טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: שאריות של תרופות עלולות להגיע למי השתייה

חוקרים באוניברסיטת ת"א מוצאים באחרונה יותר ויותר תוצרים של פירוק תרופות היוצרים תערובות רעילות במקורות מים, ומתריעים על סכנות כמו התפתחות תגובות אלרגיות לתרופות

תגובות

במקורות מים המשמשים לשתייה והשקיה בישראל יש תערובת חומרים שמקורה בשאריות תרופות, והיא עשויה לזהם את הסביבה ולהוות סיכון בריאותי לציבור - כך עולה ממחקר מתמשך על שאריות תרופות ומזהמים אחרים הנעשה באוניברסיטת תל אביב. בעיית הזיהום, שגורמים חומרים רפואיים, מטרידה גם את האיחוד האירופי, שפרסם בשבוע שעבר דו"ח על זיהום מקורות מים. הדו"ח ממליץ להגביר את המעקב אחר השפעת תערובות שונות של מזהמים.

קבוצת מחקר מהמעבדה להידרוכימיה באוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר דרור אבישר, מקיימת מעקב במעבדה ובמחקרי שדה, אחר שאריות של תרופות מסוגים שונים, הנותרים בשפכים גם לאחר שעברו טיהור, ומגיעים למקורות מים או לשדות חקלאיים. בשנים האחרונות הם מרכזים מאמץ לגילוי תוצרי הפירוק של התרופות, שהם קשים לאיתור ויוצרים תערובות בדרגות רעילות שונות.

במחקרים האחרונים נמצא, בין השאר, שיש חדירה של החומרים האנטיביוטיים שנוהגים להוסיף לבריכת דגים הנמצאת בצפון מישור החוף, אל מי תהום המשמשים מקור למי שתייה. במאמר שפרסמו החוקרים מאוניברסיטת תל אביב בעניין זה, בכתב עת מדעי, הם ציינו שמדובר בסיכון בריאותי אפשרי. לכן, טענו, יש להפסיק את השימוש בחומר האנטיביוטי ואולי גם בחומרים רפואיים אחרים, או למנוע דליפת מים מהבריכה. לחלופין יש להפסיק את השימוש לשתייה במי התהום.

במחקר אחר נבדקו דגימות שפכים ממכון טיהור באזור השרון, המשמשים להשקיה. בין השאר נבדקה הימצאות אחד מתוצרי הפירוק של אמוקסיצילין (מוקסיפן), מהתרופות האנטיביוטיות הנפוצות ביותר. בבדיקות התגלה תוצר הפירוק בדגימות רבות של השפכים. החוקרים ציינו שאחת הסכנות האפשריות, המאיימות על ציבור החשוף לחומר זה בצורה כרונית, היא התפתחות תגובה אלרגית לתרופות מסוג זה. יש גם חשש שתוצרי הפירוק שלהם יגיעו דרך מים ומזון לבני אדם.

"מה שהתברר לנו הוא שחומרים שונים, ובהם תרופות אנטיביוטיות, עוברים פירוק בתנאי סביבה רגילים, לתוצרים שונים - שהם מולקולות אחרות שיכולות להיות בעייתיות לא פחות מהחומר המקורי", אומר ד"ר אבישר. "כימיקלים אינם נעלמים. לכן מדענים חייבים לא רק לזהות אותם, אלא גם להבין אילו תהליכים יצרו אותם בסביבה".

באחרונה מנסים אבישר והמדענים העובדים אתו לדמות תנאים טבעיים במעבדה, שבהם יתחולל פירוק תרכובות הנמצאות בתכשירים רפואיים. בין השאר נבחנה השפעה של קרינת שמש, של טמפרטורה ורמת חומציות של מים. עד עתה כבר זוהו, לדברי אבישר, תשעה תוצרי פירוק של התרופה מוקסיפן, ששניים מהם עשויים להיות רעילים.

השלב הבא במחקר יהיה לבדוק את תוצרי הפירוק של תרופות כימותרפיות, שנוצרו מלכתחילה להיות רעילות, כדי להגביר את יעילותן בטיפול בגידולים ממאירים. תרופות אלו נמצאו בשפכים מטוהרים (קולחים) בישראל ובמדינות נוספות.

על הסיכון של חשיפת אנשים בריאים לתרופות מעידים ממצאי מחקר בארצות הברית, שפורסמו לפני כשלושה חודשים. במחקר זה נמצא, ששאריות של תרופות ומוצרי קוסמטיקה מגיעים לצמחים המשמשים אחר כך למזון, שנאכל על ידי בני אדם. החוקרים הראו ששימוש בדשן חקלאי, המבוסס על שאריות שפכים, הביא לכך ששאריות תרופה לטיפול במחלת הנפילה חדרו לשורשי צמחי סויה. תוצאות דומות למחקר האמריקאי היו בישראל למחקר נעשה על ידי פרופ' בני חפץ, מהאוניברסיטה העברית.

לדברי אבישר, אפשר לפתח שיטות טיפול שיאפשרו טיהור של שפכים מתרופות או מהורמונים, שגם הם מהווים סיכון. הורמונים שנמדדו בריכוזים נמוכים בשפכים גרמו פגיעה חמורה בבעלי חיים, במקורות מים שונים. הם גרמו, בין השאר, לשינוי מין אצל דגים.

קבוצת המחקר בראשות אבישר וד"ר הדס ממן, מהפקולטה להנדסה באוניברסיטה, מפתחים שיטות כאלו לטיהור שפכים מתרופות. אבישר מדגיש שיש ליישם אותן בין השאר גם בטיפול בשפכים של בתי חולים. שפכים אלו מוזרמים כיום באופן ישיר למערכת העירונית, והם מכילים ריכוז גבוה במיוחד של שאריות תרופות.

אחת השיטות לטיפול בזיהום היא הקמת "אגנים ירוקים". מדובר במערכת מלאכותית של בריכות, שבקרקעיתן אבנים בעלות מבנה נקבובי שמתפתחים עליה צמחי מים. אל מערכת בריכות אלו מוזרמים שפכים מטוהרים שעוברים תהליכי פירוק (ביולוגי) וספיחה טבעיים הגורמים לפירוק הורמונים. מערכת כזו הוקמה באחרונה סמוך לנחל הירקון.

בשנה שעברה השלימה ד"ר דנה מילשטיין, מאוניברסיטת תל אביב, עבודת מחקר בהדרכת ד"ר אבישר ופרופ' אביטל גזית מהאוניברסיטה. היא בדקה את ההשפעה שיש למערכת אגנים ירוקים על שפכים מטוהרים בגוש דן. אחד הממצאים העיקריים של המחקר היה, שמערכת האגנים הירוקים עשויה להוריד במידה ניכרת את ריכוזי ההורמונים בשפכים.



ד''ר אבישר בשדה ליד ביתו בצורן. ''תרופות עוברות פירוק לתוצרים שונים, למולקולות שיכולות להיות בעייתיות לא פחות מהן'', אמר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות