רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמאס בנה מחדש את מערך המנהרות; לפי הערכות, חלקן כבר בשטח ישראל

הארגון משקיע מאמצים והון עתק בפרויקט המנהרות, ולפי הערכות מספרן מתקרב עתה לזה שהיה ערב "צוק איתן". גורם ביטחוני: הקמת מכשול אפקטיבי בגבול הרצועה תעלה כ–2.8 מיליארד שקלים, סכום שאינו מופיע בתקציב הביטחון לשנה הנוכחית

תגובות
פעילי חמאס מפגינים את כישוריהם בתצוגת תכלית בעזה, שלשום
אי־אף־פי

בשבועות האחרונים חשף שב"כ לפחות שלוש חוליות טרור של חמאס בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, שתכננו פיגועים בנשק חם נגד ישראלים. המעצרים וכתבי האישום שהוגשו בעקבותיהם העלו חשדות בדבר כוונות מרחיקות לכת: פיגועי התאבדות, חטיפה וירי. לנוכח הצהרות חוזרות ונשנות של בכירי הארגון ברצועת עזה — הכיוון נראה ברור. ישנם בכירים בחמאס שמבקשים להפוך את העימות האלים המתנהל בשטחים כבר יותר משלושה חודשים לאינתיפאדה חמושה. למהלך כזה עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת גם על המצב ברצועה.

עד כה, הצליחו מאמצים מקבילים של ישראל ומנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בגדה לסכל את מרבית התוכניות של חמאס. האלימות בגדה ובתחומי הקו הירוק עדיין מתאפיינת ברובה בפיגועי דריסה ודקירה. גם פיגועי הירי שמתרחשים לעתים — את האחרון והחמור שבהם ביצע המחבל מוואדי ערה במרכז תל אביב ב–1 בינואר — אינם מעשי ידיהן של התארגנויות טרור מסודרות, אלא פעולות של מחבלים בודדים. אבל אם יצליחו חוליות חמאס בגדה להוציא לפועל פיגוע גדול, מהלך כזה יקרין גם על המתרחש בגבול הרצועה, שם מתנהל זמן רב מאבק מוחות בין מערכת הביטחון הישראלית לאנשי הזרוע הצבאית של חמאס שחזרו לחפור מנהרות התקפיות לכיוון ישראל.

באמצע דצמבר הספיד חמאס את אחד מפעילי הזרוע שהיה בעבר בין שומריו של גלעד שליט. האיש, נמסר בהודעת הארגון, נהרג בקריסת מנהרה "ממזרח לחאן־יונס". הדבר היחיד ברצועה שנמצא ממזרח לחאן־יונס הוא הגבול עם ישראל. תוך כדי המערכה האחרונה בעזה, מבצע צוק איתן בקיץ 2014, חשפה ישראל 32 מנהרות התקפיות שחפרו הפלסטינים לכיוון ישראל. כשליש מהן כבר נחפרו ממזרח לגדר — בתוך שטח ישראל. צה"ל הודיע שהרס את כל המנהרות הללו, אבל מאז הסתיימה המלחמה חודשו החפירות. חמאס משקיע מאמצים והון עתק בפרויקט המנהרות. ההערכה הסבירה היא כי מספר המנהרות החוצות את הגבול מתקרב למספרן ערב צוק איתן.

האם חמאס מחפש עימות צבאי נוסף עם ישראל? החוכמה המקובלת גורסת שלא. הרצועה טרם התאוששה מנזקי המלחמה לפני שנה וחצי ועשרות אלפי תושבים עדיין לא קיבלו לרשותם בתים חדשים או משופצים במקום אלה שנהרסו בהפצצות הישראליות. אולם, ייתכנו שני תרחישים אחרים: האחד — שהצלחה של חמאס בביצוע פיגוע גדול מהגדה תוביל לתגובה ישראלית נגד הארגון ברצועה שתדרדר את הצדדים לעימות שלא ממש רצו בו (כפי שהחטיפה והרצח של שלושת הנערים בגוש עציון תרמו להסלמה לפני שנה וחצי). השני — שהמאמץ הישראלי לאיתור מנהרות לצד החשש של חמאס שישראל תכה ראשונה יביאו את מנהיגי הזרוע הצבאית, מוחמד דף, מרוואן עיסא ויחיא סנוואר, לפתוח במתקפה חד־צדדית מכיוונם, למרות המחיר הכבד שעלולה הרצועה לשלם.

פעילי חמאס מפגינים את כישוריהם בתצוגת תכלית בעזה, שלשום
רויטרס

יחיא סנוואר, הצלע השלישית בהנהגת הזרוע הצבאית של חמאס, משמש כיום איש הקשר המרכזי בין ההנהגה המדינית והצבאית של הארגון. באוקטובר 2011 שוחרר מהכלא הישראלי במסגרת עסקת שליט. אחיו, מוחמד, הוא מפקד חטיבה בזרוע הצבאית והיה בין מתכנני חטיפת שליט. כשיחיא סנוואר שוחרר הוא התחייב בפומבי לפעול לשחרורם של "אחיו", האסירים שנותרו מאחור בכלא הישראלי. באחרונה פרסם חמאס כמה קטעי וידיאו מתקופת החטיפה של שליט. הפרסומים נועדו לשמר את הדימוי של חמאס בתודעת תושבי הרצועה כארגון "התנגדות", הנלחם נגד ישראל, אבל נדמה שהם מלמדים גם על החשיבות העצומה שחמאס מוסיף לייחס למבצעי חטיפה, כדרך להכתיב לישראל ויתורים.

