משבר חמור של תמותת דגים בכנרת: במשרד החקלאות שוקלים לאסור לחלוטין על דיג בכנרת, לפחות לתקופה מסוימת, כדי להביא להתאוששות אוכלוסיית הדגים שנפגעה קשות בשנים האחרונות מהרעלות מכוונות של דייגים ודיג לא חוקי. לפני כשנתיים הביאה היעלמות דגי האמנון (מושט) מהכנרת לאיסור על דיג באגם ליום אחד מדי שבוע, אך התקנה לא שיפרה את המצב וההרעלות רק תכפו והחמירו מאז.

לפני כשבועיים הרשיע בית משפט השלום בבית שאן את ערן אסייג, דייג מטבריה, בשורה של עבירות דיג. הנאשם הכחיש את המיוחס לו, אך מדבריו ניתן ללמוד לא מעט על היקפה הדרמטי של מכת ההרעלות באגם. במהלך העימות עם הפקחים שתפסו אותו בשעת מעשה, הוא שאל מדוע אינם מחפשים עוד 300 דייגים שמרעילים דגים. "מתוך 300 הדייגים, שניים או שלושה בסדר, כל היתר בררה", העיד במשפט על חבריו למקצוע.

התובע מטעם משרד החקלאות, עו"ד ג'ריס גנטוס, כינה את משפטו של אסייג "אבן דרך במלחמה נגד ההרעלות". לדבריו, "זה היה מקרה מבחן, לאור העובדה שקשה לתפוס את המרעילים על חם". ואכן, המאבק במרעילים קשה, משום שלא קל לתופסם בשעת מעשה וגם לא לגבש נגדם כתב אישום. שימוש ברעל בכמות מזערית גורם להמתה גדולה של דגים, ואולם, העונש על דיג באמצעות רעל הוא שלושה חודשי מאסר בלבד.

עבירת דיג נפוצה נוספת שמחסלת את דגי הכנרת היא דיג באמצעות רשת צפופה מדי. לפני כשלושה שבועות, למשל, תפסו פקחים שני דייגים שבסירתם נמצאו כמאה דגי אמנון, שלמעלה ממחציתם נמצאו קטנים מהגודל המותר לדיג, העומד על 20 ס"מ. דיג כזה, שפוגע בהתפתחות אוכלוסיית הדגים, מתבצע באמצעות רשת דיג צפופה, שגודל העין שלה קטן מקוטר 80 מ"מ שמתיר החוק. פירוש הדבר הוא פגיעה בהתפתחות אוכלוסיית הדגים, שאינה מספיקה לקיים שרשרת רבייה מסודרת בטרם נלכדה ברשת. העונש על עבירה זו הוא קנס מינהלי בגובה 1,500 שקל.