רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה נערכת לאיסור השימוש במחצבות בגדה המערבית

לקראת פסיקה אפשרית על חוקיות הכרייה בגדה, גיבש משרד הפנים תוכנית שתתמודד עם המחסור הצפוי בחומרי בנייה

תגובות

ענף הבנייה וסלילת הכבישים בישראל ייאלץ להתמודד בתוך קצת יותר מעשור עם מחסור בחומרי גלם ממחצבות. עקב בעיות משפטיות, ייתכן שלא תהיה אפשרות להשתמש בפתרון הנהוג כיום, של העברת חומרי גלם ממחצבות ישראליות הפועלות מעבר לקו הירוק ונמצאות קרוב לאזורי הביקוש העיקרי לבנייה. כך עולה ממסמך מדיניות לתכנון וניהול משק החציבה והכרייה בישראל, שיובא בשבוע הבא לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

מסמך המדיניות הוכן למשרד הפנים על ידי חברת הייעוץ "אביב" ומשרד האדריכלים "לרמן אדריכלים", והוא אמור לשמש בסיס לתוכנית מתאר ארצית חדשה לכרייה וחציבה. התוכנית תקבע באילו שטחים יפעלו מחצבות ובאילו אתרים יוקמו מחצבות חדשות. התוכנית אמורה לספק פתרונות עד 2040, כאשר אחד העקרונות המרכזיים שלה הוא לספק את צורכי משק הבנייה תוך מזעור הפגיעה בסביבה, והיא הוכנה בשיתוף עם נציגי החברה להגנת הטבע. אחת ההערכות של המסמך (ראו תיבה) היא שלמחירי חומרי הגלם יש השפעה שולית בלבד על מחירי הדיור.

על פי הערכת מסמך המדיניות, כמות חומרי הגלם הנחוצה לבנייה בישראל עשויה להכפיל את עצמה בשלושת העשורים הקרובים מ-48 מיליון טונות בשנה לכ-94 מיליוני טונות. לקראת 2025 צפוי להיות מחסור בחומרי גלם באזורי המרכז והצפון. באזור הדרום יהיה עודף של חומרי גלם, אך המשמעות של העברתם לאזור המרכז היא גידול ניכר בעלויות ההובלה. לכן מציע המסמך לשקול הקמת מערך של מסילות רכבת ותחנות טעינה ופריקה, שיאפשרו העברה מהירה וזולה יותר של חומרי הגלם למרכז, שיוסיף להיות אזור הביקוש העיקרי.

המחצבות מעבר לקו הירוק מהוות כיום אמצעי חשוב להשלמת הפער בין הביקוש לחומרי גלם באזור המרכז והיצע המחצבות הקיים, והן מספקות מדי שנה כרבע מצריכת החצץ, שהוא חומר הגלם העיקרי בענף הבנייה (כולל תשתיות מסוגים שונים). אולם לפני יותר משנה הוגשה לבג"ץ עתירה על ידי ארגון "יש דין" נגד השימוש שעושה ישראל במחצבות אלו ונטען שהוא עומד בניגוד לחוק הבינלאומי.

העתירה עדיין נמצאת בדיון, אולם מסמך המדיניות מכיר בכך שיכול להיווצר קושי משפטי בניצול מחצבות אלו. "הוחלט לא להסתמך על אספקת החומרים מיהודה ושומרון כמקור יציב לחומרי גלם לאורך זמן, ולפעול להבטחת האפשרות של הסתמכות על מקורות עצמיים בלבד", נכתב במסמך המדיניות.

הגידול החזוי בביקוש לחומרי גלם נובע מהמשך הגידול הצפוי באוכלוסייה, שיהיה להערכת מסמך המדיניות לפחות אחוז אחד בשנה, וכן מגידול ברווחת הדיור. כדי להתמודד עם הביקוש מציע מסמך המדיניות שורת צעדים לחיסכון בשימוש בחומרי גלם וכן לשימוש חוזר במקורות כמו פסולת בניין. בין השאר ממליץ המסמך לקבוע יעד של מיחזור 90% מפסולת הבניין ועודפי עפר מתוכניות בנייה, על מנת שישמשו חומרי בנייה. כמו כן מוצע להמעיט בהקמת מחצבות חדשות כדי למנוע פגיעה בסביבה, לקדם כרייה תת קרקעית (במקום מחצבה פתוחה כפי שקיים כיום), ולרכז באתר אחד מחצבות ומפעלים הקשורים בהם ולא לפזרם על פני שטחים גדולים.

"המבחן האמיתי יהיה ביישום המסמך הזה בתוכנית מתאר, שתבטיח שיוקמו כמה שפחות מחצבות חדשות ושכל מחצבה תפעל מראש תוך התייחסות להליכי שיקום הנוף ולהשפעות על הסביבה שיש לשימוש בחומרי גלם וההובלה שלהם", ציין ראש תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, איתמר בן דוד, שהיה שותף בדיונים על מסמך המדיניות. "הגיע הזמן שבדומה לחברות משקאות ויצרני אריזות, גם לבעלי מחצבות תהיה אחריות על המוצר שלהם ועל הפסולת שנוצרת". בן דוד ציין כדוגמה להטלת אחריות סביבתית את ההמלצה של מסמך המדיניות לקבוע היטל דיפרנציאלי על מחצבות. מדובר בהיטל שייקבע על פי מיקום המחצבה, שיטת הכרייה וסוג חומר הגלם. ההיטל יהיה נמוך יותר כאשר מדובר במחצבות הפועלות בשיטות חסכוניות ויעילות יותר.

המחסור לא עתיד להשפיע משמעותית על מחירי הדירות

על פי מסמך המדיניות החדש, ההשקעות בענף הבנייה והסלילה (כ-60 מיליארד שקלים בשנה) מהוות קרוב לשמונה אחוזים מהתוצר הלאומי בישראל. בשנה שעברה הוא שימש מייצב של המשק הישראלי והצליח לאזן במידה לא מבוטלת את ההשפעות של המיתון העולמי החריף על תעשיות הייצוא.

עם זאת, בניגוד למה שמקובל לחשוב, אין לשינויים במחירים של חומרי הגלם השפעה משמעותית על מחירי הדירות בשוק. המרכיב העיקרי בחומרי הגלם, החצץ, מהווה 5%-6% בלבד מכלל מדד מחירי הדיור ולכן קובע המסמך בעניין זה כי "שינויים דרמטיים, ככל שיהיו, במחירי החצץ, לא יוכלו להוות משקל מיוחד במחירי הדירות בשוק".

להערכת מחברי המסמך, השינויים כלפי מעלה או כלפי מטה במחירי חומרי הגלם בטלים בשישים לעומת השינויים הכוללים המתרחשים במשק במחירי הדירות, למשל מול המרכיב של שטח הקרקע הזמינה לבנייה. לעומת זאת, למחירי חומרי הגלם יש חשיבות הרבה יותר גדולה בפרויקטים של תשתית כמו סלילת כבישים, שם חלקם במדד המחירים מגיע לכ-45%.

מסמך המדיניות מזכיר כמה הערכות לגבי ההיקף הכולל של הבנייה הצפוי בישראל. על פי הערכה זו, בתוך כשלושה עשורים ייבנו בישראל 290 מיליון מטרים רבועים, מתוכם 209 מיליון יהיו מיועדים למגורים. שטח הכבישים הבין-עירוניים יגדל גם הוא, והצפי הוא שיתווספו לא פחות מ-114.5 קילומטרים רבועים של שטחי כבישים אל 64 הקילומטרים הרבועים שנבנו עד היום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות