רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצנזורה דורשת מעשרות דפי פייסבוק לאשר מראש ידיעות בענייני צבא וביטחון

עד עכשיו נדרשו רק כלי תקשורת ממוסדים להגיש מידע לאישור. בימים האחרונים פנתה הצנזורית הצבאית הראשית ל-30 דפי פייסבוק ובלוגים כחלק משינוי מדיניות המוגדר כ"התאמה לעידן האינטרנט"

תגובות

מפעילי דפי פייסבוק ובלוגים בולטים ברשת נדרשים להגיש ידיעות לביקורת מוקדמת בצנזורה הצבאית. בימים האחרונים פנתה הצנזורית הצבאית הראשית, אל"ם אריאלה בן-אברהם, לכ-30 בלוגרים ומפעילי עמודים על מנת שיגישו לאישור ידיעות העוסקות בתחומים המחייבים בדיקה בהתאם לתקנות לשעת חירום. מדובר ברשימה של עשרות נושאים - מרביתם עוסקים בענייני צבא וביטחון או במידע על האויב. אי-הגשת ידיעות לצנזורה בנושאים הללו מהווה עבירה, והצנזורית יכולה להגיש תלונה על כך מתוקף תקנות ההגנה לגורמי האכיפה.

אל"ם אריאלה בן-אברהם
דובר צה"ל

עד עכשיו נדרשו בעיקר כלי תקשורת ממוסדים להגיש מידע לאישור הצנזורה, אך גם ארגוני הצלה, עיריות בקווי עימות ועוד. כעת, נדרשים את אישור הצנזורה גם עשרות מפעילי דפי אינטרנט. מדובר בעיקר בדפי מבזקים חדשותיים ברשת, בפורומים המתעסקים בנושא צבא וביטחון, בבלוגים המגדירים את עצמם כעוסקים בחדשות, וכן בדפי פייסבוק פופולאריים. ל"הארץ" נודע שזו אינה הפעם הראשונה שדפי פייסבוק קיבלו פנייה כזו מהצנזורה.

יוסי גורביץ, המפעיל את הדף "החברים של ג'ורג'", המוגדר כ"בלוג לביקורת חברתית, פוליטית ותקשורתית", כתב בחשבון הטוויטר שלו אמש כי הצנזורה הצבאית הודיעה לו שהיא "דורשת לראות מראש את הפוסטים והסטטוסים" שהוא כותב ביחס לצה"ל ולמערכת הביטחון. גורביץ ציין כי הוא אינו מתכוון לציית לדרישה ואף מתכוון לבחון האם יש בידו כלים משפטיים לפעול נגד המהלך.

בדומה לפנייה שנעשתה לגורביץ, פנתה אל"ם בן-אברהם לעוד עשרות מפעילים של דפי פייסבוק פופולאריים, המגדירים את עצמם כדפים ציבוריים ושיש להם כמות עוקבים גדולה יחסית של כמה אלפי עוקבים לפחות. כך למשל, פנו מהצנזורה לדף הפייסבוק של "חברה, כתב עת סוציאל-דמוקרטי". הדף הוא של מגזין שהפסיק לצאת לאור לפני כשנה. בין היתר, ביקשו אנשי הצנזורה פרטים ליצירת קשר עם מנהלי עמודי הפייסבוק.

צילום מסך של הבלוג "החברים של ג'ורג'"

בשנים האחרונות ניסתה הצנזורה להתאים את עצמה להתפתחויות בעולם התקשורת, והחלה לנטר רשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, לצד בלוגים. בעבר, אמרה הצנזורית הראשית הקודמת, תא"ל סימה וואקנין-גיל, כי "אין לי כל כוונה להיכנס ליומן האישי של אף אזרח וחשוב לי לציין שאנחנו לא יושבים על פייסבוק של אנשים פרטיים".

עד כה צונזרו פרסומים שיש בהם פגיעה בביטחון המדינה רק בדיעבד. הפרסומים ברשת נבחנו על ידי מערכות ניטור ממוחשבות. אך כעת מתבקשים מפרסמים עצמאים להגיש לבדיקה מוקדמת ידיעות העוסקות בנושאים הקשורים לצבא וביטחון, לפני הפרסום. מדובר בשינוי מדיניות, המוגדר בצנזורה כהתאמתה לעידן האינטרנט. גם כיום מדגישים בצנזורה כי הם לא עוקבים אחר דפים פרטיים, אלא פנו רק לפרסומים המוגדרים כציבוריים (וגם ברשתות החברתיות, מופיעים כ"מדיה").

הצנזורה בישראל פועלת מתוקף תקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1945, שלפיהן מחויבים כלי תקשורת להעביר אליה, לפני פרסום, כל חומר שהיא דורשת לקבל. לפי נתוני הצנזורה, ממוצע ההגשות מכלל כלי התקשורת בישראל עומד על כ-70% מכלל המידע שנדרש בהגשה בהתאם לרשימת הנושאים. הצנזורית הקודמת, תא"ל וואקנין-גיל,טענה כי מבין כלל הפרסומים שלא הוגשו לצנזורה, רק מספר פרסומים בודדים בשנה ייתכן ופגעו בביטחון המדינה. במאמר שפרסמה בכתב העת "משפט וצבא" של הפרקליטות הצבאית לפני כחצי שנה, היא הציעה לשנות את מודל הפעלת האינטרנט, בטענה כי זה אינו עומד בקצב השינויים שהביא עמו האינטרנט, וסברה כי יש לחוקק חוק בנושא פעילות הצנזורה, שיכלול גם צמצום של סמכויות הצנזורה.  

מהצנזורה הצבאית נמסר בתגובה: "ערך היסוד של חופש הביטוי, חשיבותו והצורך לאזן נכונה בינו לבין הגנה על ביטחון המדינה, עומדים לנגד עיני הצנזורה בכל עת, גם בכל הקשור לפעילות ברשת". בצנזורה הדגישו כי סמכויותיהם מוגדרות בחקיקה ונתונות לביקורת בית המשפט העליון, והן חלות על כל סוג של פרסום הנוגע לביטחון המדינה - הן בכלי תקשורת המסורתיים והן בפרסומים מסוגים אחרים. כמו כן, ציינו כי רק פרסומים העלולים לפגוע באופן ממשי בביטחון המדינה נפסלים. 

"בשבוע האחרון נעשתה פנייה כאמור למספר דפי פייסבוק, שמגדירים עצמם כדפי חדשות ו/או מבזקים", נמסר מהצנזורה הצבאית. "בפנייה לא התבקשה הסרה של פרסום כלשהו. יודגש, כי אין המדובר בפרופילים פרטיים אלא בדפים ציבוריים בלבד, המגדירים עצמם כמדיה ופתוחים לעיון הציבור". 

ח"כ אילן גילאון (מרצ) פנה בעניין ​לשר הביטחון,​ ​משה​ ​יעלון. "בישראל פועלים אלפי בלוגרים בתחומים שונים. אלה הם עיתונאים עצמאיים, המספקים לקהל אדיר של קוראים תוכן בלתי תלוי, פרשנויות מזווית אישית, בלי שמערכת גדולה עומדת מאחוריהם, בלי ייעוץ משפטי, בלי גיבוי ממוסד. דרישה של הצנזורה להעביר אליה כל פוסט ופוסט העוסק בענייני צבא לאישור מסוכנת ומשתקת", לשון הפנייה. 

ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ, ראש תחום רפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה כי בקשת הצנזורה מבלוגרים לעיין בתכנים לפני פרסומם היא "בלתי חוקית בעליל". לדבריה, "העניין של הגשה מוקדמת לעיון הצנזורה נוצר בוועדת העורכים בהסכם וולונטרי בין העיתונות לצנזורה. גם כאשר התפרקה ועדת העורכים, העיתונים החליטו מטעמים כאלה ואחרים, חלקם מטעמים לא עניינים, להמשיך לקיימם. אבל כשהצנזורה שולחת מכתב שדורש להראות תכנים לפני פרסומם - אם באמת מדובר בהוראה מחייבת - זו חריגה מסמכות. לא פוגעים בישראל בזכות לחופש ביטוי, בוודאי לא במניעה מוקדמת, ללא הסכמה מפורשת בחוק. אני לא רואה איך הצעד הזה עומד באיזשהו מבחן משפטי".

מנגד, עו"ד אמיר ונג, שותף וראש מחלקת רגולציה ותקשורת במשרד רון גזית רוטנברג, סבור כי הבלוגרים צריכים ליישר קו עם דרישות הצנזורה. "שנים הבלוגרים נלחמו שיכירו בהם כעיתונאים. הם הגיעו עד בג"ץ עם דרישה שיתנו גם להם תעודת עיתונאי - והצליחו. הם יכולים כיום לקבל תעודת עיתונאי מלשכת העיתונות הממשלתית. אחרי שהבלוגרים הצליחו לגרום למשרד ממשלתי אחד להכיר בהם כ'עיתונאים', הם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם כשעוד גורם ממשלתי 'מכיר' בהם כעיתונאים. להיות עיתונאי זה לא רק זכויות אלא גם חובות, ובישראל אחת מהחובות היא הצנזורה הצבאית".

ונג סבור גם כי לצנזורה יש סמכות לפעול בנוגע לבלוגרים. לדבריו, "מבחינת לשון החוק, מדובר על תקנות שעת חירום והן חלות על כל פרסום - על עיתונים, על ספרים ואין סיבה שלא יחולו גם על בלוגים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות