למלון פאלאס ההיסטורי, שהוקם על ידי המופתי חאג' אמין אל-חוסייני לפני 90 שנה, והיה מהמלונות המפוארים בעיר בימי המנדט, נוספה לאחרונה תגית יוקרה חדשה - גדרות בנייה מפח שחור ועליהן שלטי מותג מלונות העלית "ולדורף אסטוריה". אלא שמי שיציץ מעבר לגדרות, ומעבר לחזית המוכרת של המלון יגלה שקיר החזית תלוי באוויר בזכות מערכת מתוחכמת של יסודות ופיגומים, וכי הבניין שמאחוריה נהרס עד היסוד ובמקומו יש רק בור גדול. "זה כמו אדם שעבר ניתוח פלסטי והחליפו לו את כל הפנים, אבל השאירו את השיער, הוא כבר לא יהיה אותו אדם", אומר דוד זומר, תושב השכונה, על תקוותיו שבניין פאלאס יחזור להיות מה שהיה.

הבנייה מחדש של מלון פאלאס מעלה שאלה עקרונית בתחום שימור מבנים. פעילי שימור בירושלים ותושבי השכונה הסמוכה מבכים את הרס המלון הישן ומביעים פסימיות לגבי סיכוייו של המלון החדש למלא את מקומו. גם מיקומו הרגיש של המלון, 350 מטרים מהעיר העתיקה, מעצים את הויכוח.

מלון פאלאס, שנחנך ב-1929, נבנה על ידי המועצה המוסלמית בראשותו של אל-חוסייני, והיה למפואר שבמלונות ירושלים באותה תקופה. בהמשך שימש המבנה את שלטונות המנדט הבריטי - ועדת פיל, שהמליצה על תוכנית החלוקה, מצאה בו את משכנה וגם שידור הרדיו הראשון בארץ נעשה מן הבניין. לאחר הקמת המדינה שימש המבנה את משרד המסחר והתעשייה.

הבניין הוכר כאחד מ-110 המונומנטים של ירושלים, שעל פי תוכנית בניין העיר (תב"ע) לא יותרו בו שינויים חיצוניים או פנימיים. אולם, ב-1999 נרכש המבנה על ידי חברת רג'נסי, בעלת רשת המלונות היאט, שהתכוונה להחזיר אותו לייעודו המקורי. תוכניות הבנייה החדשות כבר התעלמו מתב"ע הקיימת, והתירו את הרס הבניין בתנאי שיישמרו החזית החיצונית, אולם הכניסה וגרם המדרגות. בסופו של דבר נהרס גם אולם הכניסה והיזמים מתחייבים לשחזרו במדוייק. בסמוך למבנה ההיסטורי יוקמו שני בניינים גדולים חדשים, שיהוו את רוב שטחו של המלון, ושגובהם יהיה פי שניים מהבניין המקורי. ב-2005 נמכרו המתחם וזכויות הבנייה בו לאחים רייכמן, אילי נדל"ן קנדים וגם יהודים חרדים ותורמים גדולים לירושלים, שהחלו בבניין המלון החדש תחת מותג המלונאות היוקרתי "ולדורף אסטוריה".

תחילת הבנייה הביאה עימה הבטחה גדולה, כלי התקשורת המקומיים והארציים מלאו תשבוחות לתוכנית לחידוש ימי המלון כקדם, "חאג' אמין מחייך בקברו", "פאלאס ישוב להיות ארמון", נכתב בכותרות. אולם עם התקדמות הבנייה והרס הבניין גברו הקולות בעיר שמוחים נגד הפרויקט.

איציק שוויקי, שעומד בראש המועצה לשימור אתרים בירושלים, טוען כי למבנה נודעה חשיבות כמבנה שלם בשל הערך הארכיטקטוני שלו ולא פחות בשל ההיסטוריה שלו. הוא גם מביע חשש שבעבודות בנייה מסיוויות כל כך תיפגע גם החזית ובפרט עיטורי האבן העדינים שעליה. "זה היה אחד המבנים היפים בעיר, מה שעשו זה על גבול הפשע. יש מבנים שהחשיבות שלהם היא החזית, אבל הוא היה יפיפה גם מבפנים", אומר דביר סורמלו, ממייסדי ארגון "בתים נכחדים", הנאבק למען שימור מבנים בירושלים.

בקרב פעילי השימור ותושבי השכונה נשמעות גם טענות על כך שקירבתם של האחים רייכמן לקהילה החרדית בעיר סייעה להם לפלס את הדרך לתוכנית הבנייה השאפתנית. עובדה היא, טוענים הפעילים, שבשבוע שעבר, לאחר שהחרדים איבדו את הכוח בעירייה בעקבות הבחירות, נדחתה בקשה של החברה להוספת קומה למלון. יהושע פולק, לשעבר סגן ראש העיר ומי שעמד בראש הועדה לתכנון ובנייה עד לבחירות, דוחה את הטענות, "דווקא מפני שאלו הרייכמנים הרשינו לעצמנו לדרוש מהם דרישות גדולות בנושא השימור. אני שלם מאוד עם הפרויקט ובטוח שכשהוא יסתיים כולם יגידו שזו הצלחה".

מחברת איי.פי.סי ירושלים, שבונה את המלון, נמסר בתגובה שהם דוחים את הטענות על אפלייה לטובה. "התוכנית עברה את כל תהליכי התכנון כדין, כולל שמיעת ההתנגדויות והיא פורסמה לפני חמש שנים. החברה רכשה את המתחם רק לקראת סוף 2005 ולא הייתה לה כל השפעה על אישור התוכניות והזכויות שניתנו במסגרתה ושילמה על כך בהתאם הון עתק".

למטה: מלון פאלאס הירושלמי בתקופת המנדט


הארכיון ההיסטורי של עיריית ירושלים