חמאס עלול לפתוח בעתיד במהלך התקפי, באמצעות מנהרה, אם יחוש שפרויקט הדגל של המנהרות ההתקפיות שוב נמצא בסכנת גילוי. ישנם מרכיבים נוספים בתמונה האסטרטגית, המזכירים את המצב ביולי 2014, ערב המלחמה. הבולט שבהם הוא הלחץ העצום שמפעילה מצרים על הרצועה. כוחות הביטחון המצריים הציפו חלק ניכר ממנהרות ההברחה ברפיח ודרדרו עוד יותר את מצבו הכלכלי של חמאס, שהכנסותיו נשענו במידה רבה על גביית מסים מסחורות המועברות במנהרות.

פעיל חמאס מפגין את כישוריו בתצוגת תכלית בעזה, שלשום
אי־אף־פי

אף שישראל מעבירה כמות גדולה של סחורות לרצועה מדי יום דרך מעבר כרם־שלום, האיסור על יציאת תושבים מהרצועה דרך ישראל (למעט מקרים חריגים) נמשך. והמצור עוד מוחרף בשל סירובה של קהיר לפתוח לתנועה את מעבר רפיח. המעבר נפתח בממוצע אחת לחודשיים לערך, ליומיים־שלושה, ורק אלפים בודדים של תושבים מצליחים לעבור בו בכל פעם. אם לפני כחצי שנה עדיין הועלו רעיונות במערכת הביטחון הישראלית בדבר פרויקטים ארוכי טווח בתחום התשתיות ברצועה — מהקמת נמל בחוף ועד אי מלאכותי — הרי שכל הרעיונות הללו נגנזו בהנחיית הדרג המדיני.

סביר שמבחינת הזרוע הצבאית, התפיסה המבצעית של הארגון קיבלה תוקף במלחמה האחרונה חרף ההישגים המוגבלים. הרעיונות שגיבש מוחמד דף — העברת המלחמה לשטח האויב, ישראל, באמצעות תקיפה דרך המנהרות והפעלת כוחות קומנדו מהים (צוללנים) ומהאוויר (מצנחי רחיפה) — הוכיחו את עצמם. טפטוף הרקטות למרכז הארץ נתפס בחמאס כהישג ולקראת סוף המלחמה כיוון הארגון אש מרגמות מסיבית לכיוון יישובי עוטף עזה, לאחר שזיהה שאוכלוסיית העוטף היא נקודת תורפה ישראלית.

כל הרעיונות הללו עומדים בעינם גם כעת. האם יצוץ בתקופה הקרובה נפץ, טריגר, שיצית מחדש את העימות? ישראל תתקשה לצפות זאת מראש. אף שזרועות המודיעין זיהו הכנות של חמאס למבצע באמצעות מנהרה בקיץ 2014, הבנה זו לא תורגמה בישראל להכנות נרחבות לאפשרות של מלחמה. בהמשך שגה המודיעין כמה וכמה פעמים בניבוי תגובותיו של חמאס, בהפסקות האש הרבות שהוכרזו תוך כדי הלחימה, עד להסכמות שהביאו לסיומה.

מה עושה ישראל באשר לאתגר המנהרות? לפני כמה חודשים דווח על התקדמות בגיבוש הפתרון הטכנולוגי שאמור לסייע באיתור מוקדם של מנהרות ועל צעדים ראשונים ליישומו בשטח. מערכת הביטחון משאירה את הפרטים המלאים של התוכנית חסויים. אולם, גורם ביטחוני בכיר אמר באחרונה ל"הארץ" כי העלות המשוערת של הקמת גדר חדשה סביב הרצועה, שתכלול מענה טכנולוגי מספק לסוגיית המנהרות, עומדת על לא פחות מ–2.8 מיליארד שקלים. הסעיף התקציבי עצום הממדים הזה כלל אינו מופיע בתקציב הביטחון לשנה הנוכחית, ובמשרד הביטחון כבר אומרים כי כל פעולה לשדרוג הגדר ברצועה תצטרך לבוא ממקור מחוץ לתקציב, משום שאחרת לא ניתן יהיה לממש את התוכנית הרב־שנתית של צה"ל.

על שער הגיליון החדש של המגזין הצבאי "מערכות" מופיעה תמונתם של הרמטכ"ל, אלוף פיקוד הדרום ומח"ט גבעתי מימי צוק איתן. הכותרת על השער היא תמצית ממאמר שחיבר אלוף משנה רומן גופמן, כיום מפקד החטיבה המרחבית עציון (בית לחם): "לקראת מלחמת לבנון השלישית — ההכרח בשינוי עמוק בתחום היוזמה בדרג הטאקטי". גופמן כותב, ועורכי המגזין בוחרים להבליט את אבחנתו על השער, כי "היוזמה ואיתה התחבולה, ההעזה והתעוזה הן שיחרצו את גורל המערכה הבאה. צה"ל לא הצטיין בתחומים האלה בצוק איתן. חובה עלינו לחולל שינוי עמוק".

עצם הודאת הצבא בפערים הללו, מאוחרת ככל שתהיה, מרשימה. כמוה גם חלק מהצעדים שננקטו מאז סיבוב הלחימה האחרון ברצועה. אבל המרכיבים הבסיסיים בתמונת המצב בדרום — המשך חפירת המנהרות, היעדרו של מכשול אפקטיבי בגבול הרצועה והמצור ההדוק על עזה — מותירים את הסיכון לסיבוב נוסף בעינו, אף שיחסי הכוחות הצבאיים היו ונשארו לטובת צה"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות