מאז התפרסמו לפני חודשים ספורים תוצאות ניסוי בו נמדדו חלקיקי נייטרינו, שנעו לכאורה מהר יותר ממהירות האור, השקיעו מדענים מאמצים רבים בזיהוי שגיאות מדידה שעשויות להסביר את התוצאות התמוהות. מרבית הפיזיקאים הטילו ספק לגבי האפשרות שממצאי הניסוי אכן מדויקים, שכן במקרה כזה הם סותרים את תורת היחסות הפרטית של איינשטיין, כמו גם מדידות אחרות של אותם החלקיקים.

אתמול (רביעי) הודיעו חברי קבוצת OPERA, שערכו את הניסוי בגראן סאסו, איטליה, כי זיהו שתי בעיות חומרה שייתכן שהשפיעו באופן משמעותי על המדידות שעליהן דיווחו בשנה שעברה. זוהי הפעם הראשונה שהם מדווחים על שגיאה אפשרית במדידות.

בהודעה רשמית שפרסמה קבוצת המחקר נכתב כי שתי השגיאות קשורות למערכת ה-GPS ולהעברת המידע ממנו לשעון המרכזי של הניסוי בגראן סאסו. הבעיות זוהו במתנד ובחיבור של כבל אופטי שמעביר את המידע ממערכת ה-GPS לגלאי האיטלקי. אלא שלפי הודעת הקבוצה, שתי השגיאות שזיהו עשויות לקצר או להאריך את מהירות החלקיקים שנמדדה.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

במסגרת הניסויים שנערכו בשלוש השנים האחרונות, החוקרים ייצרו חלקיקי נייטרינו בעזרת מאיץ החלקיקים SPS של CERN בקרבת ז'נווה. לאחר מכן הם מדדו את הזמן שחלף עד הגעת החלקיקים הללו משווייץ לגלאי באיטליה - מרחק של 732 קילומטר. פוטון חוצה את המרחק הזה בכ-2.5 אלפיות שנייה. החוקרים בקבוצת OPERA דיווחו שהמדידות שהתקבלו מהניסויים הראו שהחלקיקים נעו במהירות שאפשרה להם להגיע ליעדם 60 מיליארדיות שנייה לפני חלקיק שנע במהירות האור.

כעת אומרים החוקרים שהם ימשיכו את בדיקותיהם, אך לדבריהם הם מצפים לניסוי חדש שינסה לשחזר את הממצאים. בקרוב יעבירו החוקרים את ממצאי בדיקותיהם לוועדות ולגופים המדעים הרלוונטיים.

"מדובר בניסוי קשה ומסובך שהתוצאה שלו היתה מאוד מפתיעה וצריך לתת לניסיונאים את הזמן הדרוש כדי שיוכלו לברר אם היתה תקלה בניסיון או אם הם עומדים מאחורי התוצאות שלהם", אמר הבוקר הפיזיקאי התיאורטי, פרופסור אליעזר רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית. “אף אחד מחוץ לניסוי לא יוכל לדעת איפה בדיוק נעשתה השגיאה".