לראשונה צפויה המדינה להקצות חלק מהכנסותיה ממכירת קרקעות לבנייה לטובת שימור הריאות הירוקות בישראל. שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, חתם השבוע על תקנות שיאפשרו את הקמתה של הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שתקבל מדי שנה אחוז אחד מהכנסות רשות המקרקעין, המתבססות בעיקר על שיווק קרקעות לבנייה.

הקמת הקרן נובעת מהצעד הכולל של הקמת רשות מקרקעין במקום מינהל מקרקעי ישראל, מהלך שכלל במקביל גם העברת חלק מקרקעות המדינה לבעלות פרטית. הפעלת הקרן טעונה עוד את הסכמת שרי האוצר והגנת הסביבה, שצפויים לחתום בימים הקרובים על התקנות. לפי הערכות, הכנסות הרשות יעמדו השנה על כשבעה מיליארד שקלים, ולכן תתוקצב הקרן ככל הנראה בכ-70 מיליון שקלים בשנה הקרובה. מדובר בסכום משמעותי במונחי ההשקעה בתכנון והקמת פארקים, גנים לאומיים ושמורות טבע בישראל. לשם השוואה, התקציב השנתי של רשות הטבע והגנים לאחזקת אתרים ופיתוחם עומד על 30 מיליון שקלים.

הצורך בפעילות הקרן נבע מבעיות שעלו באתרים שונים - בין היתר פארק השרון בחדרה וגבעות הכורכר בנס ציונה - שבתחומם ישנה קרקע בבעלות פרטית. שטחים אלו כבר תוכננו ואושרו כפארק או גן לאומי, אך לא ניתן תקציב לרכישת הקרקע מידי אותם בעלים פרטיים, ולכן קשה לממש את התוכניות ולהפוך אותם לשטחים ציבוריים. לפי התכנון, תקציבי הקרן יופנו לרכישת זכויות בקרקעות מסוג זה, לצורך השמשתן כשטחים פתוחים לתועלת הציבור. כמו כן תסייע הקרן לשמור, לשקם ולתחזק שטחים אלו.

פארק השרון על רקע אזור התעשייה עמק חפר. "שטחים עם חשיבות אקולוגית וחברתית". צילום: איציק בן מלכי

שימוש נוסף לקרן צפוי להיות מניעת פגיעה בשטחים בעלי חשיבות אקולוגית, שבהן אושרו בעבר תוכניות שונות, כמו כריית חול. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שמקדם גישה זו, סבר כי ניתן יהיה להשתמש בכספים בין היתר לעצירת כריית החול בדיונת סמר בערבה, באמצעות פיצוי הקבלן שזכה במכרז. ואולם אתמול כבר העריך ארדן שבמקרה זה לא תוכל הקרן לסייע, מאחר שהיא טרם נכנסה לפעולה והקבלן מעוניין להתחיל לפעול בשטח. גורם נוסף שמונע סיוע במקרה זה נעוץ בהתעקשות רשות המקרקעין על כך שיש צורך בחומרי הגלם של אותה דיונה לטובת בנייה בעיר אילת.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

במשרד האוצר, מנגד, ביקשו לגייס את הקרן גם לשיקום השטחים שנשרפו בכרמל - ואולם לבקשה זו התנגד בתוקף השר ארדן, בטענה שתפקידה של הקרן הוא לסייע בשימור שטחים מפני פעולות פיתוח ובנייה. "הקרקע שייכת לאזרחי ישראל ועל כן אינה יכולה לשמש רק משאב להעשרת קופת המדינה", אמר אתמול אטיאס. "ההכנסות מהקרקע צריכות לחזור לציבור הרחב באמצעות מציאת פתרונות דיור, הנחות בקרקע במכרזים ובשמירה על שטחים פתוחים. לשטחים אלו תפקיד חשוב הן מבחינה אקולוגית והן מבחינה חברתית".

אחד היוזמים של הקמת הקרן, יואב שגיא ממכון דש"א (דמותה של ארץ), שפועל במסגרת החברה להגנת הטבע, אמר אתמול בתגובה: "אנו מברכים על הקמת הקרן שנועדה להבטיח כי רשות המקרקעין תשמור על השטחים הפתוחים בישראל באמצעות הכסף שיגיע לקרן מחוק המקרקעין החדש".