רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

אם ישראל אכן תקפה בסוריה למרות הנוכחות הרוסית, מדובר בצעד חריג

הטייסות שפרסה רוסיה באזור לטקייה והמכ"מים שיכולים לזהות המראה ישראלית גם בנגב הביאו לירידה תלולה במספר הדיווחים על התקיפות. ברקע, הצלחת אסד בחאלב לא מבשרת טובות לישראל

תגובות
מטוס F-16 של חיל האוויר בתרגיל בנגב, ב-2013
אילן אסייג

הדיווח לפנות בוקר (רביעי) על תקיפת חיל האוויר בסוריה, שלפי כלי תקשורת ערביים כוונה נגד שיירה ומחסני נשק של ארגון חיזבאללה, חריג יחסית לשנה האחרונה. ישראל אינה מאשרת ואינה מכחישה תקיפות אוויריות המיוחסות לה נגד הברחות נשק בסוריה, ולכן קשה לדעת בוודאות אילו מן הדיווחים על תקיפות אכן קשורים בחיל האוויר הישראלי ובאילו מקרים מיוחסים לו מהלכים שביצעו כוחות אחרים הפעילים במלחמת האזרחים. ועם זאת, בשנה האחרונה חלה ירידה תלולה, ניכרת, במספר הידיעות על תקיפות ישראליות.

השינוי הזה קשור כנראה בשחקן החדש יחסית בזירה - רוסיה, שבספטמבר 2015 פרסה שתי טייסות באזור לטקייה-טרטוס בצפון מערב סוריה ובחודשים האחרונים עיבתה את המכ"מים וסוללות היירוט שלה בסוריה. המהלך הרוסי, ששיאו כעת בהפצצות הכתישה היומיות על מזרח חאלב, סייע בעצירת הדימום של משטר אסד ומנע למעשה את קריסתו.

מיד לאחר הצבת הטייסות הרוסיות בסוריה יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו למוסקבה, לפגישה דחופה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. השניים נועדו מאז עוד שלוש פעמים ושתי המדינות הקימו ביניהן מנגנון למניעת חיכוכים אוויריים, במטרה לצמצם למינימום את הסיכון לקרבות אוויר בין מטוסים ישראלים ורוסים בשמי סוריה, או להפלת מטוס של אחת מהמדינות על-ידי סוללת טילי קרקע-אוויר של חברתה.

אם נכונים הדיווחים על תקיפה ישראלית אפשר להעריך, בסבירות גבוהה, כי ישראל אינה מיידעת את רוסיה לפני כל כניסה של מטוסים למרחב האווירי הסורי או הלבנוני (לפי התקשורת הערבית, המטוסים הישראלים משגרים את הפצצות ממרחק, כשהם חגים מעל שטח לבנון). סביר שישראל מעדכנת את הרוסים רק בנסיבות שבהן היא חוששת מחיכוך מיידי עמם.

אינפו דיווחים על תקיפות ישראל בסוריה

מאז שהגיעו ישראל ורוסיה להסכמות פורסם שסוללות נ"מ סוריות, הפועלות בתיאום מסוים עם הרוסים, נכשלו בהפלת מטוסים ישראלים. במקרה אחר, לפני כמה חודשים, חדר מטוס ללא טייס (מל"ט) רוסי בשוגג לשמי ישראל ברמת הגולן וחיל האוויר ניסה ליירטו אך לא פגע בו. הנוכחות הרוסית המוגברת מטילה מגבלות מסוימות על חיל האוויר הישראלי. לפי הנתונים הגלויים המתפרסמים על המכ"מים הרוסים, הטווח שלהם מגיע ל-400 קילומטרים, כך שכל המראה ממרבית בסיסי חיל האוויר (לפחות עד צפון הנגב) אמורה להיות מזוהה על-ידי הרוסים. כיוון שחיזבאללה הוא כעת חלק מברית האינטרסים הרוסית-איראנית, להצלת משטר אסד, ישראל אינה יכולה לשלול אפשרות שחלק מהמידע הזה מגיע גם אל הארגון הלבנוני.

