רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התרגיל השיווקי של חיל הים שעומד מאחורי עסקת הספינות

מרגע שהחיל מיתג מחדש את כלי השיט כספינות מגן לאסדות ומאגרי הגז, אושרה העסקה וצה"ל קיבל לה מימון מחוץ לתקציב הביטחון. אולם מומחי אבטחה מפקפקים אם הספינות נדרשות בכלל למטרה זו

תגובות
אסדת קידוח תמר
תומר אפלבאום

פרשת עסקאות ההצטיידות של חיל הים — שכבר סיבכה את פרקליט ראש הממשלה עו"ד דוד שמרון ובעטיה נפתחה בדיקה משטרתית העלולה לערב גם את בנימין נתניהו — נחלקת לשניים: המחלוקת סביב רכש שלוש צוללות חדשות לחיל הים וגלגולי המכרז לאספקת ארבע ספינות חדשות, מדגם "סער 6". בשני המקרים, זכתה בעסקאות מספנת תיסנקרופ הגרמנית, שאת המתווך הישראלי מטעמה, מיכאל גנור, מייצג עו"ד שמרון.

בשניהם, הועלו בשבועות האחרונים טענות בדבר שיקולים לא ענייניים, התנהלות עקומה וניגודי אינטרסים שליוו את רקימת העסקאות. ברקע, מתנהלת חקירה פלילית מתקדמת נגד תת־אלוף (מיל') אבריאל בר-יוסף שברגע האחרון בוטל מינויו בידי נתניהו לראשות המועצה לביטחון לאומי. בר-יוסף, שמילא תפקיד פעיל בעסקאות ההצטיידות, חשוד בקבלת שוחד ממיליונר גרמני על רקע מתווה הגז, אך במערכת הביטחון ובמשטרה סבורים שהפרשיות עשויות להצטלב יחד. בר־יוסף נחשב לכוח המניע מאחורי שתי העסקאות, שאכן חיזקו במידה ניכרת את החיל.

בשבוע שעבר דווח כאן על השתלשלות המכרז לרכש הספינות, שלאחר לחצים של נתניהו וסביבתו נעצר כדי לאפשר את סיכום העסקה עם הגרמנים. אולם, נדמה שזו רק מחצית הסיפור. מבדיקה עם שורת בכירים במערכת הביטחון, שהיו מעורבים בעסקאות ההצטיידות ובהגדרת צרכי האבטחה של "המים הכלכליים" בים התיכון, מתברר שחיל הים הצליח להביא לאישור עסקת הספינות בעיקר בזכות מיתוגן מחדש כ"ספינות מגן" למאגרי הגז.

ההצטיידות אושרה, לאחר קרוב לעשר שנים של דחיות וביטולים שבהן נתקלו תוכניות רכש קודמות. אולם, נראה שהקשר המעשי בין הספינות לבין יעד האבטחה המוצהר שלהן הוא כרגע מוגבל. לטענת אחדים מהאנשים העוסקים בכך, ספק אם החיל נזקק לספינות הללו כדי להגן על האסדות ומאגרי הגז. ובכל זאת, לא רק שהספינות יירכשו תחת התואר "ספינות מגן", אלא שחלק גדול מהפרויקט ימומן כסעיף חיצוני לתקציב הביטחון, העוסק באבטחת המים הכלכליים — פתרון אידיאלי מבחינת מערכת הביטחון.

עם זאת, ראוי להבהיר שאיש בצמרת חיל הים אינו חשוד כיום במעשים לא תקינים בפרשות הנחקרות כעת. הטענות נוגעות רק לאופן ההחלטי, והמטעה לכאורה, שבו שווקה העסקה. בחיל אומרים בתגובה שכל ההחלטות התקבלו משיקולים מקצועיים בלבד וכי חלופת האבטחה באמצעות ספינות אושרה משום שהיתה המתאימה ביותר לצרכי המדינה ובפועל גם חסכונית יותר מהחלופות האחרות.

הבן המקופח במטכ"ל

סביב 2002 החל חיל הים לגבש תוכנית שמטרתה הכנסת ספינות טילים חדשות, שאמורות היו להחליף את ספינות הסער 4 הישנות ולהתווסף לספינות הסער 5 שכבר היו בשירות. התוכניות התעכבו גם בשל מחלוקות פנימיות בתוך החיל בדבר אופי הספינה הדרושה. אולם, גם בהמשך הדרך הצעותיו נדחו פעם אחר פעם. המהלך לא צלח בשל עלותן הגבוהה של הספינות וגם משום שהחיל נותר במעמד הבן המקופח במטכ"ל, שרוב צרכיו (למעט הצוללות, שזכו למימון חלקי גרמני ולהתעניינות אסטרטגית של ראשי הממשלות השונים) נמצאים בעדיפות נמוכה ביחס לחיל האוויר, למודיעין ואפילו לכוחות היבשה.

