מהי מהות האופי האנושי? "פגום", אומרים תיאולוגים רבים. "מרושע ומכור למלחמות", כתב הובס. "אנוכי וזקוק לשיפור ניכר", חושבים הורים רבים.

ואולם, ביולוגים מתחילים לגבש נקודת השקפה חיובית יותר על האנושות. מסקנותיהם נובעות בחלקן מבדיקת ילדים קטנים ובחלקן מהשוואת ילדים לצאצאי שימפנזים, בתקווה שההבדלים יצביעו על התכונות המאפיינות את המין האנושי.

התשובה המפתיעה למדי, שאליה הגיעו כמה ביולוגים, היא שתינוקות הם מטבעם יצורים חברותיים שאוהבים לעזור לאחרים. ברור שכל בעל חיים חייב, במידה מסוימת, להיות אנוכי כדי לשרוד, אך הביולוגים מוצאים אצל בני האדם גם נכונות טבעית לעזור.

כשפעוטות בני שנה וחצי רואים מבוגר, שאין להם קשר כלשהו אליו, שזקוק לעזרה בפתיחת דלת או בהרמת אטב, הם מציעים מיד את עזרתם, כותב ד"ר מייקל טומאסלו בספרו "Why We Cooperate" שיצא לאור באוקטובר. טומאסלו, פסיכולוג התפתחותי, הוא אחד ממנהלי מכון "מקס פלאנק" לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג.

, לפני שהורים רבים מתחילים ללמד את ילדיהם את כללי ההתנהגות האדיבה. "מחד, סביר מאוד להניח שעדיין לא לימדו אותם בצורה מפורשת וישירה לעשות זאת", אמרה אליזבת ספלקה, פסיכולוגית התפתחותית מהרווארד. "מאידך גיסא, יש להם הזדמנויות רבות לחוות כיצד עוזרים להם. לכן אני חושבת שעדיין אין הכרעה בשאלה אם זו תכונה מולדת".

אולם טומאסלו גילה כי הרצון לעזור אינו גובר כתוצאה מתגמול, מה שמצביע על כך שהוא אינו מושפע מלמידה. רצון זה גם הוא מופיע בשלב דומה בכל התרבויות, אף על פי שבכל אחת מהן מלמדים את כללי החברה בגיל שונה. יתרה מזו, התנהגות מסייעת מופיעה אפילו אצל גורי שימפנזים בתנאי ניסוי מתאימים. לכן, טומאסלו מסיק כי הרצון לעזור הוא נטייה טבעית ולא משהו שנכפה על ידי הורים או תרבות.

תינוקות מוכנים לעזור במתן מידע ובדרכים מעשיות כאחד. מגיל 12 חודשים הם מצביעים על חפצים שמבוגר מעמיד פנים שאיבד. בניגוד לכך, שימפנזים אף פעם לא מצביעים על חפצים למען שימפנזים אחרים. וכשהם מצביעים למען בני אדם, זה נראה כמו הוראה להביא משהו ולא כדי לשתף במידע. יחד עם זאת, ככל שילדים מתבגרים הם נעשים סלקטיביים יותר במתן העזרה שלהם. החל מגיל שלוש הם יהיו נדיבים יותר כלפי ילד שהיה לפני כן נחמד אליהם.

הנכונות לשיתוף היא, לדעת טומאסלו, כמעט התמצית של מה שמבדיל בני אדם משימפנזים. ילדים ישתמשו בכל מיני מילים ותנועות כדי ליצור מטרות ולתאם פעילויות, אך שימפנזים קטנים כמעט לא מראים עניין במה שחושבים חבריהם.

טומאסלו טוען כי הנכונות לשיתוף היא הבסיס לחברה האנושית וממנה נובעים רעיונות הנורמות, ענישת מפרי הנורמות, הבושה ורגשי האשמה על הפרתן. לדבריו, היא נוצרה בשלב מוקדם מאוד בהתפתחות האנושית, ומטרתה היתה מן הסתם שיתוף פעולה באיסוף מזון, מאחר שכשגברים משתפים פעולה בציד, הם יכולים לצוד בעלי חיים גדולים שצייד בודד לא יצליח.