טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מאות שנים, חידת האפרסמון כנראה נפתרה

בעין גדי מגדלים הצמח שממנו הופק הבושם שהסעיר את המזרח הקדום

תגובות

80 שתילי אפרסמון שנשתלו בגן הבוטני בעין גדי במהלך השנתיים האחרונות, הם החלוצים במחקר שנועד לבחון את האפשרות להשיב לעמק ים המלח את הצמח המיתולוגי. אתמול, בכנס שערכה עמותת אלע"ד בעיר דוד בירושלים, חשפו פרופ' זהר עמר וד"ר דוד אילוז מאוניברסיטת בר אילן את ממצאי המחקר, שהוביל לשתילת הצמחים שמהם הופק הבושם האגדי שהסעיר את המזרח הקדום במשך מאות שנים.

מחקרם המורכב של עמר ואילוז כולל אלמנטים בוטניים, ארכיאולוגיים והיסטוריים. לאורך השנים העלו חוקרים השערות שונות לגבי זיהויו של צמח האפרסמון. בין היתר, הציעו חוקרים לזהות אותו עם הצמחים אלת המסטיק, לבנה רפואי או סמבוק שחור.

עם זאת, עמר ואילוז דוחים את ההצעות האלו, מאחר שצמחים אלו מזוהים במקרא בשמות אחרים. הצעתם, שמקובלת היום על ידי רוב החוקרים, היא לזהות את האפרסמון עם צמח בר אפריקאי בשם אופבלסמום (Commiphora gileadensis) או עם מינים הקרובים אליו. הזיהוי מתבסס הן על הדמיון הפונטי בשם (בתימן מכונה הצמח "קטף", בדומה לשם המופיע בתלמוד) והן על תכונותיו של הצמח, המתאימות לתיאורים ששרדו במקורות השונים. עם זאת, למרות הזיהוי מסתייגים החוקרים ואומרים כי ייתכן שהצמח היה זן מבוית של צמח הבר המוכר לנו היום.

קשה להפריז בחשיבותו של צמח האפרסמון עבור כלכלת ארץ ישראל בתקופת בית שני והתלמוד. הצמח מוזכר עשרות פעמים במקורות שונים, החל מהמקרא, דרך התלמוד והמשנה וגם במקורות יווניים ורומאיים. ככל הידוע, הצמח שימש להפקת הבושם היוקרתי ביותר במזרח הקדום וכן לייצור קטורת וכצמח מרפא.

היחידים בעולם שידעו לגדל את הצמח היו היהודים שחיו באזור יריחו ועין גדי, והמטעים באזור ים המלח נשלטו באופן ישיר על ידי ארמון המלוכה בירושלים. סוד גידולו והפקתו של הבושם היה למכשיר פוליטי רב עוצמה. כך למשל, היו מטעי האפרסמון עילה למאבק בין קליאופטרה לבין הורדוס. בימי מרד בר כוכבא עקרו הלוחמים היהודים במתכוון את השתילים כדי שלא ייפלו לידי הרומאים.

עמר ואילוז מסבירים כי מלבד הקושי בגידול הצמח, הפקת הבושם ממנו הצריכה מיומנות רבה. זאת מאחר שהחומר שממנו הופק הבושם הוא שרף - הנדיף מאוד ושיש ללכדו מיד לאחר פציעת הענף.

סוף כלכלת הבושם נגרם בעקבות ייבוא מהמזרח הרחוק. עם הכיבוש המוסלמי של הארץ נפתחו נתיבי המסחר מזרחה והשוק המקומי הוצף בבשמים זולים וטובים שמוטטו את השוק המקומי.

בקיבוץ מביעים בימים אלו אופטימיות לגבי הצלחתו של המיזם, שראשיתו ב-2003. באותה השנה צלחה הבאתם של זרעי הצמח מאנגליה, שמהם הונבטו השתילים שנשתלו לבסוף בטרסה מיוחדת שהוקמה עבורם בעין גדי. השתילים גדלים בסיוע אנשי הגן הבוטני, מתוך מטרה ללמוד על הצמח ולנסות ולהפיק ממנו את אותו הבושם.

מאז שנות ה-70 נעשו מספר ניסיונות כושלים לאקלם את הצמח המזוהה כצמח האפרסמון בישראל. אחד מהניסיונות הראשונים נעשו על ידי החוקר פרופ' יהודה פליקס, בסוף שנות ה-70. פליקס הצליח להשיג ענפי אפרסמון מסעודיה באמצעות אישיות ערבית בכירה, אולם הייחורים לא נקלטו. גם בשנות ה-90 של המאה הקודמת ובעשור האחרון נעשו עוד שני ניסיונות כושלים, בעזרת זרעים מאתיופיה ומסעודיה.



צמחי האפרסמון בעין גדי. רק היהודים ידעו כיצד לגדל אותו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות