מדענים מתריעים: כשליש מצמחי החוף בארץ בסכנת הכחדה עולמית

באזור זה יש ריכוז גדול של צמחים הקיימים רק בישראל ואולם בשל צפיפות הבנייה מצטמקים בתי הגידול

אזור החוף בישראל הוא הצפוף ביותר באוכלוסייה ובנייה, אך הוא גם האזור שבו יש ריכוז גדול במיוחד של צמחים אנדמיים - כאלו הקיימים רק בישראל ולא במקומות אחרים בעולם. התוצאה הבלתי נמנעת של מציאות זו היא שקרוב לשליש ממיני הצומח באזור זה נמצאים כיום בסכנת הכחדה עולמית.

נתוני ההכחדה הוצגו השבוע על ידי קבוצת חוקרים בכנס השנתי של האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה שנערך באוניברסיטת בן גוריון. המסר של המדענים היה שיש לרכז מאמץ מיוחד בשימור הצמחים שעדיין נותרו באזור החוף, כדי למנוע הכחדה של צמחים שבכמה מקרים נותרו מהם רק שרידים מעטים.

על פי הנתונים שהוצגו יש 405 מינים "אדומים", כלומר מינים בסכנה, מכלל 2,388 מיני צמחי הבר הקיימים בישראל. אולם החוקרים מדגישים שבמקרים רבים מדובר בצמחים שהפכו לנדירים בישראל, אולם עדיין קיימים בעוד מקומות רבים בעולם ובכלל זה במדינות שבהן הם לא נמצאים בסיכון. לכן יש להבטיח את שימורם, אולם הכחדתם לא תהיה מוחלטת כי הם יוסיפו להתקיים בארצות אחרות, לעתים במדינות שכנות לישראל.

לעומת זאת במקרה של אזור החוף שבו כ-29% מכלל המינים מוגדרים "אדומים", יותר משני שלישים ממינים אלו הם מינים הקיימים רק באזור החוף של ישראל או בשטחים הגובלים עם ישראל. באזור החוף קיימים שלושה בתי גידול בולטים והם חולות החוף, אדמות חמרה ורכסי כורכר וכל שלושת בתי גידול אלו הולכים ומצטמקים עם התפשטות הבנייה והתשתיות. גם במקרה של מקווי מים יש סכנת הכחדה למינים יחודיים לישראל, אולם מדובר בשיעור נמוך יותר של מינים הנמצאים בסכנה. כ-28 מינים של צמחים אלו נמצאים בסכנת הכחדה אזורית בישראל ובמדינות שכנות.

"אנחנו חייבים לשמור כמה שיותר על השטחים שנותרו כבתי גידול", הסביר גד פולק מסמינר הקיבוצים, אחד מחוקרי הצמחים. "למשל, באזור קיבוץ גבעת ברנר ורחובות יש שטחים שהם לא שמורת טבע אבל חשוב להגן עליהם. יש בהם צמחים אנדמיים כמו זהבית שרונית ומקור חסידה תמיר. גם בשמורות הם לא תמיד מוגנים. בשמורת הטבע בני ציון היה קיים הצמח הנדיר בוצין ביירותי ומסיבה שלא ברורה לנו הוא נעלם".

עם צמחי החוף נמנים מינים ידועים למטיילים כמו אירוס הארגמן שגם הוא ייחודי לישראל וגם בית הגידול שלו הולך ומצטמק. דוגמה נוספת היא צמח פחות מרשים במראה, אך ייחודי ביותר הנקרא חומעת האווירון והוא שרד בשני מוקדים בלבד באזור הרצליה ונתניה.

בנוסף להגברת המאמצים לשמור על בתי הגידול שנותרו לצמחי הבר באזור החוף, סבורים המדענים שיש להמשיך במאמצים להבטיח קיומם של צמחי בר נדירים ביותר בגנים בוטניים, כך שניתן יהיה להשיב אותם בהדרגה גם לשטחים שבהם הם נעלמו. פעולות השבה של צמחי מים כבר נעשו בכמה אתרים ובמקרה של חומעת האווירון, הושב הצמח לטבע לאחר שגודל באופן ביתי על ידי אחד מאנשי רשות הטבע והגנים.



פרחי הבר הנדירים חומעת האווירון ואירוס הארגמן. חומעת האווירון הושב לטבע

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פעילות
המלצות
הפופולריות במדע וסביבה
פרסומת