רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ אישר למדינה לכרות מחצבים בגדה

הנשיאה ביניש קיבלה את עמדת המדינה כי ניצול משאבי הטבע אינו מנוגד לחוק הבינלאומי ודחתה את עתירת ארגון "יש דין", שטוען: "מדובר בביזה"

תגובות

בג"ץ נתן שלשום (שני) הכשר לפעולותיה של ישראל לניצול משאבי הטבע בגדה המערבית לצרכיה הכלכליים. זאת, לאחר שדחה עתירה של עמותת "יש דין" נגד הפעלת מחצבות בבעלות ישראלית בשטח C. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, קיבלה את עמדת המדינה כי כריית המחצבים איננה מנוגדת לחוק הבינלאומי, והפסקתה עלולה לפגוע קשות בבעלי המחצבות ואף באוכלוסייה הפלסטינית. המדינה התחייבה בפני בית המשפט שלא יוקמו מעבר לקו הירוק מחצבות חדשות בבעלות ישראלית.

לפני שנתיים הגישה עמותת יש דין עתירה נגד הפעלת עשר מחצבות בבעלות ישראלית מעבר לקו הירוק באמצעות עו"ד מיכאל ספרד. לטענת העמותה, הפעלתן מנוגדת לחוק הבינלאומי הקובע שמדינה כובשת לא יכולה לנצל משאבי טבע של השטח שאותו כבשה, אלא אם מדובר בשימוש במשאבים אלה לצרכי האוכלוסייה הנכבשת או לצרכים ביטחוניים.

המחצבות הישראליות מעבירות 94% מתוצרתן לתוך שטחי ישראל, ומספקות קרוב לרבע מצריכת חומרי הגלם שבהם מדובר לצורכי המשק הישראלי. עד להגשת העתירה לא סברה המדינה שיש בעיה משפטית כלשהי עם ניצול חומרי הגלם בשטח כבוש ולא שקלה כלל צעדים לשינוי אופן הפעלת המחצבות.

מחצבה בשטח סי
אלכס ליבק

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות אל הפייסבוק שלכם

עוד כתבות בנושא

כבר בראשית פסק הדין קבעה ביניש שיש לקבל את עמדת המדינה שלפיה במסגרת הסכם הביניים בין ישראל לאש"ף, תימשך הפעלת המחצבות באופן הנוכחי עד להסדר הקבע. ביניש קיבלה גם את הטענה שהעתירה הוגשה זמן ניכר מאז החלו המחצבות לפעול - יותר מ-40 שנה, ומציינת כי "פנייתה של העותרת לא נעשתה בשם עותר פרטני כלשהו הטוען לפגיעה בזכויותיו, כי אם בשם עקרונות כלליים, תוך התעלמות מוחלטת מההסתמכות רבת השנים של בעלי המחצבות על המדיניות שהתירה את פעילותם והזכויות הנגזרות ממנה".

ביניש כותבת כי לכאורה היה די בכך כדי לדחות את העתירה, אולם בהמשך היא מתייחסת בהרחבה לטענה שהעלו העותרים בדבר ניצול המחצבות על פי הדין הבינלאומי. סעיף 55 באמנת האג הרביעית קובע שמדינה כובשת תיחשב רק למנהלת ובעלת טובת הנאה במשאבי הטבע של המדינה הנכבשת, ועליה לשמור על "קרן הנכסים האלה ולנהלם לפי כללי טובת הנאה". ביניש קיבלה את עמדת המדינה כי הפעלת המחצבות אינה סותרת את הסעיף, מאחר שהשימוש במחצבים מצומצם ואינו מגיע לכדי הריסת הקרן (דילול משמעותי של עתודות משאבי הטבע). עמדה זו של המדינה מתחזקת, על פי ביניש, מעצם העובדה שהיא החליטה לא להתיר פתיחת מחצבות חדשות.

בפסק הדין נכתב גם כי יש לקחת בחשבון את ה"כיבוש מתמשך" ביהודה ושומרון, וכי לא ניתן להקפיא את הפיתוח הכלכלי באזור עד שכיבוש זה יסתיים. עוד נטען כי המחצבות מספקות פרנסה למספר בלתי מבוטל של תושבים פלסטינים. כמו כן, התמלוגים שאותם משלמים למדינה בעלי המחצבות - כמעט 30 מיליון שקלים בשנה - מנוצלים על ידי המינהל האזרחי לקידום פרויקטים לטובת תושבים פלסטינים.

ביניש מסתמכת גם על טענות בעלי המחצבות שהוצגו לפניה, שלפיהן "הן תורמות בפעילותן לפיתוח כלכלי של האזור באופנים רבים ובהם הכשרת עובדים, תשלום תמלוגים ואספקת תוצרי חציבה", לשון פסק הדין. "אחוזים ניכרים מתוצרי החציבה משווקים בתחומי האזור לפלסטינים ולמתיישבים ישראלים. במצב דברים זה קשה אפוא לקבל את קביעתה הנחרצת של העותרת לפיה אין בפעילות החציבה כל היבט של קידום האזור, במיוחד נוכח האינטרסים הכלכליים המשותפים של הצד הישראלי והפלסטיני ותקופת ההחזקה הממושכת". ההחלטות על איסור הקמת מחצבות חדשות והפניית התמלוגים למימון פעילות המינהל האזרחי התקבלו רק לאחר שהעתירה הוגשה.

בתגובה לפסק הדין אמר אתמול עו"ד ספרד: "חציבה של אוצרות טבע בשטח כבוש לצרכיה הכלכליים של מדינה כובשת היא ביזה. נימוקיו של בג"ץ שלפיהם יש להתייחס אחרת לכיבוש ארוך טווח אינם יכולים להכשיר פעילות כלכלית כזו הפוגעת בתושבים המקומיים".

בימים אלה הולכת ומתגבשת תוכנית מתאר ארצית חדשה לכרייה וחציבה מטעם משרד הפנים. לנוכח הפסיקה הנוכחית סביר להניח שעורכי התוכנית יכללו את המחצבות מעבר ליהודה ושומרון כמקור לעתודות חומרי בנייה בתוך הקו הירוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות