כוכי כהן, בת 37 מתל אביב, רוצה לחיות לנצח. כיום, לאחר שחיפשה את התרופה למוות במסגרת לימודיה במכון ויצמן, היא מנסה לשווק לבתי הספר בארץ תוכנית לימודים העוסקת בחיי נצח. גם שני נשרי, סטודנטית למדעי החיים בת 20 מאזור הדרום, "באמת לא רוצה למות". מטרתה כיום היא לשרוד עד בוא הטכנולוגיות מאריכות החיים.

נשרי וכהן אינן חוזות (או הוזות) בודדות; הן משתייכות לתנועה בינלאומית הידועה כטרנס-הומניזם. עשרות אלפי חובבי טכנולוגיה, אקדמאים ואנשי מדע מארה"ב ומאירופה המזדהים כטרנס-הומניסטים, טוענים כי בעשורים הקרובים, שלוש מהפכות טכנולוגיות שלובות בתחומי ההנדסה הגנטית, הננוטכנולוגיה ובעיקר הרובוטיקה, עתידות לשנות את הגוף והתודעה של בני האדם ללא היכר ולהוביל לתפנית דרמטית באבולוציה האנושית. לטענתם, ההשלכות המרכזיות של מהפכות אלה יהיו, בראש ובראשונה, התעלות האנושות מעל מגבלותיה הביולוגיות, תוך טשטוש ההבחנה בין האדם לבין המכונה והרשת, והארכה רדיקלית של תוחלת החיים - אולי עד כדי חיי נצח פוטנציאליים.

האדם אינו סוף פסוק

הטרנס-הומניסטים שואפים לקדם פיתוח טכנולוגיות חדשניות ולעודד את השימוש בהן להרחבת יכולותיהם השכליות והגופניות של בני האדם, תוך מיגור הסבל הנגרם ממחלות וזקנה. הם טוענים שהאדם כפי שאנו מכירים אותו כיום אינו סוף פסוק, אלא שלב מוקדם בהתפתחות של המין האנושי, וכי איננו יכולים להסתפק בטיפוח ובחינוך שמבטיחים בתי הספר והספרות.

הסופר והעיתונאי עידו הרטוגזון, מחבר הספר "טכנומיסטיקה", אומר כי "בסופו של דבר הטרנס-הומניזם מדבר על חיי נצח, חיים של אינטליגנציה מוגברת פי מיליארדים ויכולות חוויה מוגברות פי מיליארדים. כשלוקחים את הטרנס-הומניזם אל השלב האחרון שלו - הרי הוא עוסק בלהפוך לאינסוף". האפיון של הרטוגזון לטרנס- הומניסטים ארצי יותר: "ברובם הם גברים לבנים וגיקים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה שמתעניינים - מתעניינים? עבור רבים מהם מדובר יותר בסוג של אובססיה - בטכנולוגיה".

רעיונותיה של התנועה הטרנס-הומניסטית החלו להתגבש לאחר מלחמת העולם השנייה בארה"ב, בעיקר בלוס אנג'לס בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה. המונח טרנס-אדם, קיצור ל"אדם במעבר" (Transitional Human), נטבע על ידי העתידן פ"מ אספנדיארי. בתחילת המאה העשרים ואחת פזורים ברחבי העולם עשרות אלפי אנשים המזדהים עם רעיונות התנועה, ואלה מקיימים קהילות וירטואליות סביב אתרים העוסקים בנושא.

גם בישראל קיימת קהילה קטנה המונה כ-60-100 טרנס-הומניסטים, חבריה טוענים שישנם עוד רבים בארץ ששותפים לדעותיהם. "הייתי אומר שיש עוד 700-800 איש בישראל שמחזיקים ברעיון ומודעים לו אבל לאו דווקא מגדירים עצמם ככאלה", אומר איתי חזן, יזם חברתי בן 28 מתל אביב.

חברי הקהילה הישראלית מצאו זה את זה באתר האינטרנט של מכון האלמוות (Immortality Institute), פורום לדיונים בעניינים טרנס-הומניסטיים בהשתתפות עשרת אלפים בני אדם מרחבי העולם. הטרנס-הומניסטים הישראלים שומרים כיום על קשר באתר אינטרנט המוקדש לעניינם המשותף (www.singulariut.com); הם משתפים זה את זה, באתר ומחוצה לו, בפיתוחים שונים בתחומים כמו בינה מלאכותית, תרופות ותוספי תזונה, שידוד אנושי טכנולוגי וקריוגניקה - הקפאה לאחר המוות לשם החייאה בעתיד מבטיח יותר מבחינה טכנולוגית.

איליה סטמבלר, בן 38 מראשון לציון שכותב דוקטורט על הארכת חיים באוניברסיטת בר-אילן, הוא אחד מהטרנס-הומניסטים הבולטים ומוערכים בישראל. לדבריו, "יש חשיבות לדיון אסטרטגי בטכנולוגיות העתיד, על מנת לא להתעורר יום אחד חסרי אונים אל מול מציאות משונה ואולי אף מאיימת. אך דיון כזה כמעט בטוח יידחה מפני העיסוקים המיידיים. כאשר הטכנולוגיות שנראות כיום כעתידניות יהפכו לשגרה, אזי הן יהפכו לנושאים טקטיים שרבים יעסקו בהם".

בניית מוח אלקטרוני

עם ההוגים המרכזיים המזוהים עם התנועה נמנה הממציא והעתידן ריי קורצווייל, הידוע גם כמקדם מושג הסינגולריות - הרעיון שלפיו אנחנו מתקרבים לרגע היסטורי שבו התאוצה הטכנולוגית תשנה את האנושות באופן יסודי, קיצוני ובלתי ניתן לשיעור. קורצווייל חוזה כי כבר בשנים הקרובות תאפשר מהפכת הננוטכנולוגיה את יצירתם של ננורובוטים, רובוטים בממדים מולקולריים, אשר יקדמו עידן חדש של רפואה מדויקת ויאפשרו בסופו של דבר את יצירתו של מחשב הדומה בתפקודיו למוח האנושי.

קורצווייל ומקדמי הבינה המלאכותית טוענים כי שילוב יתרונות המוח הביולוגי עם ה"מוח" האלקטרוני יוביל ליצירת אדם-מכונה עם בינה הגבוהה פי מאות מונים מהבינה האנושית. התפתחות זו תוביל במהרה להאצה נוספת של טכנולוגיות, עד כדי מפץ סינגולרי של היכולות האנושיות והרובוטיות, שכבר יהיו בלתי נבדלות.

בבסיס התחזיות הרדיקליות של קורצווייל והטרנס-הומניסטים עומדת ההנחה שההתפתחות הטכנולוגית מתקדמת בקצב גובר, מעריכי (אקספוננציאלי). תפישה זו היא הרחבה של חוק מור, שניסח מייסד אינטל גורדון מור ב-1965, שלפיו יחס העלות-ביצועים של שבבי מחשב מכפיל את עצמו מדי כשנתיים. עד כה החוק עמד בתחזיותיו ואף התעלה עליהן.

לצד הספקנות שלה זוכות תחזיותיו של קורצווייל וחבריו הטרנס-הומניסטים (ראו תיבה), הן גם זוכות ליחס רציני ממספר גופים מרכזיים: כיום מעסיק הצבא האמריקאי את קורצווייל כיועץ לחיזוי טכנולוגי, ובשנה שעברה ייסד העתידן בשיתוף עם נאס"א וגוגל את אוניברסיטת הסינגולריות בעמק הסיליקון.

לפני חודשים ספורים זכה קורצווייל להכרה רשמית בישראל, כאשר שמעון פרס הזמין אותו להשתתף בוועידת הנשיא. אולם לדברי כוכי כהן, ההכרה בארץ בחשיבות רעיונות התנועה הטרנס-הומניסטית רחוקה מלהיות משביעת רצון. היא מספרת שכאשר הגיעה ללימודי תואר שני במכון ויצמן, נתקלה שם בהתנגדות עקרונית לרצונה להיות בת אלמוות: "אמרתי לראש המחלקה למדעי המוח שאני רוצה לחיות לנצח. הוא אמר לי: 'אז למה את לומדת ביולוגיה? לכי תלמדי פילוסופיה'. זה מזעזע". כיום נושאת כהן את עיניה למדענים בחו"ל דוגמת אוברי דה גריי מאוניברסיטת קיימברידג', המוביל את המחקר למיגור תופעת הזקנה.