אם ישראל אכן תקפה הלילה בסוריה, הדבר מעיד כנראה על צורך מבצעי דחוף. בנאום בעצרת האו"ם בספטמבר אשתקד אמר נתניהו כי ישראל תמשיך לפעול למניעת הברחת מערכות נשק מתקדמות מסוריה לחיזבאללה. מנוסח הדברים השתמע שחיזבאללה כבר הצליח לקבל בכל זאת לידיו טילי נ"מ חדשים מדגם אס-איי 22 וכן טילי חוף-ים מדויקים מדגם יאחונט. התפתחות אחרת שבכירים ישראלים מביעים דאגה לגביה זמן רב נוגעת לדיווחים על הברחת רקטות המשפרות בצורה ניכרת את הדיוק לטווח הבינוני של חיזבאללה. האם רוסיה מבינה את הצרכים הדחופים של ישראל ומוכנה לעצום עין לנוכח תקיפות כאלה המיוחסות לה, במינון נמוך? את זאת שתי המדינות אינן אומרות במישרין.

את אירועי הלילה צריך עם זאת לראות גם בהקשר רחב יותר. ממשל אובמה, כבר ברור למדי, אינו מתכוון לנצל את 50 הימים האחרונים שנותרו לו כדי להתערב באופן פעיל לעצירת ההתקדמות של משטר אסד והרוסים. פוטין, לעומת זאת, נראה כמי שרוצה לנצל את חלון הזמנים שבין שקיעת הממשל הישן לכניסת ממשל טראמפ, שכבר הביע אהדה יוצאת דופן לאינטרסים של מוסקבה, כדי להגביר את הלחץ על המורדים בסוריה ולהעניק לאסד ניצחון, לפחות בחאלב.

ביחסי הכוחות הנוכחיים, ולנוכח התמיכה הכלכלית המסיבית שמעניקות מדינות כמו סעודיה וקטאר למורדים, קשה להאמין שדי יהיה בתנופת המשטר כדי להחזיר לאסד את השליטה ברוב שטחי סוריה. אבל הצלחה מהדהדת בחאלב (ובימים האחרונים, קורסים חלק ממעוזי המורדים בצפון מזרח העיר תחת מכבש ההפצצות) יכולה לשפר את מעמדו של אסד ואולי בהמשך לסייע לו באכיפת תנאים טובים יותר עבורו, אם – וכרגע זו נראית אפשרות קלושה – תושג בכל זאת הפסקת אש יציבה.

מטוסים רוסים בסוריה, ביוני האחרון
POOL/רויטרס

מבחינת ישראל, זה אינו תרחיש מבשר טובות. אף שנתניהו לעולם לא יאמר זאת במפורש, חמש וחצי שנות מלחמת האזרחים בסוריה היו התפתחות אסטרטגית טובה (אם כי לא נטולת סיכונים) עבור ישראל. צבא סוריה קרס ואיבד חלק עצום מהיכולות המבצעיות שלו, שבעבר נבנו כנגד צה"ל. המלחמה יוצרת התשה ושיתוק הדדיים בין שני מחנות עוינים לישראל: איראן סוריה וחיזבאללה מן הצד האחד והארגונים הסוניים הקיצוניים מצד שני. שניהם אינם פנויים כעת לפעול ברצינות כנגד צה"ל.

הצלחה ניכרת של הציר התומך באסד תהיה, לכן, בשורה רעה לישראל. זה רלוונטי גם לגבול ברמת הגולן. בשנים האחרונות סילקו המורדים את צבא סוריה מרוב השטח הקרוב לגבול. ניצחונות נוספים של אסד גם בגולן (אף שזו אינה חזית הנמצאת בעדיפות גבוהה עבורו) או הסדר זמני להפסקת אש עלולים לאפשר למשטר, ובהתאם גם לאיראן ולחיזבאללה, אחיזה מחודשת בקרבת הגבול ברמה. זהו תרחיש מדאיג עבור ראש הממשלה, אפילו בימים שבהם הוא נראה כמי שכבר מתקשה להסתיר את אושרו מניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות