מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

האריג ששופך אור על המגילות הגנוזות

אריגים שנמצאו סמוך למגילות מחזקים הטענה שכת מבודדת היא שכתבה את המגילות. בנושא אחד החוקרות משוכנעות: "היהודים אז היו קורבנות אופנה"

כשנמצאו המגילות הגנוזות במערות מדבר יהודה בשנות ה-50, נמצאו עמן גם פיסות אריג מרופטות. בחלק מהמקרים עטף הבד את המגילות, במקרים אחרים הוא נדחס אל הכדים שבהם נארזו המגילות, כדי לשמור עליהן. החוקרים, שאחזו בידיהם את מה שעד מהרה יהפוך לתגלית הארכיאולוגית החשובה של המאה, לא ייחסו חשיבות רבה לאותן פיסות בד.

ד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות, ונעמה סוקניק, חוקרת מאוניברסיטת בר אילן, הקדישו בשנים האחרונות את מחקרן לאותם אריגים מתפוררים. המסקנות שלהן, ככל הנראה, לא ישימו קץ לוויכוח הלוהט סביב שאלת זהותם של כותבי המגילות הגנוזות, אולם הן מחזקות משמעותית את עמדתם של תומכי התיאוריה לפיה כת מבודדת היא שחיברה את המגילות.

שמיר, המשמשת בתפקיד אוצרת החומרים האורגניים ברשות העתיקות, ממונה על מחסן קטן, צפוף ומנוטר לחות באזור התעשייה הר חוצבים שבירושלים. המחסן עמוס בממצאים אורגניים ובהם חבלים, כלי עץ וזרעים, שנאספו בחפירות שונות ברחבי הארץ. אבל האהבה האמיתית שלה היא פיסות הבד - קרעי טוניקה ממערת האיגרות, פיסות טלית ממצדה ואריגים פרה-היסטוריים מנחל חימר. "אני תמיד אומרת שעשיתי דוקטורט על סמרטוטים", היא אומרת בחיוך. הניתוח שלה כולל היבטים שונים הקשורים בבד, כמו הרכב הסיבים, צורת הטווייה ושימוש בצבעים.

ד"ר אורית שמיר עם אריג עתיק
ד"ר אורית שמיר עם אריג עתיק. צילום: אוליבייה פיטוסי

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את הכתבות הטובות של הארץ ישירות אליכם

המסקנות חורגות מתחום האופנה של המאה הראשונה לספירה. בין ערימות הקופסאות במחסן מסתתרות כמה קופסאות עם דוגמאות מבדים שנאספו עם המגילות הגנוזות. פיסות קטנות, קרועות ועדינות של סיבי פשתן ארוגים בצבע קרם עם כתמים לבנים. במחקרן מצביעות שמיר וסוקניק על כמה מאפיינים ייחודיים לפיסות הבד האלה מבדים אחרים שנמצאו בחפירות מאותה התקופה.

"היהודים בימים האלה היו קורבן אופנה - הם התלבשו בדיוק כמו הרומאים ורוב הביגוד היה עשוי צמר", אומרת שמיר.

בכל האתרים האחרים באזור, כמו בכל חפירה אחרת בארץ, נמצאו בעיקר סיבים ואריגים של צמר. כך היה במצדה, במערת האיגרות ואף במערת חג המולד המצויה בנחל קידרון, לא הרחק מקומראן. רוב הבגדים מכילים גם עיטור מבד צבוע אדום כהה, בדגם שמוכר היטב הן ממקורות תלמודיים והן ממקורות לא יהודיים.

פיסות האריגים בקומראן שונות לחלוטין, האריגים שנאספו שם עשויים כולם, עד האחרון שבהם, פשתן ולא צמר ואין עליהם ולו עיטור אחד. זאת ועוד, מי שהתגורר בקומראן התאמץ להלבין את הבגדים שלו, ככל הנראה באמצעות השרייתם בתמיסות שהופקו מצמחים.

הבחירה ללבוש לבן בימי בית שני בארץ ישראל חייבה השקעת כסף ומאמץ, מעריכה שמיר. כותנה ומשי לא היו בנמצא והצמר בלתי ניתן להלבנה. הבד היחידי שיתאים לדרישה הדתית-אופנתית הזו, הוא הפשתן - חומר יקר משמעותית מהצמר שהגיע לקומראן ככל הנראה מאזור עמק בית שאן. "למה לובשים לבן? כי רוצים להתבדל מהסביבה, גם הרומית וגם היהודית, לשדר צניעות", אומרת שמיר.

