רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לילה לבן בתל אביב: סושי לגרגרנים ושירה לאינטלקטואלים

לא נרדמת תל אביב

תגובות

כמה אנחנו זקוקים לנחת הזאת. לטייל בשדרות רוטשילד, שראש העיר הנוכחי עטף ביופי; לראות המוני ישראלים שמתנהלים בשלווה, ברוגע; לראות הופעות חינם על בימות קטנות לאורך השדרה של אמנים קטנים מכל רחבי תבל, בלי חרמות ונידויים; ולשכוח ללילה אחד את ביבי ואת ליברמן ואת טירקל גם. לילה לבן בעיר הלבנה, שפעם היתה העיר באפור, שבשוליה ננעצות הסכינים מדי ערב כמעט, שימיה לחים ודביקים ולילותיה אלימים - אבל הערב חגיגה בעיר שנחשבה עד תמול שלשום לסמל הכיעור, והלילה היא יפה כל כך.

"הרחוב היפה, היפה, ייעצר לבסוף בדרכו. השלווה, אטומה וקשה, תיחתך כמו חלה לאורכו, והבוקר הלח יתפחם מברק יחידי, מברקו" - מתנוססות שורותיו הנפלאות של דוד אבידן מעל לשדרה, מתבדרות ברוח הערב הנעימה, בעוד מפעל יפה של העיר הזאת: שירה התלויה בשדרה. זה דיווח מהאשמורת הראשונה של ה"לילה הלבן", כנדרש ממי שצריך למהר לשלוח את טורו לפני אשמורת שנייה, זמן סגירת העיתון. אולי לכן הכול היה עדיין נינוח כל כך. זה זמן המבוגרים והפרברים. "כאן זה שדרות רוטשילד וזו מסעדת מוזס. הייתי פה פעם", שחה בת פרברים לא צעירה לבעלה, יד ביד, במבטא צרפתי-אשדודי. עוד טרם נרגעו תושבי העיר ובנותיה מפסטיבל "בתים מבפנים", עוד לא יבש הצבע מחגיגת "צבע טרי", וכבר התרגשה החגיגה הזאת, בעיר הצמאה ללא הפסקה לעוד ועוד אירועים וריגושים.

ההמונים שטפו אמש את הרחובות כבר בשעת ערב מוקדמת. ארמון השגרירות הרוסית לשעבר, זה שעל חורבתו מצאתי פעם סנדלר רוסי קשיש שנטה שם את סנדלרייתו והיום הוא "בית הישג", הואר בשלל צבעים טכניקולור. הקיוסקים, הראשון והשני של העיר, הם עכשיו סניפים של "ג'פניקה" ושל "ארקפה", ב"כיכר המייסדים" פיזזו רקדניות מברזיל. תדריך לאנשי "גשש אבטחה", הליצנים מתאפרים והזמרים מחככים בגרונם. המון אדם. בלילה הזה - שלא ייגמר - יש מסלולים לאוהבי מוזיקה, לקלאברים, לאוכל ולשופינג, מסלול משולב וגם "מסלול לאינטלקטואלים". אחת התחנות בו היא בית דיזנגוף, שהלילה פתוח עד אחת עשרה. גם ב-15 מאי 1948 נקבצו פה ההמונים, אבל הערב שממה באולם. רק קולו של דוד בן-גוריון קורא את הכרזת העצמאות, מהדהד באולם הריק להרגיז. נכנסתי בדיוק כשהרב פישמן מימון קרא בקול שבור את "שהחיינו". צמרמורת קלה. "קמה מדינת ישראל, הסתיימה ישיבה זאת".

במקום הצמר גפן המתוק של ימי העצמאות של ילדותנו, מוכרים עכשיו ערכות סושי, במקום הצוף והגזוז - אבסולוט אקס-אל - צריך להתקדם, אתם יודעים. בגן החשמל, שגם הוא שופץ להפליא, יש הערב תיאטרון אוונגרד. רחוב לבונטין הסמוך, ה"דבר הבא" של העיר, שכל הזמן יש לה את הדברים הבאים שלה, גם הוא הומה אדם, בין "קפה זלמן" ל"לבונטין 7". המוזיאונים חינם, שמח בנמל, נחילי מכוניות עשו דרכם דרומה בשעה שאני נאלצתי לדהור צפונה, לכתוב את השורות הללו. "נושמת תל אביב, לא נרדמת תל אביב", שר פעם דני רובס, וכשהלילה הלבן הזה ייגמר ויעלה הבוקר שוב נראה את העיר באפור.



שדרות רוטשילד בתל אביב, אמש. ההמונים שטפו את הרחובות כבר משעה מוקדמת


תצוגת אופנה בגן החשמל בתל אביב, אמש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות