טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גרמניה וישראל סיכמו: אם תתגלה שחיתות, עסקת הצוללות תבוטל

הסיכום הושג לאחר שמרקל דחתה כמה בקשות של נתניהו לחתום על מזכר הבנות בנושא העסקה. פקידים גרמנים: הקנצלרית רוצה לחזק את מורשתה לפני הבחירות

תגובות
צוללת המיועדת לחיל הים הישראלי במספנת תיסנקרופ בקיל שבגרמניה, ב-2013
CARSTEN REHDER / AFP

ישראל וגרמניה סיכמו לפני כמה שבועות כי אם חקירת המשטרה בפרשת כלי השיט, המכונה תיק 3000, תגלה מעשי שחיתות הנוגעים לרכש הצוללות מגרמניה, המשא ומתן בנושא יופסק והעסקה תבוטל. פקידים ישראלים וגרמנים בכירים ציינו כי הסיכום הוכנס לסעיף חדש בטיוטת מזכר ההבנות בנושא רכש הצוללות, כתנאי של גרמניה לחתימה שצפויה להתקיים בעוד כמה שבועות.

ב–31 באוקטובר 2016 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו מעל בימת הכנסת כי בקרוב תחתום ישראל על מזכר הבנות עם גרמניה לרכש שלוש צוללות חדשות. שבועיים לאחר מכן דיווח העיתונאי רביב דרוקר בערוץ 10 כי עורך הדין דוד שמרון, פרקליטו האישי של נתניהו, משמש גם פרקליטו של נציג חברת תיסנקרופ הגרמנית — ממנה רוכשת ישראל צוללות וספינות טילים להגנה על אסדות הגז. נתניהו טען כי לא ידע על שום קשר בין מקורבו לנציג המספנה הגרמנית, ושמעולם לא שוחח עמו בנושא.

כל פרשות נתניהו - פרויקט מיוחד

בחצי השנה שחלפה מאז הפרסום נחשפו פרטים רבים נוספים על עסקת הצוללות, וכן על העסקה לרכש ספינות המגן. בין השאר, פורסם כי בתחילה רצה נתניהו לרכוש את שלוש הצוללות החדשות כתוספת לשש הקיימות, ולהרחיב את צי הצוללות לתשע. כמו כן, דווח כי ראש הממשלה שקל את האפשרות לרכוש מהמספנה הגרמנית שתי ספינות נגד צוללות. לבסוף, בעקבות התנגדותו של שר הביטחון דאז משה יעלון ובכירי צה"ל, הוחלט לא לרכוש ספינות נגד צוללות, וכי הצוללות החדשות יחליפו צוללות ישנות יותר, שצפויות לצאת משימוש לקראת שנת 2030.

מיד אחרי חשיפת הפרשה הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי אין מקום לערב את המשטרה בנושא. אלא שימים ספורים לאחר מכן הוא שינה כיוון והודיע שהורה למשטרה לפתוח בבדיקת הפרשה. שלושה חודשים מאוחר יותר, בסוף פברואר השנה, הודיע פרקליט המדינה שי ניצן על הפיכת בדיקת המשטרה לחקירה פלילית. החשד הוא שכמה מעורבים בפרשה ביצעו עבירות מתחום השחיתות הציבורית. ניצן הבהיר כי נתניהו אינו חשוד בפרשה.

החתימה על מזכר ההבנות בין ישראל לגרמניה היתה אמורה להתקיים לקראת סוף 2016, אולם שטף הפרסומים בתקשורת הישראלית והגרמנית וכן הבדיקות והחקירות של רשויות אכיפת החוק בשתי המדינות הקפיאו את התהליך למשך יותר מארבעה חודשים. פקידים ישראלים בכירים, שביקשו לשמור על עילום שם בשל הרגישות המדינית של הנושא, ציינו כי לשכת ראש הממשלה פנתה כמה פעמים ללשכת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בבקשה לחתום על מזכר ההבנות, אולם בכל פעם נענתה כי העיתוי אינו מתאים.

לפני כחודש התקיימה שיחה בנושא בין ממלא מקום היועץ לביטחון לאומי באותה תקופה, יעקב נגל, לבין היועץ לביטחון לאומי של מרקל, כריסטוף הוייסגן. הוייסגן אמר כי בשל חקירת המשטרה בישראל והעננה הפלילית שרובצת מעל עסקת הצוללות, ממשלת גרמניה מעוניינת להכניס תיקונים לטיוטת מזכר ההבנות.

הוא אמר לנגל שכדי להוציא את התהליך מהקיפאון ולאפשר את קידום החתימה על מזכר ההבנות ואת המעבר למשא ומתן על חוזה הרכישה, גרמניה מבקשת להוסיף סעיף שיתנה את מימוש העסקה בתוצאות החקירה. נגל עדכן את נתניהו בבקשה, וראש הממשלה הסכים לה. הוייסגן ונגל ניסחו פסקה נוספת למזכר ההבנות, לפיה אם חקירת המשטרה תראה שבוצעו מעשי שחיתות או עבירות פליליות כלשהן שנוגעות לרכש הצוללות, מזכר ההבנות לא ייכנס לתוקף, המשא ומתן על החוזה יופסק והעסקה כולה תבוטל.

"המטרה היתה למצוא פתרון שיאפשר לצאת מההקפאה אליה נכנסה העסקה, ולאפשר את החתימה על מזכר ההבנות", אמר פקיד ישראלי בכיר. "הגרמנים רצו רשת ביטחון כדי להתקדם בלי להסתכן בהיגררות לפרשיית שחיתות. ברור לנו שאם יימצא משהו בעייתי בחקירת המשטרה לא תהיה עסקת צוללות, אבל גם ברור לנו שלא ימצאו משהו כזה — ולכן לא היתה לנו בעיה עם הוספת הסעיף הזה".

פקידים גרמנים בכירים שביקשו לשמור על עילום שם בשל הרגישות המדינית של הנושא, ציינו כי עסקת הצוללות חשובה ורגישה מאוד עבור מרקל. סיבה אחת לכך היא רצון הקנצלרית להמשיך וליישם את מדיניותה המוצהרת לחיזוק ביטחון ישראל. סיבה נוספת היא עלות העסקה — שתעמוד על קרוב למיליארד וחצי אירו — והעובדה שממשלת מרקל תממן שליש ממנה מכספי משלם המסים הגרמני כמענק סיוע ביטחוני לישראל.

לדברי הפקידים, מרקל, שתתמודד בבחירות בספטמבר על כהונה נוספת, רצתה שמזכר ההבנות לרכש הצוללות ייחתם בהקדם האפשרי כדי לחזק את המורשת שלה בכל הנוגע לישראל. כמו כן, היא רצתה לוודא שגם אם תפסיד בבחירות, לא יהיה צורך באישור מדיני נוסף של הממשלה הבאה בגרמניה לקידום העסקה. מצד שני, מרקל רצתה להבטיח שממשלת גרמניה לא תמצא עצמה מעבירה מאות מיליוני אירו למימון עסקה שמעליה יש עננה של חשדות פליליים.

הפקידים הישראלים והגרמנים הבכירים ציינו כי מזכר ההבנות המתוקן צפוי להיחתם בשבועות הקרובים. המזכר יקבע שגרמניה מוכנה למכור לישראל שלוש צוללות חדשות, וכי אם ישראל תהיה מעוניינת לרכוש אותן גרמניה תממן שליש מהעסקה, בדומה למענקים שנתנה לישראל בעסקאות קודמות לרכש צוללות בשנים האחרונות.

הפקיד הישראלי הבכיר אמר שלאחר החתימה על המזכר צפוי להיפתח משא ומתן על חוזה הרכישה. לדבריו, המשא ומתן שיתקיים עם המספנות הגרמניות צפוי להימשך בין שנה לשנה וחצי, ולהסתיים לקראת סוף 2019. הוא הוסיף כי ההערכה היא שעד אז תסתיים חקירת המשטרה, ויתברר אם העסקה נגועה בשחיתות.

חבר הכנסת אראל מרגלית (המחנה הציוני) אמר על הסיכום בין ישראל לגרמניה כי "ראש הממשלה מנסה לבצע מחטף תחת חקירה במחיר של מיליארד וחצי יורו, ודרישת גרמניה לסעיף השחיתות ממחיש את חומרת המצב אליו הגענו. אני דורש לעכב ביצוע ההסכם עד לכינוס ועדת חוץ וביטחון שתדון בעסקה בנוכחות ראש הממשלה. שחיתות וביטחון לא יכולים ללכת יחדיו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות