מדי כמה שבועות יורדת אחת מעובדות רשות הטבע והגנים לאזור הכנרת כדי לדרוש בשלומו של סרטן עיוור. היא נכנסת למערה הנמצאת בשולי האגם כדי לעקוב אחר מצבו של אחד היצורים הנדירים ביותר בישראל, סרטן עיוור מהמין סומית הגליל שזה המקום היחידי שבו הוא קיים בעולם.

משבר המים עלול להביא להפסקת זרימת מי התהום המגיעים אל המערה ובהם תלוי הסרטן לקיומו, ולכן עוקבת רשות הטבע והגנים אחר מצבו. אך יתכן שבעתיד הוא לא יצטרך לעמוד בפני אתגרי הישרדות כה מורכבים.

בימים אלו החלה רשות המים לגבש תוכנית אב ארוכת טווח לניהול מקורות המים בישראל. אחת ממטרות התוכנית היא להבטיח כמויות מים לשימור טבע וקיום מערכות אקולגיות. יעדי התוכנית יוצגו בכנס גדול על גיבוש מדיניות מים בישראל שעורכים מחר החברה להגנת הטבע ועיריית ירושלים.

בפעם הראשונה בתולדותיו, הבין הגוף האחראי על המים בישראל שאספקת מים לשמירת טבע היא אחת המטרות שעליו להשיג. לשם כך הוא חייב להתייעץ ולהיעזר בגופים העוסקים בשמירת טבע.

תכנון על פי תרחישים קיצוניים

החודש התכנסו במשרדי רשות המים בתל אביב נציגי גופים ירוקים ובראשם רשות הטבע והגנים ודנו בדרכים לשלב את שמירת הטבע בתוכנית האב שאותה מכינה הרשות. את התפישה שכבר התגבשה ברשות הציג לפני הנוכחים מיקי זיידה, ראש אגף התכנון בגוף זה. הוא הדגיש שמדובר בעקרונות שעדיין טעונים אישור סופי של מוסדות הרשות ובראשם מועצת הרשות.

על פי תפישה זו, תכנון משק המים לא יתבסס יותר על כמות משקעים היורדת על פי הממוצע הרב-שנתי כפי שהיה נהוג עד היום, אלא על פי תרחישים קיצוניים של יובש ומיעוט משקעים. הקמת מערך מתקני התפלה יאפשר לספק לטבע מים בכמות משמעותית בכל פעם שיהיו שנים גשומות יותר ולקיים אספקת מים מינימלית והכרחית גם בשנות בצורת.

בנחלים תהיה העדפה לזרימת מים ממקורות טבעיים, על פני הזרמת שפכים מטוהרים כמקור העיקרי למים בנחל. עם זאת כמות המים ואיכותם יקבעו על ידי הגופים הירוקים. "רשות הטבע והגנים היא זו שתקבע את החזון המתאים לכל נחל ואנחנו ברשות המים נהיה אחראים על הביצוע, תוך התחשבות באילוצים של משק המים", הסביר זידה. "למשל, במקרה של נחל שורק, רשות הטבע והגנים מעדיפה ששפכים מטוהרים הזורמים כיום בנחל יוסיפו לזרום בו כי הדבר תורם להתפתחות צומח טבעי באזור".

על פי התפישה החדשה, גלישת מים מהכנרת או זרימת שטפונות בנחל לא תוגדר אבדן מים כפי שמתייחסים לכך כיום אלא דווקא כמרכיב חיוני בשיקום וניקוי מערכות אקולוגיות. באתרים שבהם קיבלה חברת "מקורות" אישור לבצע קידוחים לשאיבת מים, יבוצעו הקידוחים במלוא היקפם רק בשנים שחונות. בשאר הזמן, יוסיפו מי התהום לזרום וכך להגיע למעינות הנמצאים בשמורות טבע. רשות המים לא תוכל להחזיר את היקף הזרימה של מים טבעיים שהיתה בעבר בנחלים ובמעינות והצטמצמה בקרוב ל-90%. אך זידה מקווה שהיא תוכל להשיב ברוב המקומות לפחות חלק מהזרימה ממקורות טבעיים.

מחזון - למציאות

בארגונים הסביבתיים כבר רוצים לתרגם את החזון של תוכנית האב למציאות. העמותה הסביבתית "צלול" פתחה החודש בקמפיין ציבורי למען שיקום נחלים. אחת הדרישות של העמותה היא לפעול במהירות להבטחת זרימת מים באיכות טובה יותר ובכמות גדולה יותר לנחלים. הקמפיין מתנהל גם על בסיס חברתי ולא רק אקולוגי. העמותה טוענת ששיקום נחלים הוא צורך חברתי עבור שכבות חלשות שלא יכולות לאפשר לעצמן לנסוע לראות נחלים זורמים בארצות אחרות. הנחלים הפכו עם השנים לחצר האחורית של ישובים בגלל זיהום, וכעת יש להפוך אותם לאתרי נופש וקיט שיהיו זמינים לשכבות רבות של האוכלוסיה.

החזון האופטימי של השבת מים לשמורות ולנחלים תלוי כמובן ביכולתה של רשות המים לממש את תוכניות התפלת המים שיאפשרו שיחרור מים לטבע. בעבר נעצר קידום תוכניות אלו לאחר כמה שנים גשומות יותר. זידה משוכנע שכיום המצב שונה לחלוטין ולא יהיו שוב עיכובים בתוכניות הפיתוח. "המדיניות כיום מבוססת על כך שמועצת רשות המים יכולה לממן את תוכניות הפיתוח באמצעות העלאת תעריפי המים והציבור הוא זה שעצם יממן גם את הזרמת המים לטובת הטבע", אומר זידה. "זה מאפשר לנו לקדם את תוכניות הפיתוח לקראת השלמת יעדי התפלה באמצע העשור הבא".

סומית הגליל. אתגרי הישרדות מורכבים