בפעם הראשונה התגלו בישראל שאריות של תרופות במים המשמשים לשתייה. מדובר בריכוזים נמוכים שאינם נחשבים מסוכנים, אולם מומחים חוששים שהמצאות חומרים אלו מעידה על סיכון הולך וגובר לחדירת חומרים אלו למי השתייה. כמו כן התגלו בקדוחים רבים ריכוזים של חומרי הדברה שעל פי תקנים אירופאיים לא היו מאפשרים את השימוש במים.

במהלך כנס בנושא הקשר בין פריון וחשיפה לכימיקלים שעורכת הקרן לסביבה ובריאות הציג פרופ' עובדיה לב אתמול את הממצאים של מחקר שבדק שאריות של תרופות וחומרי הדברה בשפכים מטוהרים וגם במי שתייה. מדובר במחקר שאותו יזמה רשות המים. על פי הממצאים שהציג לב התגלו לראשונה ריכוזים של חומר תרופתי בקידוחי שתייה רבים הנמצאים מסביב למתקן טיהור השפכים של גוש דן, ממערב לראשון לציון. החומר שהתגלה הוא קרבמזפין המשמש כתרופה לחולים במחלת אפילפסיה.

בדיקת קידוחי השתייה נערכה, לאחר שבמי מכון הטיהור בגוש דן ובמי מכונים נוספים התגלו סוגים רבים של תכשירים רפואיים. התברר שגם בסוף פעולות הטיהור, לא התנקו השפכים המטוהרים מחומרים אלו. אולם זו הפעם הראשונה שחומר תרופתי נמצא גם בקידוחים המשמשים למי שתייה.

"חשוב להדגיש שכדי להיות חשוף לריכוזים דומים שמקבלים חולים, צריך אדם בריא לשתות מדי שנה עשרת אלפים מטרים מעוקבים ואנחנו שותים רק מטר מעוקב אחד, כך שלא מדובר כיום בסיכון בריאותי" הדגיש לב. עם זאת הוא הוסיף שקיים חשש שבעתיד יצטברו חומרים נוספים ואז יגבר הסיכון.

על פי ההערכה, המקור העיקרי לחדירת התרופות, הוא זיהום של מי השתייה משפכים במקומות שונים. "מדובר בין השאר בדליפות מצנרת שפכים שיש באיזורים עירוניים", אמרה שרה אלחנני, מנהלת אגף איכות מים ברשות המים. "מבחינתנו החשיבות העיקרית של המחקר היא שמצאנו חומר שיכול לשמש סמן שיאפשר לנו לאתר מקורות אפשריים של זיהום ולטפל בהם". לדברי לב, "הממצאים שלנו מלמדים שיש מחיר לשימוש החוזר במים".

במהלך המחקר נערכה גם בדיקה של ריכוזי חומרי הדברה בקידוחי מי שתייה. לב דיווח במהלך הכנס שבישראל התגלו ב-15%-17% מקידוחי מי השתייה ריכוזים של חומרי ההדברה סמזין ואטרזין החורגים מהתקן האירופאי אך לא מהתקן הישראלי. מדובר בחומרים שעלולים לפגוע במערכת הפריון ואף לגרום דלקות עור קשות. "האירופאים יכולים להרשות לעצמם תקנים מחמירים יותר כי הם החליטו לאסור על השימוש בחומרים אלו", ציין לב. "אצלנו עדיין משתמשים בהם". על פי לב יש קידוחי שתייה רבים בישראל שבהם לא נערכה כלל בדיקה של ריכוזי חומרי הדברה ולכן לא ברור האם הם זוהמו או לא.