ספינת סער 5 של חיל הים
דובר צה"ל

בתוכנית הרב־שנתית של צה"ל, "תפן", שגובשה ב–2007 לאחר מלחמת לבנון השנייה נכלל רכש ספינות חדשות. אך הספינות נותרו בעדיפות נמוכה יחסית והסעיף כלל לא מומש, לנוכח אילוצים שהוצגו לבסוף כדחופים יותר.

השינוי אירע בתקופת מפקד חיל הים הקודם, האלוף רם רוטברג. המהלך של נתניהו לאישור מתווה הגז יצר צורך בהגנה מוגברת על המים הכלכליים, אותה רצועה בים התיכון ברוחב של כ–200 קילומטרים ממערב לחופי ישראל, שבה נמצאות תגליות הגז הישראליות. לצד גלגולי העסקה, ממכרז פתוח לחוזה עם המספנה הגרמנית, היא גם שינתה כותרת. ארבע הספינות שיירכשו לבסוף מותגו מחדש כספינות מגן, שיישאו בעול ההגנה על המים הכלכליים.

יתרה מכך, עקב התמיכה הנלהבת של נתניהו במתווה הגז, הצליחו חיל הים והמל"ל לקבל הסדר מימון חריג: רק שליש מעלות רכש הספינות תגיע מתקציב הביטחון, בזמן ששני השלישים האחרים ימומנו מתמלוגי הממשלה ממאגרי הגז הימיים. הפתרון החדש היה נוח גם עבור בכירי מערכת הביטחון וצה"ל. רכש הספינות כמעט שלא בא הפעם על חשבון רכש מטוסים, טנקים או מערכות נשק אחרות.

הדיונים על רכש הספינות הואצו לקראת 2013 ועברו את אישור הקבינט, כוועדת שרים להצטיידות, ב–2014. כעבור שנה גם נחתמה העסקה עם המספנה הגרמנית, לרכש ארבע ספינות בעלות כוללת של 430 מיליון אירו, מהם 115 מיליון שניתנו כמענק על ידי ממשלת גרמניה.

לדברי אדם שמילא תפקידים בכירים במערכת הביטחון ועסק רבות בסוגיות אבטחת הגז, הבלטת הספינות כמרכיב העיקרי בפתרון ההגנתי למאגרי הגז כלל אינה משקפת את המציאות ואת צרכי האבטחה. שאלת האבטחה נוגעת לארבעה אתרים: אסדת ים תטיס, שהוקמה ב–2004 אך כיום אינה מפיקה גז ונמצאת כקילומטר וחצי ממערב לגבול המים הטריטוריאליים של ישראל, מול חופי אשקלון; אסדת תמר, המרוחקת ממנה כקילומטר וחצי; מאגר תמר, כ–80 קילומטרים ממערב לחיפה ושדה לוויתן, הנמצא צפון מערבית לתמר, כ–125 קילומטרים מחופי ישראל.

את האתרים השונים צריך לאבטח מפני איומים מגוונים: ירי טילים מדויקים (כמו טיל חוף־ים יאחונט שבידי סוריה וכנראה חיזבאללה), ירי רקטות תלולות מסלול מטווח רחוק וניסיונות לפיגוע מטווח קצר, כמו פשיטה המלווה בירי של נשק קל וטילי נ"ט, חבלה במתקנים ואף חטיפת עובדים.

אסדת ים תטיס מאובטחת היום על־ידי חברה פרטית, בסיוע ספינות ביטחון שוטף של חיל הים (כמו ה"דבורה"), הפועלות מבסיס החיל באשדוד. צוות המאבטחים באסדה, בוגרי יחידות קרביות של צה"ל, נעזר גם בסירה מהירה שניתן להזניק בעקבות איומים אפשריים, ככוח תגובה מיידי למרחק קצר.

