טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חברה ישראלית העבירה אמצעי ראיית לילה לחוף השנהב, למרות הסנקציות הבינלאומיות

ישראל אינה מגדירה את הציוד שהועבר כאמצעי לחימה, אך דו"ח מועצת הביטחון של האו"ם טוען כי הוא משמש את צבא חוף השנהב וכי העברתו היא הפרה של משטר הסנקציות

תגובות
אנשי הכוחות המיוחדים של חוף השנהב משתלטים על אוטובוס במסגרת אימון, בחודש שעבר
רויטרס

דו"ח מומחים של מועצת הביטחון של האו"ם טוען כי חברה ישראלית העבירה אמצעי ראיית לילה לחוף השנהב, תוך הפרת הסנקציות הבינלאומיות על המדינה המערב־אפריקאית. לפי הדו"ח, שפורסם בחודש שעבר, מאז שנת 2004 נרשמו הפרות בינלאומיות שונות של אמברגו הנשק המוטל על חוף השנהב, והועברו בין היתר כלי נשק קלים, כלי נשק כבדים ותחמושת.

עוד נכתב כי חוף השנהב לא עמדה בהוראות האמברגו בנוגע לייבוא של ציוד לראיית לילה בשנת 2015. לפי מסמכים שאותרו, התברר כי האמצעים הועברו באמצעות חברה ישראלית — ויוצאו פעם אחת במשלוח מישראל, ופעם אחרת, בתיווך החברה. כותבי הדו"ח מציינים כי מדובר בהפרה של משטר הסנקציות, וכי האמצעים שהועברו נמצאים בשימוש הצבא וכוחות הביטחון בחוף השנהב. במערכת הביטחון אומרים כי החברה לא עברה על החוק הישראלי בכל הנוגע לפיקוח על הייצוא הביטחוני, משום שהציוד שהועבר אינו מוגדר כאמצעי צבאי הדורש פיקוח. עם זאת, מקור במערכת הסכים לטענה כי מדובר בפעילות "כשרה, אך מסריחה". 

חוף השנהב עברה שורה של משברים פוליטיים, בהם מלחמת אזרחים ועימותים אלימים שנמשכו בשנים 2011-2010, כאשר הנשיא דאז לורן גבאגבו סירב לפנות את כסאו, דבר שהביא להתערבות הצבא הצרפתי. כותבי הדו"ח מציינים כי איתרו בחוף השנהב נשק מתוצרת איראנית  — משגרי אר.פי.ג'י ותחמושת —  וכן אלפי רובים מתוצרת סינית.

בתקופת פעילותו פיקח צוות מומחים של האו"ם על הנעשה בנמלים בחוף השנהב, וחקר משלוחים כדי לאתר הפרות של אמברגו הנשק. במהלך ביקורת שגרתית בנמל התעופה באבידג'אן, העיר הגדולה ביותר בחוף השנהב, התגלה משלוח של משקפות לראיית לילה, ובהמשך התגלה משלוח נוסף של חמישה מכשירים תרמיים לראיית לילה שהגיעו לחוף השנהב ישירות מישראל בינואר 2015. במסמך של החברה הישראלית שסיפקה את האמצעים הללו, "טרויה טק דיפנס", נכתב כי משלוח האמצעים התבצע בחודש דצמבר 2014, וכי עלותו היתה 52,500 דולר.

נשיא חוף השנהב המכהן אלסאן וטארה ולצדו רמטכ"ל צבא חוף השנהב, בחודש שעבר
לוק גנאגו \ רויטרס

דו"ח האו"ם מפרט תחת הכותרת "יישום אמברגו הנשק", את המקרה של העברת הציוד לראיית לילה של החברה הישראלית. "שני המשלוחים שנכנסו לחוף השנהב היו הפרה של משטר הסנקציות. המשקפות לראיית לילה משמשות כרגע מגוון יחידות של הצבא ושל כוחות הביטחון, ואמצעי ההדמיה התרמיים משמשים את הצבא", נכתב בדו"ח. עם זאת, לפי הגדרת מערכת הביטחון, המוצרים אינם נחשבים מוצרים צבאיים, ולכן לא היו בפיקוח משרד הביטחון והחברה לא עברה על החוק הישראלי. 

