קצת יותר מחודשיים נותרו עד לסוף עונת הגשמים, אך כבר עתה ניתן להעריך שעל ישראל יעבור עוד חורף שחון שיחמיר את מצב משק המים הבעייתי מלכתחילה. עד כה ירדו ברוב האזורים 60%-80% בלבד מכמות המשקעים הממוצעת לתקופה זו של השנה. המצב חמור במיוחד באזור אגן ההיקוות של הכנרת שבו ירדו עד היום פחות מ-70% מכמות המשקעים ביחס לממוצע הרב שנתי. מפלס הכנרת כבר הגיע בעבר לקו שבו הוא נמצא כיום, אך בפעם האחרונה שהדבר התרחש, לפני שש שנים, חודש פברואר הביא עמו גשמים רבים, שהעלו את המפלס בכמה מטרים בתוך כמה שבועות. הסבירות שהדבר יחזור על עצמו השנה נמוכה ביותר, ולכן צפוי מפלס הכנרת לרדת באופן שיגביל כמעט לחלוטין את האפשרות לשאיבת מים ממנה.

מנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, הופיע שלשום בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ואמר שחודש ינואר הנוכחי הוא הגרוע ביותר בכמויות המשקעים מאז החלו למדוד אותם באופן מסודר. "אנחנו בעיצומו של משבר מים שלא ידענו כמותו כבר שמונים שנה", אמר שני. עוד אמר שני כי המנהל שוקל הצבת אוניות התפלה מול חופי ישראל. כצעד ראשון יבוצע קיצוץ בהקצאות המים לגינון הציבורי - הדשאים והפארקים ברשויות המקומיות צורכים כ-150 מיליון מ"ק בשנה - שלדעת הרשות הוא האמצעי הנוח ביותר לחיסכון בהיקף משמעותי. שני הודיע שהרשות מתכוונת לאסור באופן גורף השקיית מדשאות ציבוריות, וייתכן כי בהמשך אף לא תותר השקיית גינות פרטיות. בינתיים רשות המים אינה מתכוונת לפעול באמצעות הפסקות מים יזומות לבתים, מאחר שהגיעה למסקנה שמדובר באמצעי לא יעיל. עם זאת, בכוונת הרשות לקצץ עוד 100 מיליון מטרים מעוקבים מההקצאות לחקלאות.

בהתאם, נדמה כי משבר המים בחקלאות ב-2009 עשוי להיות החריף ביותר בתולדות המדינה. קיצוצי המים לחקלאים בעשור האחרון, שיגיעו השנה ל-65% מהמים השפירים שהוקצו להם בראשית העשור, לא יאפשרו למלא את המחסור בגשם באמצעות השקיה. הפגיעה העיקרית תהיה בגליל וברמת הגולן. פגיעה קשה צפויה גם בכמה אזורים במישור החוף ובשטחי חקלאות נרחבים בדרום ובנגב, שם ייאלצו החקלאים לייבש עשרות אלפי דונם של חממות. את המחיר על קריסת הייצור החקלאי עתיד לשלם הצרכן. מחירי הפירות והירקות יעלו והמחסור בשטחי מרעה יביא לקפיצת מחירי הבשר הטרי.

למשבר המים צפויה השפעה מרחיקת לכת לא רק על גידולים חקלאיים ומדשאות אלא גם על הטבע והנוף בישראל. כבר עתה יש כמה שמורות, כמו עין אפק ונחל בצת בגליל, שבהן מחסור חמור במים. נזקים אקולוגיים צפויים להתחולל גם בכנרת. השינויים באזור החופים של האגם כתוצאה מירידת המפלס פוגעים באתרי רבייה של דגים. מבנה החוף משתנה והופך מסלעי לחולי, וגם לכך השפעה מזיקה על הצומח והחי בסביבתה.

בנוסף, כדי להתמודד עם קשיים אפשריים באספקת המים מתכננת הרשות הרחבת והוספת קידוחי מים באזורים כמו רמת הגולן, עמק החולה והרי מזרח הגלילי. כמו כן, בימים אלה מקדמים מוסדות התכנון הארציים תוכנית מתאר ארצית חדשה המאפשרת ביצוע קידוחים ומתקנים לאגירה והובלת מים, בשמורות טבע, גנים לאומיים ושטחים המוגדרים "מכלול נופי", שבהם נוף ייחודי שיועד עד עתה לשימור.

בארגונים להגנת הסביבה מודאגים מהכוונה להגדיל את היקף פעילות הקידוחים באתרי טבע. הדאגה נובעת לא רק משאיבת מים שלא יגיעו יותר לשמורות אלא גם מפעילות נרחבת בתוך שטחים הכוללת פריצת דרכים. "אנחנו מבינים שהמצב חמור וצריך לפעול במהירות אבל עדיין יש להתחשב גם בטבע ובשטחים הפתוחים בישראל", אומר איתמר בן דוד, מתכנן בחברה להגנת הטבע. "צריך להציג נתונים מדויקים על הכמויות הנדרשות, ולמצות ראשית את כל האפשרויות להקים קידוחים ומתקני אספקה בסמיכות לאזורים בנויים ולפעול בתוך שמורות ואזורים שבהם ערכי נוף יחודיים, רק כחלופה אחרונה".

בתגובה לתוכנית רשות המים, אמר יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אופיר פינס, כי "יש משבר חמור מאוד, אבל אין אווירה של משבר ואין התנהגות כמו במשבר. אנו מצפים מהממשלה לנקוט מדיניות נחושה ואגרסיווית הכוללת אכיפה וענישה, כולל ענישה פלילית".