להערכת החוקרות, רוב האריגים שימשו לפני כן בגדים, שהתרפטו ונתפרו מחדש ככיסוי למגילות. זו הסיבה שרוב הבדים עברו הלבנה. המסקנה שתושבי אזור קומראן התאמצו כדי ללבוש לבן מתאימה לתיאורים הכתובים שנשמרו על קהילת קומראן. כך למשל, כותב ההיסטוריון יוספוס פלביוס ב"מלחמת היהודים" על אורח חייה של קהילת האיסיים: "המבקש להצטרף לכת אינו מתקבל מיד. עליו להמתין שנה אחת, כשבזמן הזה מנחים אותו חברי הכת באורח חייהם, ונותנים לו מעדר קטן ובגדים לבנים", במקום אחר הוא מזכיר שמדובר בבגדים עשויים פשתן. אזכורים של הבגדים הלבנים או הביגוד הפשוט מופיעים גם ב"קדמוניות היהודים" של פלביוס וכן בכתביו של פילון האלכסנדרוני.

ההתאמה בין ממצאי המחקר לבין הנאמר במקורות הכתובים מוסיפה נדבך חשוב בוויכוח על זהותם של כותבי המגילות הגנוזות. מדובר באחד מהוויכוחים הסוערים בארכיאולוגיה הישראלית. באופן גס מתחלקים הארכיאולוגים לשני מחנות - אלה המאמינים שקהילה סגורה הגרה באזור, ככל הנראה האיסיים, כתבה את המגילות והטמינה אותם, ואילו הקבוצה השנייה מאמינה כי מקור המגילות אחר, כנראה בירושלים, והן הוטמנו בידי מישהו שמילט אותן מהחורבן. לגרסה השנייה, הנחשבת לרדיקלית יותר, יש כמה הסברים. בין היתר נטען כי מקור המגילות הוא בספריית בית המקדש או שמקורן בזרם נכחד של היהדות הצדוקית. שני הצדדים מוצאים חיזוקים לטענתם בעיקר בין שורות המגילות הגנוזות עצמן. בין תומכי התיאוריה הרדילקית יותר - ספרייה שהייתה שייכת לקבוצה שממנה צמחה מאוחר יותר הנצרות.

שמיר וסוקניק אינן ממהרות לרתום את מחקרן לטובת אחד הצדדים, אך קשה להתעלם מכך שמסקנותיו מחזקות את תומכי הגישה לפיה כת מתבדלת היא זו שכתבה את המגילות, עטפה אותן בשאריות של בד והטמינה אותן במערות למשך עשרות דורות.

שמיר מצביעה על דמיון נוסף בין הממצאים הארכיאולוגים לבין תיאורי הכת, ולפיו בקומראן התגוררו גברים בלבד. במערות לא נמצאו ראיות לקיומן של מלאכות הטווייה או האריגה שהיו המלאכות הנשיות המובהקות ביותר. "גם זה לכאורה מתאים לתזה של הכת", היא אומרת.

מבין מאות האריגים שנבחנו במחקר, נמצאו ארבעה יוצאי דופן, שהיו היחידים בעלי עיטור. הבד, מקושט בחוט תכלת השזור בתבנית של ריבוע, נמצא כשהוא עוטף את אחת המגילות. כאן מעריכה שמיר כי אין מדובר בשימוש חוזר בבגד בלוי, אלא בבד שהוכן במיוחד לשימור המגילה, והתבנית המרובעת היא לא עיטור פשוט אלא מעין שחזור, בחוט תכלת אחד, של מבנה בית המקדש בירושלים.




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 מעניין מאוד!  (לת) עפר
  • 05:48
  • 28.11.11

02 מוזר שהסאוריונית או ארכיאולוגית משתמשת במושג האנאכרוניסטי 'קרבן אפנה' לגבי אנשים שחיו לפני אלפיים שנה ולא בחברת הצריכה של היום קירטצ'וק
  • 06:07
  • 28.11.11

חוץ מזה, היום אני לובש מכנסיים, האם זה הופך אותי לקרבן אפנה ?

03 הכהנים בבית המקדש נועם
  • 07:04
  • 28.11.11

לבשו בגדי פשתן מולבנים, ויש מסורת במסכת סוכה של שימוש חוזר בבגדים בלויים לדברי קודש.

04 אני שב וחוזר ומבקש: לא לבלבל אותנו עם עובדות. יהודים זה פיקציה נוצרית, אחד שייבין
  • 07:09
  • 28.11.11

שנועדה לנשל פלסטינים מדוכאים.

05 מוריד את הכובע בפני החוקרות צדקיהו
  • 07:20
  • 28.11.11

עוד אבן נוספה לחומת הידע שלנו בזכות עבודה מסורה של חוקרות שלא הפרסום האישי חשוב להן אלא המדע הטהור.
מי ששואל עצמו מי אנחנו ומה היינו לפני 2600 שנה קיבל היום עוד פרט קטן שמאחוריו משמעות גדולה.
שרק לא יקצצו לכם במימון ותוכלו להמשיך בעבודתכן החשובה.

06 המחקר שנוי במחלוקת עידו צ.
  • 08:09
  • 28.11.11

מחקר פוליטי מהסוג שהחוקרת מבצעת עדיף שיגנז,
כי התוצאות שלו מוזמנות ומתוכננות.

חבל, סתם עוד פעילות של עמותות / גופים פוליטים או אנשים המזוהים פוליטית עם הסמול-ההזוי.

כל דבר "שנוי במחלוקת" עדיף שיגנז

  •   עידו צ'.. התגובה שלך שנויה במחלוקת אגב, אני עארס שמאלני. באמת!
    • 10:18
    • 28.11.11

    תגובה פוליטית מהסוג שאתה מבצע עדיף שתגנז,
    כי התגובה שלך מוזמנת ומתוכננת.

    חבל, סתם עוד תגובה של עמותות / גופים פוליטים או אנשים המזוהים פוליטית עם הימין-ההזוי.

    וחפש לך חיים יא אפווא'ן.

  •   כסמולני גאה אשמח לשמוע איך המחקר הזה משרת את מטרותיי.  (לת) דג קר
    • 12:51
    • 28.11.11

07 לתומי חשבתי שברור לכול שמדובר בכת מתבדלת תם
  • 09:32
  • 28.11.11

שהרי יש במגילות כתבים כיתתיים מובהקים שבמובהקים, כגון סרך היחד ומגילות הפשרים. כתבים כאלה - לא ייתכן שמקורם בבית המקדש.
אם ישנו ויכוח, הרי הוא רק בנוגע לזהות הכת (איסיים או משהו אחר)

  •   תקרא את סיפרה של פרופ' אליאור ותראה עד כמה הטענה בדבר רהיות מקור המגילות מבית-המקדש יש לה ביסוס  (לת) JR
    • 12:59
    • 28.11.11

08 כיפה לבנה או זנב שועל מה היה להם?
  • 10:08
  • 28.11.11

הקיצוניים תמיד אופנתיים, בד"כ לפי צוו המאות הקודמות. בד"כ בתי התפילה בכל הדתות משקפים את הארכיטקטורה הקודמת. במסה וורדה חיו אינדיאנים במערה שגוננה על בתי חימר עם קומות אבל בתי התפילה שלהם היו עדיין סוכות עגולות שחציין חפור באדמה. אגב גם הם נעלמו בחפזה וביום אחד, בהשאירם חפצי בית שכאילו התכוונו לחזור אליו

09 הפרשנות לעובדות מעניינת אך להלן פרשנות שנראית לי נכונה יותר על סמך העובדות אותן מצאה ד"ר אורית שמיר פרושי
  • 10:27
  • 28.11.11

את ספרי התורה עטפו בבד היקר ביותר ולא הזול ביותר - קרי פשתן.
כת האיסיים לבשה פשתן מסיבות טהרה ונוחות במדבר ולא מסיבות של צניעות. בד הפשתן זוהה כבד צנוע מכיוון שהאיסיים לבשו אותו ולא כך הדבר.
אריג פשתן איכותי (אריג צפוף מסיבים דקים וארוכים) נחשב יקר ערך, בשונה מפשתן גס (סיבים חיצוניים עבים או פגומים) .
בגדיהם של תלמידי תורה - לא רק איסיים - היה לבן ללא רבב, ולכן כובס תדיר. מקורם של הדרגנטים צמחי (למשל ערטנית, אהל, מלחית).
אין בהכרח קשר בין הבדים לכותבי המגילות. בשעת מצוקה יתכן שהספרים הופקדו בידיים בטוחות, כאלו שהרומאים לא יחשדו בהם בשת"פ עם הצדוקים.
יתכן שהבדים נבחרו מסיבות של טהרה וכבוד (בד יקר: פשתן), ויתכן שהבדים התווספו לאחר מכן ע"י האיסיים.
על הקשר שבין עובדות (מדע) לפרשנות לעובדות (תאוריה) מומלץ לקרוא את הספר introduction to hebrew logic שנוגע גם בעניין הפשתן.

בקיצור אין בהכרח קשר בין האריגים לכותבי הספרים או למקום ההטמנה.

  •   הספר שהפנית אליו מופיע רק ב-amazon. פרסומת עצמית? צבועי
    • 11:04
    • 28.11.11

    ולגופם של דברים - אם בתאוריות הסבריות עסקינן, מה עדיף בעיניך - הסבר פשוט שאינו מוסיף פרטים ושחקנים נסתרים מהעין (כמו תאוריה שהעולם והזיכרון שלנו נבראו לפני 5 דקות) או הסבר פשוט ואלגנטי כמו זה שמציעות החוקרות?

  •   המחקר פורסם במלואו וכדאי לקרוא אותו אורית שמיר
    • 11:33
    • 28.11.11

    המחקר פורסם במלואו וכדאי לקרוא אותו בDSD18, שם יש הסבר רחב יותר. אריגים יש לבחון גם בהקבלות אתנוגרפיות וכך עשיתי במחקרי בהקבלה לקבוצות לובשות לבן. חלק מהאריגים שעטפו מגילות הם בשימוש משני ונגזרו מבגדים וחלק מהאריגים שעטפו מגילות נארגו במיוחד למטרה זו.
    אכן הפשתן הוא איכותי וללא תיקונים או טלאים דבר המעיד על מעמדם הכלכלי של יושבי האתר.
    איני נכנסת לויכוח מי כתב את הספרים כי זה אינו תחום מחקרי. לא טענתי וגם הכתב לא אמר שאני חושבת כך שיש קשר בין האריגים לכותבי הספרים אבל בהחלט יש קשר בין האריגים ליושבי האתר.

  •   מעניין, תודה על תוספת המידע.  (לת) בני
    • 11:53
    • 28.11.11

  •   אורית תודה רבה  (לת) נועה
    • 12:43
    • 28.11.11

  •   אני סבור שהאיסיים כתבו את המגילות על סמך תכני המגילות. חקר האריגים מרתק אך אינו מאפשר להכריע בויכוח בנוגע לזהות הכותבים.  (לת) פרושי
    • 09:54
    • 29.11.11

10 מעניין ביותר, אולי בקרוב נגלה שירן
  • 10:58
  • 28.11.11

מי באמת כתב את התורה ואז יגלו שזה סתם עיוות של סיפורים אמיתיים שאי אילו חברי כת פיליפלו כדי למשוך מאמינים. חברי הכת האלו צמחו וגדלו והפכו ליהודים של ימינו, אנו.
כמו שכל אמונה מתחילה מכת קטנה.

אנשים- תאמינו בעצמכם, תאמינו במשפחתכם ובחברחים כי זה רק אנחנו בעולם הזה.

שימו סוף לדתות הפתטיות האלו.

חוקרות יקרות, הכח בידכן.