החשיפה של העברת האמצעים מאפשרת להתחקות בפירוט אחר פעילותם של סוחרי נשק ואמצעי לחימה. מי שפנה לחברה הישראלית היא חברה מחוף השנהב, שביקשה לקבל אמצעים לראיית לילה. תחילה, ביקשה החברה הישראלית מהאגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון רישיון להעביר את הציוד למדינה. בישראל סירבו, בטענה כי האמצעים המבוקשים נחשבים לציוד לחימה ומצריכים אישור של מועצת הביטחון בשל אמברגו הנשק על חוף השנהב. בעקבות הסירוב יצרה החברה הישראלית קשר עם חברה אחרת הממוקמת בסינגפור, ויחד הצליחו שתי החברות לאתר מוצר דומה של משקפות לראיית לילה בארצות הברית, אך כזה הנחשב למוצר בסטנדרט אזרחי. כך, מאשר מקור במערכת הביטחון, תיווכה למעשה החברה הישראלית את העברת המשקפות לידי חוף השנהב. על פי החוק לפיקוח על הייצוא הביטחוני, משרד הביטחון אמור לפקח על תיווך בעסקות נשק בחו"ל, אך הדבר לא נעשה עד היום. הפיקוח על התיווך לא מתקיים, חרף הודעת המשרד כי יתחיל בפיקוח בשנת 2014. גורם ביטחוני אמר כי התקנות שמסדירות את הפיקוח על מתווכי הנשק, ממתינות לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. ב"הארץ" דווח כבר בסוף שנת 2014 כי התקנות ממתינות לאישור זה.

בעקבות ממצאי הדו"ח, פנתה מועצת הביטחון של האו"ם אל משרד החוץ בבקשה לקבל הבהרות בנושא. בדיקה שנערכה במשרד הביטחון בעקבות פניית ועדת הסנקציות של האו"ם, מצאה כי החברה לא עברה על חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני. לטענת מקור ביטחוני, במקרה הראשון, של העברת המשקפות, היה מדובר בתיווך בעסקה, והחברה הוכיחה כי המוצר לא נמצא בפיקוח. במקרה השני, הוסיף המקור, מדובר במכשיר תרמי אזרחי, שלא דורש פיקוח משום שהוא אינו נחשב "מוצר צבאי". המומחים כותבי הדו"ח ציינו בו כי הם פנו באופן רשמי לחברה הישראלית על מנת לקבל מידע בנוגע לייצוא זה, אך לא נענו.

חייל של צבא חוף השנהב בכפר אנומבו שליד אבידג'אן, בשבוע שעבר
ISSOUF SANOGO/אי־אף־פי

"על משרד הביטחון לעשות בדק בית איך דבר כזה קורה, וגם על רשויות המכס שנתנו לשלוח ארגזים למדינה שיש עליה אמברגו", אומר עו"ד איתי מק, הפעיל למען הגברת הפיקוח על ייצוא הנשק מישראל. "מצד אחד, טוב שיש את הדו"ח, וזה מראה שהם כן מאתרים העברות של אמצעי לחימה, אבל הם לא מצליחים למנוע אותן", הוא הוסיף, "אנחנו רואים שהנשק לא מתכלה - ובמקום כמו חוף השנהב, הנשק והתחמושת עוברים ממלחמת אזרחים אחת לשנייה".

בדו"ח עולים ממצאים גם לגבי העברת אמצעים לראיית לילה מחברה באיחוד האמירויות, ועל העברת ציוד עודף של הצבא הצרפתי — במקרה זה משאיות — באמצעות חברה צרפתית.

חברת טרויה מסרה בתגובה: "חברת טרויה טק דיפנס בע"מ פועלת בהתאם לחוקי מדינת ישראל ובכפוף להנחיות משרד הביטחון, ומעולם לא הפרה את החוק. מסיבה זאת, ובניגוד למה שניתן להבין מן הדו"ח, חברתנו לא סיפקה ציוד צבאי כלשהו לממשלת חוף השנהב. חברתנו שיתפה פעולה עם ועדת האו"ם בצורה מלאה, השיבה לכל השאלות שהופנו אליה, ולא הסתירה דבר. איננו יודעים מה עומד בבסיס הקביעות השגויות בדו"ח".

ממשרד הביטחון נמסר: "בעקבות פניית ועדת הסנקציות במועצת הביטחון של האו"ם למשרד החוץ, פתח אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון בבירור מקיף של הטענות מול חברת 'טרויה'. בסיום הבדיקה נמצא כי לא בוצעה עבירה על חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני".

תומכים חמושים של הנשיא לשעבר גבאגבו בעיר אבידג'אן, ב-2011
ז'אן-פיליפ קסיאזק \ אי-אף-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות