תוכנית לשימור בית ברמת גן ששימש לשכה של דוד בן גוריון בזמן מלחמת השחרור עשויה לגרום לפגיעה באחד הגנים הייחודיים של העיר הנקרא גן אברהם, וליצור תקדים מסוכן של הפשרת שטחי גנים ופארקים לבנייה. כך טוענים החברה להגנת הטבע ותושבים ברמת גן, המתכוונים להגיש התנגדות לתוכנית של עיריית רמת גן להעברת זכויות בנייה מהבית המיועד לשימור אל שטח הנמצא בגן.

על פי העירייה, בבית שבו מדובר נשמר כפי שהיה חדר העבודה של בן גוריון. מדובר בבית בבעלות פרטית שבעליו רצו להרוס אותו ולהקים במקומו בניין מגורים חדש. על פי בקשת המועצה לשימור אתרים, החליטה עיריית רמת גן להכריז על הבית כמיועד לשימור. כדי לפצות את בעלי הבית על אובדן זכויות בנייה יזמה העירייה תוכנית להעברת זכויות הבנייה לשטח הנמצא בגן אברהם הסמוך. על פי התוכנית, ניתן יהיה להקים בתוך הגן בניין מגורים של שתי קומות, על שטח של יותר מדונם.

קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע טוענת שמשמעות ההחלטה היא פגיעה משמעותית בגן בעל ייחוד היסטורי ונופי. מדובר באתר שהוא חלק משרשרת של גנים ושדרות היסטוריים שתוכננו ונשתלו על ידי ראש העיר הראשון של רמת גן, אברהם קריניצי וכיום הוא נקרא על שמו. הגן הוקם על אחת מארבע גבעות הכורכר הנמצאות ברמת גן. יש בו מגוון עשיר של צמחי בר ובעבר נערכו בו הופעות באמפיתיאטרון קטן שהוקם בו. מערכת הגנים והשדרות ברמת גן קיימת עד היום ויש לה חשיבות מרכזית בעבור תושבי מרכז העיר.

מנהלת קהילת תל אביב-יפו, ענת ברקאי, הביעה את החשש שאישור התוכנית של עיריית רמת גן, תהווה תקדים להפשרת שטחים ציבוריים לטובת בנייה. לטענת המתנגדים לתוכנית, יש לאתר שטח חלופי אחר שיהווה פתרון לבעיית זכויות הבנייה.

מעיריית רמת גן נמסר בתגובה לידיעה כי "על פי החוק, הקרקע החלופית המוצעת לבעל הקרקע כפיצוי צריכה להיות קרוב ככל האפשר למקום המקורי בו היו זכויות בנייה. בשולי גן אברהם נמצא שטח מצוקי שבשל אופיו קשה מאוד לפתחו לשימוש הציבור. במאזן הכולל נראה שערך שימור לשכת בן גוריון במטה הכללי של צה"ל שזה עתה נולד, עולה לאין ערוך על גריעת שטח קטן מאוד מגן אברהם שהוא גדול מאוד. במקביל העירייה עומדת להשקיע בהתחדשות הגן קרוב לשישה מיליון שקלים. בצדו המערבי יוקם גן צרפתי שיכלול תעלת מים מרכזית עם מפלים ובצדו המזרחי גן אנגלי עם מפל בעל אופי טבעי. בין שני הגנים תיפתח למעבר מנהרה שהיא חסומה כיום".

ישראל מפגרת בשטח פתוח לנפש

צורכי השטחים הפתוחים באזורים עירוניים נקבעים ברחבי העולם באמצעות מדד של שטח רבוע לנפש. על פי הנחיות בעניין שהכינו כבר לפני שמונה שנים משרדי הפנים והשיכון, השטח הפתוח ברמה העירונית בישראל אמור להיות שבעה מטרים רבועים לנפש.

החברה להגנת הטבע טוענת שבשכונה בה נמצא גן אברהם יש כיום רק 3.9 מטרים לתושב. בימים אלו מכינה החברה להגנת הטבע סקר לקביעת היקף השטחים הפתוחים באזורים עירוניים. על פי ארגון אדם, טבע ודין, ישראל מפגרת לעומת העולם בהקצאת שטחים פתוחים ויש לקבוע שהשטח לכל אדם צריך להיות 14 מטרים רבועים.

גן אברהם, אתמול. החברה להגנת הטבע: משמעות החלטת העירייה היא פגיעה בגן בעל ייחוד היסטורי ונופי


הבית המיועד לשימור, שם שכנה לשכתו של דוד בן גוריון