קרוב למאה שנה אחרי שחלק ניכר מאלוני יער בית קשת בגליל התחתון נכרתו ביד אדם, יגיעו ביום שישי הקרוב מתנדבים שישיבו לאדמה את העצים שנעלמו מהנוף. מדובר בחלק ממבצע הטמנת בלוטי עצי אלון בחלקה בגודל 20 דונמים ביער בית קשת. בשטח זה שגשג בעבר יער עצי אלון, אולם כמו במרבית יערות האלון בארץ, מרביתם נכרתו לפני כמאה שנים לצורך הסקת בתים, הנעת רכבות קיטור, בניה ועוד.

יער בית-קשת שמושך אליו מדי סוף-שבוע מאות ואלפי מטיילים, נחשב כבר לפני כ-150 שנה כיער יוצא דופן בנוף הארץ-ישראלי. הנרי בייקר טריסטראם, כומר וחוקר טבע אנגלי, שביקר באיזור בשנת 1864, כתב למראה היער: "יצאנו מנצרת לטבריה… התחלנו את דרכנו על גב הרכס, והמשכנוה למרגלות הגבעות המשתרעות מצפון להר התבור… נכנסנו לתחומו של יער אלונים פתוח, הראשון מסוגו שראינו בארץ ישראל. הנה פגשנו סוף סוף יער ראוי לשמו…".

היער הייחודי אכן קיבל תשומת לב מיוחדת גם בשנים שבאו, ולפי אנשי קק"ל בין השנים 1901 ל- 1913 טיפח את היער אליהו קראוזה, אגרונום ומנהל חוות סג'רה. בעזרתם של איכרי המושבה, הוא גזם ודילל את העצים. יוסף וייץ, שהחליפו בתפקיד, דאג לשמור על היער בימי מלחמת העולם הראשונה, בשעה שהורגש מחסור בדלק והשימוש בעץ גבר. אולם לבסוף גם יער בית-קשת נכנע לכורתים של השלטון העות'מאני שהשתמש בעצים לבניית המסילות ולהסקת הרכבות לחזית הדרומית.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

מזה עשרות שנים משוקם היער, כשבשנים הראשונות לקום המדינה היו אלו חברי קיבוץ בית-קשת שלקחו חלק מרכזי בעבודות. בין השאר היו אלו רועי הקיבוץ שבזמן העבודה דאגו להטמין בלוטי אלונים בקרקע, בתקווה שיקלטו ויחדשו את היער. אולם מרבית הנטיעות היו של עצי אורן.

כעת החליטו להשיב ליער בצורה רחבה את עצי האלון. בחלקה הסמוכה ל"אלון הקשיש" מתחילה חורשת האורנים הדלילה לסיים את חייה, לדברי שלי בן-ישי, יערן גוש נצרת בקק"ל, "האורנים קורסים לאט-לאט ואנחנו רוצים להתחיל וליצור תת-יער שיהפוך ליער העתידי בעוד כ-20 שנה".

לצורך המבצע נאספו מהיער אלפי בלוטי אלון מצוי ואלון תבור. לדברי הירוי אמארה, מנהל משתלת קק"ל בצומת גולני, "על פי המדיניות שלנו אנחנו מקפידים לאסוף בלוטים מבית הגידול אליו הם יחזרו, לכן אספנו את הבלוטים ביער בית קשת". בחודשים האחרונים נשמרו הבלוטים במקררים שבמשתלה בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס כדי שלא ירקבו. לקראת מבצע ההטמנה יוכנסו הבלוטים למיכלי מים ואלו שיצופו ייזרקו; הציפה תעיד כי לבלוט חדרו תולעים.

בן-ישי אומר כי כ-30% מהבלוטים ייקלטו בקרקע, השאר יאכלו על ידי נברנים, חזירי בר, פרות, או שפשוט יירקבו. אלו שייקלטו יצליחו לשלוח שורשים בעומק של כשני מטרים כבר בשנה הראשונה לחייהם. לדברי בן-ישי "גם אם הפרות יאכלו את העלים, השורש ימשיך לצמוח ובשעה שנחליט לסגור את השטח לרעייה תתחיל צמיחה מהירה של השתילים".

בן-ישי אומר עוד כי "משום שרק כשליש מהבלוטים ייקלטו, ההטמנה תעשה בצפיפות גבוהה יחסית, של כשני מטרים מגומה לגומה". בכל גומה יונחו בשכיבה 2-3 בלוטים שבעוד כ-30 שנים ישיבו ליער בית-קשת את המראה אותו תיאר טריסטרם. הציבור הוזמן לקחת חלק בהטמנת הבלוטים באדמה.