ההכרזות על קצו של היקום היו מוקדמות מדי, כך התרשמו תושבי כדור הארץ בצהרי ה-10 בספטמבר בשנה שעברה. ברחבי תבל הודיעו עיתוני הבוקר על "סוף העולם" ו"חזרה למפץ הגדול" עם הפעלתו של מאיץ החלקיקים הענק (LHC Large Hadron Collider)) בז'נווה. אך בשעה 9:30 שעון שווייץ, כאשר נורתה אלומת הפרוטונים הראשונה במאיץ, התברר שבינתיים עולם כמנהגו נוהג. שווייץ לא נשאבה לתוך חור שחור, ושום תופעות פיזיקליות חריגות לא נצפו מחוץ לתעלות המאיץ, שבהן הואצו חלקיקים תת-אטומיים במהירות עצומה.

זמן קצר אחר כך נראה היה שמשהו מוזר בכל זאת קורה במאיץ החלקיקים הגדול, שעלה עד כה למשלם המסים האירופי כשלושה מיליארד אירו. מכשיר הניסוי המדעי היקר ביותר בהיסטוריה, שנבנה במשך כ-20 שנה על ידי אלפי פיזיקאים ומהנדסים, הוכתר לא מכבר על ידי כמה פוליטיקאים ועיתונאים ציניקנים באירופה ככישלון הקולוסאלי ביותר בתולדות המדע. התקלות המלוות את הפרויקט הן רבות ומתסכלות עד כדי כך, שכמה פיזיקאים אינם שוללים את האפשרות שהן עצמן מהוות תופעה פיזיקלית שטרם נצפתה בעבר. לפי תיאוריה שנויה במחלוקת שפורסמה לאחרונה, הסיבה לשיבושים בניסוי היא אירוע כלשהו שיתרחש בעתיד. לפי טענה זו, ההתרחשות העתידית גורמת לשיבושים בניסוי כדי למנוע תופעות פיזיקליות חריגות שהוא עשוי לגרום.

תצלום: אי-פי

לפי לוח הזמנים המקורי, המדענים העובדים במאיץ כבר היו אמורים להוכיח בנקודת הזמן הנוכחית את קיומו של "בוזון היגס" - חלקיק מסתורי שנחשב במשך שנים לחוליה החסרה בתיאור המבנה הפיזיקלי של היקום. אלא שתשעה ימים אחרי שחרורה של אלומת הפרוטונים הראשונה התגלתה דליפת הליום חמורה במאיץ, והפעלתו נפסקה. בשבועות הבאים התברר שהנזק שנגרם ל"מכונת המפץ הגדול" הוא חמור בהרבה משסברו בתחילה. הפעלתו המחודשת של המאיץ נדחתה לתחילת 2009, אחר כך לאביב ואחר כך לסתיו. משמעותו הכספית של כל חודש השהיה נוסף היא מיליוני אירו רבים. נכון לעכשיו, מדברים על השקה מחודשת באמצע החודש הבא.

איש אינו מכחיש שמאיץ החלקיקים הוא מכונה מסובכת לתפעול. הוא מורכב מ-9,300 מגנטים שיש לקרר לטמפרטורה של מינוס 271.3 מעלות צלזיוס. החלקיקים המואצים בתעלה התת-קרקעית, שהיקפה 27 קילומטר, מקיפים אותה 11 אלף פעמים בשנייה. בכל שנייה יתרחשו 600 מיליון התנגשויות בין החלקיקים, בטמפרטורה הגבוהה פי 100 אלף מהטמפרטורה בליבת השמש.

דליפת הליום, מגנט שבור ומרגל

פיזיקאים ברחבי העולם מחזיקים אצבעות להצלחתו של הניסוי שבו נתלו תקוות רבות כל כך. אך קשה לדעת אילו שיבושים נוספים צפויים בדרך להפעלתו החלקה. פרויקטים מדעיים יומרניים מלווים בדרך כלל בתקלות, אך כשמדובר ב-LHC, סדרת התקלות היא מוזרה במיוחד. באוקטובר 2005 נהרג טכנאי באחת התעלות של המאיץ כתוצאה מקריסת עגורן - זאת על אף תקני הבטיחות השווייציים המחמירים שהונהגו בפרויקט. כשנה וחצי אחר כך נשבר אחד המגנטים הענקיים המרכיבים את המכשיר, מה שגרם לעיכוב של שנה בהפעלתו; דליפת ההליום השהתה את הניסוי בשנה נוספת. אם כל זה לא מספיק, בתחילת החודש נעצר פיזיקאי צרפתי שעבד במסגרת הפרויקט בחשד שיצר קשרים עם הפלג הצפון-אפריקאי של אל-קאעדה.

בשבוע שעבר פרסמו שני פיזיקאים בכירים היפותזה חריגה שמבקשת להסביר את סדרת התקלות ב-LHC. לטענת המדענים, הד"ר הולגר נילסן ממכון נילס בוהר בקופנהגן והד"ר מסאו נינומייה ממכון יוקאווה בקיוטו, אין לשלול את האפשרות שמצבו העתידי של LHC הוא שמשבש את ההווה. הם סבורים שהניסוי שאמור להתבצע במאיץ גורם לעיוות של הזמן עצמו, אשר כתוצאה ממנו נגרמים אירועים המונעים מהמכונה לפעול.

להערכתו של ד"ר נילסן, האפקט המוזר קשור ליצירתו של בוזון היגס - אותו חלקיק שהוכחת קיומו היא הסיבה העיקרית להשקת הפרויקט. על פי הסברה, חלקיק זה הוא שמעניק ליקום את אחת מתכונותיו היסודיות ביותר - המאסה. כדי לייצר את היגס, יש להאיץ חלקיקים באנרגיה גבוהה במיוחד, שלא הושגה במאיצי חלקיקים קודמים. נילסן מעלה את ההשערה שהכישלון בייצורו של החלקיק אינו מקרי. לפי התיאוריה, שאותה פרסם בכמה חלקים בכתב העת המדעי המקוון arXiv, החלקיק הזה "מאוס בעיני הטבע", אשר עושה מאמצים מיוחדים למנוע את יצירתו. המשמעות היא שהיווצרותו של החלקיק אי שם בעתיד הקרוב גורמת להשפעה על העבר - בניגוד לכיוון התנועה הרגיל של הזמן. השפעה זו מונעת מראש את התרחשות הניסוי, וכך גם את היווצרותו של החלקיק.

למעשה, השערתם מעוררת המחלוקת של הפיזיקאים מקבילה לרעיון שנשמע בעבר ולפיו אלוהים - ישות שאינה מופיעה לעתים קרובות במאמרים בפיזיקה - מונע את הפעלתו של המאיץ. נילסן מודה באשמה. בהודעה שפרסם כתב: "אפשר לומר שיצרנו מודל מדעי לאלוהים. הוא שונא חלקיקי היגס, ומשתדל להימנע מהם".

הרעיון המוזר יישמע מוכר למי שצפה בסדרה "מנהרת הזמן" או "בחזרה לעתיד". ביצירות אלה מצליחים הגיבורים לחזור לעבר באמצעות מכונת זמן כדי למנוע התרחשות של אירועים הרסניים. אם ההתערבות מצליחה, תושבי ההווה כלל לא מרגישים שמשהו השתבש. הבעיה מתעוררת במצב שזכה לכינוי "פרדוקס הסבא": מצב שבו נוסע שבא מן העתיד רוצח את סבא שלו, וכך מונע את לידתו שלו.

הצעתם של שני החוקרים התקבלה על ידי רוב הפיזיקאים בתמיהה או בגיחוך. כמה מהם ציינו שבתוך כמה שבועות צפוי המאיץ לפעול ולהפריך בבת אחת את ההיפותזה הקיצונית. עם זאת, אפשרות של מסע בזמן אינה נשללת על ידי המדענים. פרופ' עמוס אורי, פיזיקאי מהטכניון העוסק בחורים שחורים ובתורת היחסות הכללית, מסביר שמבחינה תיאורטית אין לשלול את האפשרות של תנועה אל העבר. "תורת היחסות הכללית אומרת שמרחב-זמן יכול להיות עקום. זה מעלה אפשרות שמרחב-זמן יכול להתעקם במידה מספקת כדי שהזמן ייצור לולאות סגורות".

לפני כשנתיים פרסם פרופ' אורי מאמר המציג מודל תיאורטי של מכונת זמן. עם זאת גם הוא סבור שהתיאוריה של נילסן ונינומייה תמוהה. גם אם עיקומים בזמן אפשריים, אמר, השפעה ישירה של העתיד על העבר לא אפשרית. "הנחות העבודה המקובלות הן שהעבר משפיע על העתיד, ולא להפך. הזמן הוא כמו כביש שבו רק כיוון תנועה אחד. המצב שבו אני עוסק דומה למצב שהכביש סוגר לולאה, ואז אתה יכול להגיע למקום שבו היית קודם. לעומת זאת, הדרך שהמדענים האלה מציעים היא כמו תנועה על הכביש נגד כיוון התנועה. זה הרבה יותר רדיקלי ממסעות מהסוג שאני עוסק בהם, וזה מנוגד להנחות העבודה המקובלות. מצד שני, גם הנחה מאוד לא מקובלת עשויה להתברר בסופו של דבר כנכונה".

חמור מכך - אורי סבור שהבסיס האמפירי להשערותיהם של השניים לוקה בחסר. "לטעמי הספקולציות שלהם הן יותר מדי מרחיקות לכת", הוא אומר. "ייתכן שיש להם סיבות נוספות לטעון כך, אבל אם הבסיס היחידי לטענה שלהם הוא הכישלון במציאת בוזון היגס - הייתי אומר שזאת הנחה די רדיקלית. אם ניסוי נכשל כמה פעמים זה לא סימן לכלום, מבחינה סטטיסטית. היו פרויקטים מדעיים אחרים שנכשלו כמה פעמים. גם ילד שלומד ללכת נופל שלוש פעמים".