כביש 10 העובר לאורך הגבול בין ישראל למצרים יוסט למרחק של 750 מטרים, בין אזור ניצנה ופתחת שלום, וזאת בשל סיבות ביטחוניות; כך קבעה בשבוע שעבר ועדת ערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. הוועדה דחתה ברוב קולות ערר שהגישה החברה להגנת הטבע נגד הסטת הכביש, בו נטען כי המהלך יגרום נזק כבד לחולות שבאזור.

אורך קטע הכביש המדובר הוא 30 קילומטרים. עקב המתיחות באזור הוא נסגר לעיתים קרובות ויוצר הפרעות לתנועת התושבים. המועצה האזורית רמת נגב החליטה להסיטו בתיאום עם מערכת הביטחון, וכן לסלול אותו מחדש ברוחב של 50 מטרים.

ועדות התכנון שדנו בפרויקט דחו את ההתנגדויות שהגישו הארגונים הסביבתיים. החברה להגנת הטבע הגישה ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה נגד ההחלטה לאשר את התוכנית, והסתייעה בחוות דעתו של ד"ר ירון זיו מאוניברסיטת בן גוריון, החוקר את האזור. בערר נטען כי סלילת קטע כביש חדש בעומק החולות תגרום נזק כבד לאזור.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

זיו הגדיר את אזור החולות כשני בחשיבותו האקולוגית בישראל אחרי אזור החרמון, בשל ריכוז גדול של בעלי חיים נדירים, ביניהם הנחש עכן חרטומים, גרביל החולות וכן הכוח האפור, הנחשבת ללטאה הגדולה בישראל. זיו אף העריך כי סלילת הכביש תגרום לאובדן 21,000 דונמים של שטחי טבע, ואגב כך תפגע בבתי הגידול של חיות הבר.

החברה להגנת הטבע טענה עוד כי סלילת הכביש, בעלות מאות מיליוני שקלים, היא מהלך בלתי מוצדק מכיוון שהקטע ישמש רק מספר מצומצם של נוסעים. מלבד זאת, היא ציינה כי ניתן להמשיך ולנסוע בכביש הקיים ולהגביר את בטיחות הנוסעים בו באמצעים נוספים.

ועדת הערר קבעה בהחלטתה כי אמנם רק מספר מועט של תושבים זקוק לכביש החדש, אולם הדבר אינו מהווה סיבה מספקת לבטל את סלילתו. "האזור הוא חבל ארץ אשר למדינת ישראל אינטרס ראשון במעלה ליישבו", ציינה והוסיפה כי "הוא נושק לגבול וקיים בו צורך אמיתי להגדיל את האוכלוסייה". הוועדה הזכירה כי נציג משרד הביטחון ציין ששיפור המיגון בכביש הקיים אינו צעד מספק, ואף העלה את אפשרות הקמתה של חומת ענק בקטע הכביש, אשר תהווה כשלעצמה מפגע נופי וסביבתי.

בוועדת הערר הוסיפו כי ההשפעות הסביבתיות שיגרום הכביש החדש נלקחו בחשבון, וכי צוות מומחים שבחן את העניין הציע פתרונות למזעור הנזקים לסביבה, בהם יצירת מעברים לחיות הבר. עם זאת, ציינה הוועדה כי בשל חשיבות האזור יש לצמצם את רוחב הכביש ל-30 מטרים, וניתן יהיה להרחיבו אם יוכח שיש למהלך הצדקה תחבורתית.

מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה להחלטת ועדת הערר כי "יש מקום לבחון מחדש את התפישות הביטחוניות ואת מידת התאמתן למציאות העכשווית". נציג המיעוט בוועדת הערר שהתנגד לאישור התוכנית, עו"ד אלי בן ארי, מעמותת "אדם טבע ודין" ציין שאין בסיס לקביעת הוועדה שיש צורך להרחיב את ההתיישבות באזור אלא דווקא יש לשמר אותו כאזור טבעי עבור כלל תושבי ישראל.