אם הכל יתממש כמתוכנן, גבי הפילון שנולד לפני שנתיים בגן החיות התנכ"י של ירושלים לשני ההורים הגאים טדי ותמר (על שם ראש העיר המיתולוגי של ירושלים ואשתו) יזכה "ביתו" של גבי לעבור שיפוץ נרחב והוא ימצא את עצמו "בספארי חדיש המותאם למאה ה-21. אולם, לא רק גבי צפוי ליהנות מהשינוי, שכן לאחר השיפוץ יוכלו תושבי ירושלים לבקר בספארי בלילה ולצפות מקרוב כיצד חיות בר צדות את טרפן בצל החשיכה, לחזות מקרוב באוסף פרפרים ענק, או להיכנס לאקווריום ענק ולחזות בדגים, צבי ים והיפופוטמים משייטים לצדם במסדרונות השקופים. אטרקציות אלה, ורבות נוספות, הן חלק מתכנית ההרחבה השאפתנית של גן החיות התנכ"י בירושלים בו מבקרים מדי שנה כ-700 אלף איש.

לטובת העניין, הצליח צוות הגן לגייס למשימה את ברנרד הריסון, מומחה עולמי בעל שם, הנחשב ל"גורו" של גני החיות בעולם, שבא לארץ לטובת העניין בשבוע שעבר. הריסון מחזיק תחת אמתחתו רקורד מרשים במיוחד - לפני שנים אחדות הוא הקים גן חיות מרשים בסינגפור, ומאז הוא עומד בראש חברה המקימה גני חיות ברחבי העולם.

הריסון אינו היחיד. עמו נחתו בישראל עוד שני מומחים בינלאומיים, הד"ר מרטין פרנקנהאוס, מנהל גן החיות באמסטרדם ומנואל מולינדו, שניהל את גני החיות בלוס אנג'לס ובסן פרנסיסקו. יחד עם צוות הגן גיבשו השלושה שורה של יוזמות ותכניות שאמורות להזניק את מספר המבקרים בגן ל-1.2 מיליון מבקרים מדי שנה. לאחר שהשלושה "זרקו רעיונות" לחלל האוויר במשך שבוע שלם הם הציגו ביום שישי האחרון את התכנית שגיבשו.

זה שנים שהצוות במקום מבקש להגדיל את שטח הגן ולהוסיף בו אטרקציות שונות. בחודש מארס התבשרו אנשי הצוות כי הם יוכלו הלכה למעשה לגשת ל"שולחן שרטוטים" ולממש את רצונם. שכן הוועדה המקומית לתכנון ובניה אישרה את הרחבתו של הגן מ-250 דונם כיום, לכ-400 דונם. אדריכל התכנית הוא לני רביב ממשרד האדריכלים רביב טל בחיפה.

הדילמה שעמדה בפני המומחים היתה לא פשוטה: כיצד מגדילים בחצי מיליון את מספר המבקרים וכן את הרווחים ממכירת הכרטיסים, מבלי לפגוע ביכולתו של הציבור הירושלמי, העני ברובו, לבקר במקום. "אני הייתי פרקליטו של השטן, ומשכתי כל הזמן לכיוון של להיות מסחרי יותר", סיפר הריסון. "שאלתי באופן רטורי: 'האם אתם רוצים לעשות כסף, או שאתם רק מעוניינים בגן חיות יפה'? דחפתי כל הזמן לנסות ולהפוך את הגן למסחרי יותר".

תחילה בחנו השלושה את האפשרות לשלב בגן גם אטרקציות ארכיאולוגיות, כדי למשוך את המבקרים שממילא מגיעים לירושלים כדי לצפות בעתיקות. מולינדו הביע התנגדות נחרצת: "כשאנשים באים לירושלים, הם ממילא מתמקדים בעתיקות בכל הסיורים שלהם בעיר. לכן, כשהם מגיעים לגן החיות, הם מחפשים משהו אחר לחלוטין. הם לא זקוקים למנת יתר משפע הארכיאולוגיה שבעיר". גם ד"ר פרנקהאוס, חשב שקשה לבנות על כך שהתיירים הזרים שמגיעים לאתרי הקדושה בעיר, יעדיפו לסמן את גן החיות כאחד מהיעדים שלהם. בירושלים, כולם באים לכותל, למוזיאון ישראל וליד ושם. אף תייר לא מגיע כדי לראות בעלי חיים".

"אנחנו לא יכולים להתחרות בקדושה של ירושלים", הסביר מנהל הגן, שי דורון, את התכנית שגובשה "אבל אנחנו יכולים לספק לתיירים חוויה אחרת, שוברת שגרה". לדבריו, "אנחנו עוסקים עכשיו בתכנון ולא בביצוע". הוא גם מבטיח שהארטקציות החדשות לא ייפגעו ביכולתו של הקהל הירושלמי לבקר במקום.

כעת בוחנים בגן את האפשרות שלמתחם האקווריום ולספארי שיתקיים בשעת השקיעה, יימכרו כרטיסים נפרדים, יקרים יותר. בנוסף, בוחנים כעת את האפשרות לפזר את שעות הפתיחה של הגן, ולאפשר לתיירים לבקר במקום עד השעה 22:00 בלילה.

"באקווריום, המבקרים יילכו במנהרה ויראו את הדגים מסביבם. לא ניכנס להרפתקאות של גידול יונקים ימיים גדולים. לא לוויתנים ולא דולפינים", אמר דורון שבכוונתו למקד את המאמצים בתקופה הקרובה בהקמתו של האקווריום. "מדובר במכלי ענק, 8000 מ"ר בסך הכל, שהקהל יוכל להסתובב מצידם ומתחתם ולבחון מקרוב מגוון גדול מאוד של דגים, צבי ים ויצורים דו-חיים", הוא מספר.

בימים אלה מנסה דורון להגשים חלום פרטי שלו. הוא בוחן את אפשרות ההקמה של בית ספר בתוך מתחם גן החיות. "זה יהיה בית ספר שהאוריינטציה הברורה שלו לנושאי שמירת טבע", הוא מסביר. "התלמידים לא צריכים להיות טובים במתמטיקה בהכרח, ואפילו לא בביולוגיה, אלא כאלה שיודעים להתלכלך במובן הטוב של המילה. המחויבות שלהם לבעלי חיים ולבתי הגידול שלהם עולה עשרות מונים".

הפילון גבי ואביו הפיל טדי בגן החיות התנכי. משמאל: הדמיית הספארי העתידי


הריסון. מומחה בינלאומי לגני חיות