אסדת תמר הקרובה לאסדת ים תטיס זוכה להגנה דומה. מאגר תמר, עמוק בלב ים, מתבסס על פלטפורמת הפקה תת־ימית שממוקמת על קרקעית הים, בעומק של כ–1,800 מטרים מתחת לפני המים ולכן נדרשת לו לכל היותר הגנה מוגבלת. ואילו מאגר לוויתן אמור להתבסס על מערכת הפקה דומה לזו של תמר, אך טרם פותח. במלים אחרות: שני אתרים כבר מאובטחים, אתר אחד אינו זקוק להגנה מיוחדת והאתר הרביעי יפותח רק בעתיד ואז יתבררו צרכי ההגנה שלו. כך גם באשר למאגרי גז נוספים, אם יתגלו בעתיד.

בכירים לשעבר במערכת הביטחון אמרו ל"הארץ" כי "התיאור של הסער 6 כספינות מגן למאגרי הגז הוא בעיקר מהלך מוצלח של מיתוג. הצורך של חיל הים בחידוש סד"כ (סדר כוחות) הספינות שלו פגש את העניין של הקברניטים בקידום אסדרת משק הגז. צה"ל ניצל כאן הזדמנות להצטייד, כמעט שלא על חשבונו". אחד הבכירים סיפר שצפה בטלוויזיה במפקד החיל לשעבר, האלוף רוטברג, מפליג עם כתבים צבאיים בספינת טילים ומסביר על חלקן של הספינות בהגנת המים הכלכליים "ולא יכולתי להאמין שהתקשורת קונה את הסיפור הזה".

"מענה מבצעי מורכב"

קצין בכיר בחיל הים אמר אתמול בתגובה ל"הארץ" כי "מאגרי האנרגיה בים הם נכס אסטרטגי, שבכל מקרה חייב הגנה. אנחנו גוף מקצועי רציני מכדי שנעסוק בתעלולי שיווק. הממשלה בחנה כמה חלופות, בטרם החליטה להטיל את המשימה עלינו. כל חלופה שהיתה נבחרת כרוכה בהוצאה כספית ואני חושב שהחלופה שלנו דווקא זולה יותר ואפקטיבית יותר מהברירות האחרות. אבטחת שדות הגז היא כאב ראש לא קטן. יש כאן נכסים פגיעים יחסית שפזורים על שטח נרחב ומחייבים מענה מבצעי מורכב". לדבריו, הצהרותיו הפומביות של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, מעידות שהארגון נערך לפגוע באסדות בזמן מלחמה עתידית.

מפקד חיל הים לשעבר, האלוף רם רוטברג, על רקע אסדת תמר, בשנה שעברה
תומר אפלבאום

הקצין הסביר כי סוללות כיפת ברזל, לצד מערכות הטיל "ברק 1" (ובעתיד, "ברק 8"), שיוצבו על הספינות יסייעו בהגנת האסדות הן מפני טילים מדויקים כמו היאחונט והן מפני רקטות תלולות מסלול. הקמת אסדת הגנה מחייבת תחזוקה בעלות גבוהה, לצד השבתת כוח צבאי שזה יהיה כל עיסוקו. "עשינו חקר ביצועים. זה יהיה יקר יותר מכל ספינה", אמר.

לדבריו, הספינות יוכלו לספק גם סיוע, כמכ״ם הגנה קדמי, למערך ההגנה של חיל האוויר. הוא אמר כי בעתיד צפויה פעילות נרחבת בהרבה סביב מאגר לוויתן וכי זו תחייב נוכחות גבוהה יותר של ספינות המגן, בקרבת המאגר המרוחק מהחוף. "מדינת ישראל קיבלה עסקה טובה. הספינות הללו אינן כה יקרות. כשתכננו בהתחלה לרכוש ספינות סער 5 משופרות, העלות היתה פי 2 ויותר ממה שנרכש לבסוף", אמר.

הקצין הבכיר הוסיף כי בזמן מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 אבטחה ספינת טילים בקביעות את אסדות ים תטיס ותמר. לדבריו, בעתיד (ארבע הספינות צפויות להגיע רק בסוף 2019) התחייב חיל הים כי לפחות אחת מארבע הספינות תפטרל באופן קבוע, "24/7", במרחב המים הכלכליים ותוכל לזנק במהירות לטפל באיומים. בזמן מתיחות גבוהה או מלחמה תתוגבר פריסת הספינות בקרבת המתקנים ומאגרי הגז. "ספינה שמסיירת במים הכלכליים היא דו־שימושית", אמר. "בימים רגילים היא מפטרלת. בחירום, היא מספקת הגנה נקודתית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות