הקרקע בגליל המערבי ובאזור מפרץ חיפה נושאת בתוכה את המורשת העגומה של זיהום רב שנים ממקורות תעשייתיים ואתרי פסולת, ובכלל זה גם זיהום ברמות גבוהות של חומר רדיואקטיבי. כך עולה מסקר מקיף שערך צוות חוקרים בראשות הד"ר משה שירב-שוורץ מהמכון הגיאולוגי. הסקר קובע בין השאר שגם הקרקע באזורים עירוניים, המרוחקים ממפעלי התעשייה, ספגה זיהום שנפלט לאוויר מארובות מפעלים.

בסקר נבדקו 1,823 דוגמאות קרקע בשטחים נרחבים בגליל המערבי ובאזור מפרץ חיפה. החוקרים ערכו ניתוח כימי של דגימות הקרקע, וניסו לאתר מתכות רעילות מסוגים שונים וגם חומרים רדיואקטיביים. מדובר בחומרים שחשיפה אליהם בריכוזים גבוהים ולפרקי זמן ממושכים יכולה לגרום לנזקים בריאותיים כגון סרטן, פגיעה במערכת העצבים ופגיעה בהתפתחות של ילדים.

רוב המתכות שמדדו החוקרים הגיעו ממקור טבעי. ואולם, בכמה מקומות נמצאו חומרים שמקורם בפעילות אנושית. יש לזכור שבאזור מפרץ חיפה ועכו פועלים שנים רבות מפעלים פטרו-כימיים, בתי זיקוק, מפעלים להתכת מתכות וכן מפעלים לציפוי מתכת. חלק ממפעלים אלה כבר לא קיימים, וכלפי אחרים יושמו בשנים האחרונות תנאי רישיון עסק שחייבו אותם להפחית את כמות הזיהום.

כמה ריכוזים חריגים של מזהמים ממקור תעשייתי נמצאו בנחל גדורה, מדרום לנחל הקישון. מדובר בין השאר במתכות רעילות כמו קדמיום, עופרת וכרום. כמו כן, נמצאו ריכוזים גבוהים של כרום ליד מפעל מתכות בקיבוץ אלונים. בחלקו העליון של נחל געתון, בסמוך למעלות, נמצאו ריכוזים גבוהים של אבץ וכרום שמקורם ככל הנראה בסילוק פיראטי של פסולת לערוץ הנחל.

באזור שמדרום לנחל הקישון בדקו החוקרים שטחים שבהם פוזרה בעשור הקודם בוצה שהוצאה מקרקעית הנחל, על מנת להסדיר את הזרימה בקישון. בין השאר נמצא ריכוז גבוה ביותר של אורניום - חומר רדיואקטיבי. נראה שהמקור לזיהום הוא בעיקר ממפעלי דשנים הקיימים באזור. "מדובר בשטח שלא מתגוררים בו אנשים", ציין אתמול שירב-שוורץ, "אבל זה בהחלט שטח שצריך לנקותו ואני יודע שהמשרד להגנת הסביבה מודע למצב".

בנוסף לכך נמצאו ריכוזי מתכות רעילות גם בשטחים בנויים בחיפה, טבעון, עכו וסמוך לקריות. "את הריכוזים האלו מסבירה פליטה ארוכת שנים של יסודות מתכתיים ממוקדי התעשייה באזור, והעשרת הקרקע בהם מוסברת באמצעות האבק השוקע", מציין הדו"ח. "הצטברות המזהמים הינה תהליך מתמשך ולא ניתן להצביע על מקורותיהם".

בסיום הדו"ח, מציינים הכותבים שהממצאים יכולים לסייע בהבנת מידת החשיפה של תושבי האזור לזיהום סביבתי ואולי לסייע בהבנת ההשלכות הבריאותיות לנושא. בשנים האחרונות טענו כמה ארגונים סביבתיים שיש קשר סיבתי ברור בין זיהום סביבתי ובין עלייה בתחלואה בקרב תושבים באזור מפרץ חיפה. בשנים הקרובות אמורים רשות נחל הקישון והמשרד להגנת הסביבה לגבש תוכנית שתטפל בשטחים שאליהם הועברה בעבר בוצה מהנחל, וכן לטפל בבוצה שעדיין נותרה בקרקעית הנחל.