפז כעת בבית החולים הדסה עין כרם, ועדיין לא יצא מכלל סכנה.

בעקבות האירועים, נפרסה המשטרה הפלסטינית באזור. אתמול ושלשום, אם בזכות תשלום המשכורת או עקב לחצי ישראל, גילו השוטרים יעילות והעימותים נפסקו. באל-עיאדה טוענים שהחיילים מתגרים בהם. "לפעמים הם יורים סתם גז", אמר בעל המכולת הצמודה אל המחנה, "הם רוצים שהילדים יתעצבנו ויזרקו עליהם בחזרה אבנים, כדי שהם ירו בהם. הם רוצים לדחוף אותנו בכוח לאינתיפאדה שלישית". המבוגרים מנסים לשכנע את הצעירים שאין טעם בעימותים, בינתיים ללא ההצלחה של ממש. "אם אתה אומר להם 'אל תזרקו אבנים', אז הם אומרים שאתה משת"פ של השב"כ", אומר אל-ג'עפרי, "אז אנחנו מנסים שצעירים אחרים יסבירו להם שהם טועים. חבל על הצעירים שייהרגו כאן".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות