בשבוע הבא יצוין חג ט"ו בשבט בשלל אירועי נטיעות של הקרן הקיימת לישראל, ובהם טקס ביער בית קשת שבגליל שבו ישתלו עצי אלון. בקרן הקיימת רוצים להרחיב את השטחים המוגדרים כיער באזור זה, אבל מי שמתנגד ומעכב את התוכנית הוא דווקא גוף ירוק אחר, החברה להגנת הטבע.

בשנתיים האחרונות נאבקת החברה להגנת הטבע בוועדת התכנון והבנייה של מחוז צפון בתוכניות של הקרן הקיימת, שמטרתן שינוי ייעוד של שטחים בגלבוע ובבית קשת שעד עתה הוגדרו שמורות טבע והפיכתם לשטחי יער. היא אף כללה בחודש שעבר תוכניות אלה ברשימת "האיומים על השטחים הפתוחים", שאותה היא מציגה מדי שנה.

לא רק השטחים בגלבוע ובגליל מטרידים את החברה להגנת הטבע. בארגון הסביבתי הגדול בישראל ציינו השבוע שהקרן הקיימת היא אמנם גוף שתורם רבות לשמירת השטחים הפתוחים אך חסרים לו "כלים חוקיים ומקצועיים המאפשרים לנהל את השטחים שבאחריותו בראייה השמה בראש סדר העדיפויות את שמירת הטבע ומניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים".

לפני חודשיים ניהלו אנשי החברה להגנת הטבע מאבק נגד פעילות של הקרן הקיימת לדילול עצים בחורשה בנתניה וטענו שהיא גורמת לפגיעה קשה בצמחי בר, טענה שאותה דחתה הקרן הקיימת בתקיפות. לטענת אנשי החברה להגנת הטבע, בשטחי הקרן הקיימת נעשות לא פעם עבודות הנדסיות של ניהול היער המסכנות ערכי טבע מוגנים.

מה שהחריף את הוויכוח באשר ליכולת הקרן הקיימת להגן על ערכי טבע מלבד עצים, הוא הסכם שיתוף הפעולה שאותו חתמה לפני כשש שנים עם רשות הטבע והגנים. בהסכם, רשות הטבע והגנים הסכימה לוותר על שטחי שמורות טבע שבהם יש יערות בתמורה לכך שהקרן הקיימת לא תתנגד להכרזה על שמורות טבע במקומות אחרים. כיום אחראית רשות הטבע והגנים על שטח של כשישה מיליון דונם והקרן הקיימת על שטח של 1.2 מיליון דונם.

בחברה להגנת הטבע טוענים שהסכם זה פוגע בשיקול דעתה המקצועית של רשות הטבע והגנים וביכולתה למלא את תפקידה, וכי מעמד של יער מספק הגנה פחות טובה לטבע לעומת מעמד של שמורה. מנכ"ל רשות הטבע והגנים הנכנס, שאול גולדשטיין, סירב להתייחס למשמעויות של ההסכם עם הקרן הקיימת ואמר שהוא עדיין לומד את העניין.

בעקבות ההסכם, אישרה רשות הטבע והגנים העברת שטחי שמורות לקרן הקיימת בגלבוע וביער בית קשת. לטענת החברה להגנת הטבע, בשטחים אלה לא תינתן ההגנה הדרושה לערכי טבע נדירים כמו אירוס הגלבוע או צמחי בר אחרים.

הגדרת שטח כיער מאפשרת לבצע בו בין היתר עבודות לפריצת דרכים, הקמת מתקני נופש ופנאי ופעולות ריסוס. ברשות הטבע והגנים ובקרן הקיימת הבטיחו שבגלבוע ינוהל היער כשמורת טבע לכל דבר אך זה לא הרגיע מומחים לשמירת הטבע. בדיון שנערך בוועדה המקצועית-מדעית של רשות הטבע והגנים לפני כשנה וחצי אמר חוקר האירוסים, הד"ר יובל ספיר כי "בסופו של דבר יכול לבוא יערן שלא מכיר את כל הוראות ניהול השטח ויבצע חריצה של הקרקע או ריסוס".

בקרן הקיימת טוענים כי בשנים האחרונות התפשטה אוכלוסיות האירוסים בגלבוע דווקא בשטחים שבהם נטעו יערות, וכי בבית קשת היתה זו פעילותם שמנעה תוכניות בנייה וסלילת דרכים באזור. "בגלבוע וביער בית קשת יש מהלך לקדם תוכניות שיהפכו את השטחים לירוקים ודווקא החברה להגנת הטבע היא זו שמעכבת אותם", אמר בכיר בארגון, "זה פשוט מעליב שהם טוענים שאנחנו לא יכולים לשמור מספיק טוב על הטבע. יש לנו אנשי מקצוע משלנו ואנחנו נעזרים בגופים אחרים כשצריך ובכלל זה באנשי החברה להגנת הטבע שרק לאחרונה סיכמנו איתם על עריכת סקרים אקולוגיים בכל היערות בישראל".

לדברי מקורות בקרן הקיימת, יש ברשותם כלים תכנוניים וחוקיים מתאימים להגנה על ערכי הטבע בשטחים שיועברו לאחריותם. מדובר, בין היתר, בתוכנית המתאר הארצית לייעור שסיווגה את היערות לכמה סוגים, שבחלקם מתקיימת דרגה גבוהה של שמירה על טבע.

הניסיונות להגיע לפשרה בגלבוע שבמסגרתה חלק מהשטח יישאר כשמורת טבע ולא יוגדר כיער לא צלחו לפי שעה, והתוכנית לשינוי ייעוד השטח ממתינה לאישור סופי. "הצגנו חוות דעת של אקולוגים הקובעים שאסור לוותר על המעמד של שמורת טבע", אומר יוחנן דרום מהחברה להגנת הטבע, "בינתיים לא הוצגה אף חוות דעת נגדית".