לצד הביטחון המופרז שיש לחלק מהטרנס-הומניסטים בדבר הכרח הקדמה והמהפכה הטכנולוגית, יש גם אנשים כמו טל גלילי, ביו-סטטיסטיקאי בן 29 שמייצג זרם מפוכח יותר בתנועה: "החיים לא יפים", הוא מבקש להזכיר; "באמצעות זמן ומחקר אפשר להגיע לתוצאות ולהמציא דברים שמובילים לדברים טובים יותר. אבל הדרך היחידה שהדברים האלה קורים זה אם אנשים מקווים. התקווה והרגש מכוונים את האנשים לפעול".

באשר לחשיבות הפעילות הטרנס-הומניסטית בישראל ובעולם, גלילי אומר: "לכל אחד מאיתנו תפקיד קטן, ואחד מאיתנו יביא לשינוי, ידבר עם מישהו בעל השפעה, יביא השראה לאנשים. אם יש תקווה להצלחה, היא לא תבוא מאדם אחד כמו קורצווייל או אוברי דה גריי שהם משיחיים. התקווה היחידה שלנו היא הלך רוח תרבותי שלם".

איום על האנושות או "משיחיות של גיקים"?

הטרנס-הומניסטים יודעים לעג מהו. בארה"ב יש המכנים את התנועה העתידנית "דת" או "משיחיות של גיקים", ובאליטות האינטלקטואליות המסורתיות נוהגים בה בדרך מבישה יותר, של התעלמות כמעט מוחלטת. בהתייחסות ראשונה ואחרונה של כתב העת היוקרתי "ניו יורק ריביו אוף בוקס" לסינגולריות ולריי קורצווייל, תקף הפילוסוף ג'ון סירל את תחזיותיו הרדיקליות ואת תקוותיו לפיתוח של בינה מלאכותית בעתיד הנראה לעין. על פי סירל, היכולת לייצר מחשב המדמה את תפקודיו של המוח האנושי - אם הדבר בכלל אפשרי - אינה מספקת הוכחה לקיומה של תבונה במכונה.

אולם יש דמויות מרכזיות שמתייחסות לתחזיות ברצינות תהומית ואף בחרדה. מי שהיה עד לפני כמה שנים המדען הראשי של סן-מיקרוסיסטמס, ביל ג'וי, פרסם בכתב העת "וויירד" ("Wired") מאמר שעורר בזמנו תהודה רבה, שבו הצביע על תסריט אימים שלפיו מחשבי-על יירשו את מקומה של האנושות בכדור הארץ וננורובוטים משתכפלים יהרסו את הביוספרה. לנוכח תחזיותיו של קורצווייל, ג'וי ופעילים להגנת הסביבה קראו להגביל את ההתפתחויות הטכנולוגיות העלולות לסכן את העתיד האנושי על פני כדור הארץ.

איליה סטמבלר מכיר את הטיעונים האלה ודוחה אותם. "הטרנס-הומניסטים מודעים היטב לאיומים העלולים לנבוע מהתפתחויות טכנולוגיות, לאיומים גלובליים בכלל ולאיום האקולוגי בפרט. כך, למשל, אחד הארגונים הטרנס-הומניסטיים המובילים, Life Boat Foundation, מוקדש רובו ככולו לחקר איומים גלובליים. מכון פורסייט והמרכז לננוטכנולוגיה אחראית בארה"ב חוקרים ומקדמים את האספקטים החיוביים של ננוטכנולוגיה, כגון ייצור מולקולרי וננו-רפואה, אבל גם מחפשים דרכים למנוע איומים סביבתיים העלולים להיווצר כתוצאה מפיתוחי ננוטכנולוגיה, כגון הפצתם הבלתי מבוקרת".

"יחד עם זאת", אומר סטמבלר, "טרנס-הומניסטים בפירוש מתנגדים לגישה החשוכה של חלק מהירוקים הקיצוניים אשר קוראים לעזיבה או לדיכוי כללי של טכנולוגיות חדשות. דיכוי כזה לא רק בלתי אפשרי, הוא גם עלול להיות מסוכן, הן לחברה והן לסביבה. טכנולוגיות חדשות טומנות בחובן פוטנציאל אדיר, לא רק לשיפור הבריאות ולמניעת רעב ועוני, אלא גם לפתרון הבעיה האקולוגית".

מימין מקדימה: כוכי כהן ואיליה סטמבלר. מימין מאחור: טל גלילי ואיתי חזן. מצאו זה את זה באתר האינטרנט של מכון האלמוות