  •   שירן הזוי, הזוי, הזוי רון
    • 11:44
    • 28.11.11

    כמובן שאת/ה לא נותן לעובדה שה"סיפורים" האלה נתמכים בעדויות מצריות, אשוריות ובבליות אלף+ שנים לפני אותה "כת". אה- אולי היתה עוד כת לפני הכת? ואולי כת לפני כת לפני כת?
    די להזיות! השמאל הוא הזיה של כת עיתונים שקמה לפני כמה שנים, פיליפלו כדי למשוך מאמינים. חברי הכת האלו צמחו וגדלו והפכו לשמאלנים של ימינו

    תודה לאל שהם נעלמים והולכים... כמו רוב הכתות המתגלות במערומיהן

  •   שמאלנים? אני דיברתי פה על אמונה. לא על צדדים פוליטיים.  (לת) שירן
    • 00:30
    • 29.11.11

11 מה, לא חיו כאן פלשתינים?  (לת) יוסי האיסי
  • 11:15
  • 28.11.11

12 על כת איסיים אפילו ישו שמע והתארח אצלם 13 שנה @ בנצי - א @
  • 11:32
  • 28.11.11

סיפור הבדים מאפיין את מומחים ישראלים שאוהבים סיפורי בדים
ולא העיקר

13 אבל נועה
  • 12:42
  • 28.11.11

העובדה שנדרש כסף ואמצעים להלבין את הבדין לא מתיישבת עם העובדה שזו הייתה כת שחיה הצניעות ובעוני! כיצד כת כזו יכלה לאפשר לעצמה קיום של ספריה עצומה שכזו כשסספרים בעולם העתיק היו יקרים כמו צי של מכוניות פרארי בימנו? ולמה האתר "קוראן" לא מוזכר אפילו *פעם אחת* במגילות? ואיך כת אחת עם אג'נדה מאד ברורה ומובהקת כתבה ספרייה שלמה של יצירות שאינן אחידות כלל ויש בהן גיוון של דעות ומנהגים?

ויכוח מדהים.

14 פרסום התגובות שלכם סלקטיבי לגמרי שוש
  • 14:30
  • 28.11.11

שלחתי שתי תגובות שהן בעצם אחת, הפוסלות את הממצאים של החוקרת. (הוכחתי מהתלמוד ששפתן היה בד הכי זול) ולא מצאתם לנכון לפרסם אותן.
מעניין למה...לא חרפתי ולא גידפתי ונראה לי שתגובתי יותר נוגעת לעצם העניין מאשר התגובות השטחיות שכן פורסמו.
יותר מדיי יהודי, אולי?

15 בגדי פשתן - הזולים ביותר שוש
  • 14:47
  • 28.11.11

רבן גמליאל ציווה לקבור אותו בבגדי פשתן מפני שהיה הבד הזול ביותר בתקופה ההיא. עד אז נהגו לקבור בבדים יקרים עד כדי כך שמשפחות עניות הפקירו את המת בלי קבורה. מאז שקברו את רבן גמליאל בבגדי פשתן, המצב הזה של נטישת מתים חדל, כי פשתן היה זמין לכל אדם אפילו העני ביותר.

16 אריגי כת המגילות הגנוזות תמרה
  • 17:11
  • 28.11.11

מחקר מרתק

17 חבל שנשים לא מנהלות את רשות הטבע ורשות העתיקות אהרון לבנון
  • 20:28
  • 28.11.11

הטמבלים שמנהלים עושים לעצמם

18 כתבה מרתקת, חרף הטוקבקים ההזויים קימעה בחלקם  (לת) תודה
  • 22:55
  • 28.11.11

19 אין מוטרפת יותר מקנאת ארכאולוגים נגרים
  • 20:22
  • 29.11.11

קנאת ארכאולוגים ושנאתם זה לזה מן המפורסמות. הטירוף גורם לדווח סרק סרק הזויים ורדיפת פרסום חולנית. האגו המתנפח שלהם דורש טיפול דחוף למומחים. ארכאולוגים כמו נצר כבר אין אופס הוא היה בכלל אדריכל.

20 לפי רחל אליאור המגילות מוצאן מירושלים והובאו שמה לצרכי גניזה. אז מה אם לקחו בד מבני המקום? תעשו גוגל על אליאור ותתקדמו. הרי התיאוריה שלה על לוח השנה הנכחי וזה המקראי שקדם לו היא מהפכה אדירה שטרם הופנמה, כי היא אינדיקציה לגילה ומוצאה של הדת הרבנית.  (לת) רמי
  • 08:26
  • 26.04.12

21 מראה מקום זיכרוני
  • 14:20
  • 18.12.12

חבל שלא הוזכר שמה של תמר שיק שהיתה ראשונת החוקרות של הנושא ואף כתבה כמה וכמה מאמרים בנידון. האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

פרוייקטים מיוחדים