הערוץ החרב של נחל חרוד, הסמוך לקיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל, כוסה באחרונה במשטח ירוק, שהיה יכול להיחשב למראה יפה ומרענן בימי הקיץ הלוהטים בעמק. אבל, אבי אוזן מרשות הטבע והגנים, שטייל במקום, דווקא התמלא חששות נוכח מה שנגלה לעיניו. הצמח נראה לו מוזר, ונדמה היה לו עי נראה שונה מהרגיל. אוזן לקח עימו עמו חלק מהצמח העבירו לד"ר ראובן אורטל מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים.

לאנשי הרשות היה ברור מיד כי מדובר בצמח שכמוהו לא נראה בישראל בעבר, והוא הועבר לבדיקה לחוקרי האוניברסיטה העברית - ד"ר מיכאל אבישי והגר לשנר. הזיהוי היה קשה, אך לבסוף הוגדר הצמח כ"תרד המים". "הצמח נחשב לצמח פולשני מסוכן ביותר והפך באזורים רבים לעשב שוטה מסוכן", הזהיר ד"ר אבישי את אנשי הרשות.

מונע מצמחים אחרים לגדול

כעת מצטרף "תרד המים" לשני צמחים נוספים שחדרו בשנים האחרונות לבתי הגידול הלחים בישראל ומאיימים לשנות את נוף הנחלים ומקווי המים במקומות רבים, מה שעלול להוביל לנזקים כבדים. אחד מאותם מינים פולשים הוא "חסת המים" שנמצא בעמק החולה לפני כמה שנים ומאיים כעת גם על הכנרת, כפי שפורסם לפני כשנה ב"הארץ".

ההערכה היא, כי עובדים זרים מתאילנד, שם נחשב "תרד המים" לצמח מאכל, הביאו אותו עמם לצורך בישול, בניחוח הבית שהשאירו מאחור. בסריקות שנערכו, נמצא הצמח גם ליד מגורי תאילנדים, על גדת נחל נעמן.

"הבנו שתרד המים הוא צמח בעייתי ושאנחנו עלולים לאבד עליו שליטה", אומר יפתח סיני, אקולוג מרחב העמקים והגליל התחתון ברשות הטבע והגנים. לדבריו, "הצמח מכסה במהירות שטחים בצפיפות מאד גדולה ומונע מצמחים אחרים לגדול. הוא משפיע על כל בית הגידול ומשנה אותו. מכיוון שהצמח גדל במהירות וחוסם את הערוץ, יש גם חשש להצפות ולעמידת המים, ובעקבות כך להתרבות של יתושים".

סיני, ביחד עם הפקח רועי שרייבר, יצאו במהירות למקום וניקו את השטח. לדבריו, "מכיוון שלצמח יש שלוחות מאד עדינות, יש חשש שהוא ישוב ויתפתח. היה חשוב לטפל במוקד הגדול ועכשיו נמשיך לעקוב בתקווה שלא נצטרך להשתמש בהדברה כימית ולפגוע גם בצמחייה אחרת".

הגיע הזמן לתוכנית ארצית לבלימת צמחים פולשים

תרד המים מצטרף כעת, יחד עם חסת המים ועם יקינטון המים לרשימה של ד"ר ז'אן מארק דופור-דרור, אקולוג המומחה למינים פולשים. הוא מזהיר את אנשי רשות הטבע והגנים כי "ריבוי מוקדים של צמחי מים פולשים מדאיג וקיים חשש שנתעורר מאוחר מדי. הגיע הזמן לצאת לפעולה עם תכנית ארצית לעצירת פלישת צמחי מים".

"כנראה מישהו הוציא את החסה והיקינטון מהאקווריום או מבריכת הנוי שלו וזרק אותם לנעמן", אומר סיני, "זה צמח נוי יפה שאנשים קונים ומגדלים. אולי חושבים שזה טוב להוסיף צמח כזה לטבע ואז מריכוז קטן קיבלנו שטחים עצומים. זה צמח אגרסיבי וחזק, והיה חשש אמיתי שהוא יחנוק את הנימפאה הכחולה שהשבנו לנחל הנעמן במאמצים גדולים". גם שי קורן, הפקח באזור הנעמן, הוסיף לעיסוקיו משימה נוספת - עקירת יקינטון המים, תוך שהוא חותר בקיאק בערוץ הנחל. "הכל החל מצמח אחד קטן", מדגיש סיני.

תרד המים