כבר כמה שנים מנסה רשות נחל הקישון להגשים חלום שבו הופכים השטחים הסמוכים לנחל המזוהם לפארק גדול עבור תושבי האזור. כעת חוששים ברשות שהחלום יגיע לקצו: הסכם המתגבש במנהל מקרקעי ישראל יעביר את מרבית השטחים לשימושי אחסנה בעבור חברת נמלי ישראל. חברת הנמלים טוענת מנגד שמדובר בצורך חיוני, שלא ימנע הקמת פארק ראוי לשמו.

בשבועות הקרובים יחליט מנהל מקרקעי ישראל אם לאשר הסכם שיעביר בחכירה לחברה הממשלתית האחראית על נמלי ישראל (חנ"י) שטחים נרחבים בהיקף של יותר מאלף דונם ליד נחל הקישון, והם ישמשו בין השאר לאחסון מכולות. כבר בשנה שעברה החלה חנ"י לתכנן הכשרת חלק קטן מהשטח (פחות ממאה דונם) לאחסון מכולות.

המשרד להגנת הסביבה התנגד להסכם החכירה וטען שיש להקצות שטח של 640 דונם לטובת הקמת פארק. לפיכך, הוחלט להקים ועדת מנכ"לים בראשות ראש מנהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, שתבחן את עתיד השטח. כיום שוכן ליד הנמל פארק קטן בגודל 33 דונם, שעתיד להוות חלק מהפארק המתוכנן.

שורת ארגונים סביבתיים בראשות החברה להגנת הטבע הצטרפו למאבק ופנו שלשום לביבי. "הקמת מתחם לאחסון מכולות בגובה שבע קומות על גדת הנחל ממש, כפי שמתכננת חנ"י, תגרום להדרת הציבור מהנחל ולהזנחת גדותיו", כתבו. הארגונים אף מוחים על כך שאחד החברים בוועדת המנכ"לים הוא נציג חנ"י, ולטענתם יש בכך משום ניגוד עניינים.

הפארק שאותו מתכננת רשות נחל הקישון אמור להשתרע משתי גדותיו של הנחל, מאזור מעגן הדייג ועד הכביש הראשי המתחבר לחיפה. לדברי מנהלת הרשות, שרון ניסים, הפארק הוא שלב נוסף בהליך השיקום של מי הנחל שכבר נמצא בעיצומו. הוא נועד לספק לא רק שטחי נופש ופנאי אלא גם לשמר שטחים שבהם נשמרו ערכי טבע ייחודיים.

"באזור נחל קישון שרדו תופעות טבע שאין בשום נחל אחר בישראל", אומר פרופ' אביטל גזית מאוניברסיטת תל אביב. גזית מתייחס במיוחד לאזור הנקרא "אפנדיקס", הסמוך לאפיק הראשי של הנחל ובו מגוון עשיר במיוחד של צמחים ובעלי חיים נדירים. "גילינו כמה הוא מיוחד רק אחרי שהחלה התעניינות בשיקום הקישון". לדבריו, "יש פה הזדמנות להקים פארק שיהיה פנינת טבע. צריך מספיק שטח כדי שאנשים יוכלו לבקר אך גם יהיה מרחב לקיום הצומח והחי".

מנכ"ל חנ"י, שלמה בריימן, מסביר כי השטח המדובר יועד כבר לפני כמה שנים לצורכי אחסון. לדבריו, בגלל עיכובים שונים שאינם תלוים בחברה, רק עתה גובש סופית הסכם החכירה. "אנחנו צריכים לנהל דיון שיביא לפשרה, כך שאנחנו נוכל לענות על הצרכים החיוניים של נמל חיפה ותושבי האזור יקבלו פארק בגודל משמעותי".

"אנחנו מנסים לאתר שטחים בחיפה ובאזור שבהם נוכל לאחסן מכולות כי אם לא ניתן שירות ראוי, אניות לא יגיעו לכאן והכלכלה הישראלית ובמיוחד העיר חיפה ייפגעו", אומר בריימן. הוא מדגיש שמדובר לא רק בצרכים העכשוויים אלא גם בתוכנית הפיתוח העתידית של הנמל. "ניסינו למצוא שטחים שממש צמודים לנמל אך שם דורשים מאיתנו סכומים שאנחנו לא יכולים לשלם. קנינו כבר שטחים בשני אתרים, אבל אנחנו חייבים עוד שטחים ובהם כאלה שהם מספיק קרובים לנמל".

לטענת אנשי חנ"י, הם מוכנים להקצות שטח שיביא להרחבת רצועת הפארק בסמוך לגדות הנחל וליצור חיץ ירוק שייתן מענה לצורכי נופש ופנאי של הציבור. הם אף מוכנים להשתתף במימון הקמת ותחזוקת הפארק.

אולם מבחינת רשות נחל הקישון, משמעות הדבר היא יצירת פארק קטן ומצומק ללא שמירה על ערכי הטבע הייחודיים, שיחסה בצילם של מחסנים ואלפי מכולות. לשם כך הפיצו הדמיה הממחישה כיצד ייראה הפארק אם יאושר ההסכם (ראו תצלום). גם מתכנן משרד הפנים במחוז חיפה, אדם קולמן, קיבל את עמדת הרשות והמליץ לאחרונה להקצות חלק ניכר מהשטח במחלוקת לטובת הפארק.

"בניגוד למה שחנ"י טוענת, ההסכם המקורי עם המדינה בעניין הקרקעות איפשר לייעד אותן לצרכים נוספים", טוענת מנהלת רשות הנחל, שרון ניסים. לדבריה, יש לבחון אפשרויות נוספות שיספקו לנמל את צרכיו, למשל בשטחים חקלאיים. "כל בדיקה צריכה לקחת בחשבון גם שימור משאב ציבורי כה חשוב כמו פארק, אני לא מומחית לנמלים אבל אני יודעת שבמקומות רבים בעולם חלק משטחי העורף לא צמודים לנמל, והנמלים הללו פועלים ומצליחים".

הדמיה ממוחשבת: כך ייראה פארק נחל קישון עם המכולות