מתחת לבניין מגורים אחד ברחוב עולי הגרדום שבשכונת ארמון הנציב בירושלים מתרחשת בשנים האחרונות דרמה ארכיאולוגית ואולי גם תיאולוגית. בחפירה ארכיאולוגית חסרת תקדים הוחדרה זרוע רובוטית ארוכה לתוך מערת קבורה מימי בית שני ששוכנת מתחת למבנה. המצלמה שבראש הזרוע הרובוטית תיעדה חריטות על גבי הגלוסקמאות (ארונות קבורה משנית) שנמצאו במערה. הממצאים, לטענת מגליהם, מרעישים בקנה מידה עולמי – ביניהם, כיתובים מסתורים ואפיקורסיים והציור הראשון בעולם של סצנה מהמקרא של יונה הנביא היוצא מבטן הדג. לטענת חוקרי המערה, יש בממצאים הללו לא רק כדי להסעיר את דמיונם של ארכיאולוגים, אלא גם לשנות את כל מה שידענו על הנצרות ועל מייסדה – ישו מנצרת.
מאחורי החפירה יוצאת הדופן עומד שמחה יעקובוביץ’ – עיתונאי שעוסק בארכיאולוגיה באמצעות סרטים תיעודיים אך פופולאריים. יעקובוביץ’ נוהג לטלטל את עולם הארכיאולוגיה הישראלית בכל כמה שנים, לרוב סביב פרשנויות שלו לממצאים מימי בית שני שקשורים לסיפורי הברית החדשה. לפני שנה טען יעקובוביץ’ כי זוג מסמרים שנמצאו במערת קבורה אחרת בירושלים הם מסמרי הצליבה המקוריים של ישו. בסרט קודם הוא טען שישו ובני משפחתו נקברו במערת קבורה בארמון הנציב, לא הרחק מהמערה המככבת בסרט האחרון. את ההוכחה הוא ביסס על ניתוח סטטיסטי שהראה שלא יתכן שבירושלים של המאה הראשונה לספירה הייתה עוד משפחה ששמותיה מתאימות לשמות שנמצאו במערה, מלבד משפחתו של ישו.
עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם
עם זאת, עד עתה התבססה עבודתו של יעקובוביץ’ על פרשנויות חדשות לממצאים שנחשפו לאורך השנים על ידי ארכיאולוגים אחרים. בסרט ובספר שיחשפו במסיבת עיתונאים היום בניו-יורק, יש משום חידוש – זו הפעם הראשונה שיעקובוביץ’ ושותפיו ביצעו בעצמם עבודה ארכיאולוגית ומצאו ממצאים. מערת הקבורה אותה חקר יעקובוביץ', בדומה למערה הסמוכה, התגלתה בזמן העבודות על בניית השכונה בתחילת שנות ה- 90. אלא שבעקבות מחאה אלימה של גורמים חרדיים קיצוניים הופסקה חקירת המערה והיא נאטמה ומעליה נבנה השיכון. יעקובוביץ’ חזר אל המערה כדי לבסס את הטיעון שלו לגבי המערה הסמוכה. לטענתו, אם חסידי ישו ובראשם יוסף הרמתי אכן קברו אותו במערה הראשונה, הרי שבמערה השנייה הם שמרו מקום לעצמם.
את החפירה הזו ניהל וצילם יעקובוביץ’ בעבור ערוץ דיסקברי. הצוות שלו כלל את פרופ' ג'יימס טייבור, מומחה לדתות מאוניברסיטת שרלוט שבצפון קרוליינה ואת הארכיאולוג הישראלי, ד"ר רמי ערב, המלמד באוניברסיטת נברסקה. בין הקשיים בדרכם היה מו"מ עם ועד הבית שביקש תשלום תמורת הזכות לקדוח ברצפת הבניין ומאבק כמעט אלים עם אנשי אתרא קדישא, החרדים. בסיכום בין יעקובוביץ’ לבין הרב דוד שמידל, ראש אתרא קדישא, הוחלט שאיש לא יכנס למערה. על כן נבנתה במיוחד במעבדה בקנדה זרוע רובוטית ארוכה שהוכנסה פנימה דרך חור ברצפת הבניין. הנקודה המדויקת בה יש לקדוח את החור אותרה באמצעות רדאר שהובא למקום. רוב הסרט מתרחש במסדרונות הבניין מול מסכי הוידאו מהם נשלטת המצלמה.
הממצאים, כך נראה, היו שווים את המאמץ. הממצא החשוב שהתגלה במערה על ידי הרובוט הוא ציור חרוט על גלוסקמה בו ניתן לזהות ללא מאמץ דג גדול בולע או מקיא דמות אנושית. "ניסינו לראות כל מיני אלמנטים שגרתיים, נפש (עיטור מוכר מגלוסקמאות הנראה כעמוד נ.ח), אולי כד אפילו חרטום של סירה. אבל הדבר היחיד שבאמת אפשר לזהות, אמנם מאוד סכמטי, זה יונה נפלט מפי הדג. אין אלטרנטיבה", אומר ערב. מי ששרטט את הדג לפני 2000 שנה הקפיד שהוא יעמוד בשני תנאי הסף לכשרותו של דג – סנפירים וקשקשים. דמות האיש היא פיגורטיבית מאוד, כפי שילד מצייר אדם – ראש גדול וגוף עשוי קווים. הציור הזה הוא חריג מאוד ולמעשה אחד ויחיד, מתוך מאות גלוסקמאות מעוטרות שנמצאו עד היום בירושלים. מעולם לפני כן לא נמצאה גלוסקמה עם ציור פיגורטיבי, לא כל שכן ציור של סצנה מקראית.
אבל הדג הזה, על פי יעקובוביץ', הוא גם חיזוק נוסף לטענה שבמערה הסמוכה נקבר ישו הנוצרי. סמל הדג בכלל ויונה נביא בפרט הם מהסמלים הראשונים של הנצרות. לראיה מצביע יעקובוביץ’ על הקטקומבות של רומא, שם נמצאים הקברים הנוצרים הקדומים ביותר, מהמאה השנייה לספירה. "יש שם כל מיני סמלים, אבל הסמל שרואים הכי הרבה זה יונה, יש שם 108 ציורים של יונה, הסמל הכי נפוץ אחריו הוא נח בתיבה, אותו יש רק 8 פעמים. ההטבלה של ישו במקום השלישי, עם 6 ציורים בלבד", אומר יעקובוביץ'.
עוצמתו של יונה כסמל נוצרי נובעת מכך שגם הוא כמו ישו מת וקם לתחייה, כפי שישו בעצמו אומר בבשורה על פי מתי בברית החדשה: "ואות לא ינתן-לו בלתי אם-אות יונה הנביא: כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן-האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות".
הממצא הדרמטי השני החשוב שמצא יעקובוביץ’ במערה היא כתובת באותיות יווניות שניתן לפרש במספר מובנים, אך כולם רומזים בדרך זו או אחרת על תחיית המתים. הכתובת היא ארבע מילים. לטענת יעקובוביץ' והמומחים שגייס לנושא אופציית הקריאה הסבירה ביותר היא גם המטרידה ביותר כאשר מדובר על קבר יהודי. לטענתם ארבע המילים הן" "אלוהים" ביוונית, שמו המפורש של אלוהים בעברית, "קום" או "קם לתחייה" ביוונית ו"קום" או "קם לתחייה" בעברית. האפשרות שיהודי יחרוט את שם השם המפורש על גלוסקמה היא בלתי סבירה. כך גם חיבור מעין תפילה הוא דבר לא מוכר כלל על גבי ארונות הקבורה. גם זה מוסיף לאפשרות שמי שקבור במערה ברחוב עולי הגרדום, הם אנשים שכבר הוציאו את עצמם מכלל ישראל. "זה מראה לנו שאולי כל הסביבה הזו היא סביבה מאוד לא אורתודוכסית, היא סביבה אחרת. לא המיינסטרים של היהדות", אומר ערב.
בין הממצאים האחרים שמצא הרובוט במערה היתה גלוסקמה מפוארת, אחת אחרת עם סמל של צלב (שאינו מקובל כסמל של הנצרות הקדומה) ועוד גלוסקמה עם השם "מארה", שגם אותו מפרש יעקובוביץ’ כקשור לחסידים הראשונים של ישו ומתקשר למריה מגדלנה. התמונה הכוללת טוען יעקובוביץ’ מחזקת מאוד את הטענה שלו שבמערה הסמוכה נקברו ישו ובני משפחתו. "אם בעוד 2000 שנה יחפרו ארכיאולוגים בליוורפול וימצאו מערת קבורה עם השמות ג'ון, פול ורינגו ובמערה ליד ימצאו פוסטרים של הביטלס וקבר של נשיא מועדון המעריצים של הלהקה. האם אפשר להניח שהמערה הראשונה היא מערת הקבורה של הביטלס?".
ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, הוא ככל הנראה הארכיאולוג הישראלי היחידי, מלבד ערב, שנחשף לממצאים. בניגוד לארכיאולוגים רבים ברוך אינו שולל באופן גורף את עבודתו של יעקובוביץ'. "יש מקום לביקורת, אבל אני לא פוסל אותו, הוא מאתגר אותנו", אומר ברוך.
בנוגע לממצאים שנמצאו במערה, לא פוסל ברוך את האפשרות שאכן מדובר בממצאים מרעישים. אך לדבריו שיטת העבודה מקשה לתת תשובות מוחלטות, "הוא השתמש ברובוט שצילם בתאורה לא הכי טובה. אם הוא צודק וזה אכן דג אז זה דבר פנטסטי, שימוש פיגורטיבי כזה איננו מוכר לנו. ניתן גם לפרש את העיטור כמעין "נפש" שהוא סמל מוכר על גבי הגלוסקמות, אם כי יש להודות כי העיטור הזה מעוות ביחס למה שאנחנו מכירים", אומר ברוך. "הביקורת העיקרית שלי היא שהעבודה של יעקובוביץ לרוב מנותקת מההקשר ההיסטורי. צריך להבין שגלוסקמה היא דבר מאוד אישי, אין ייצור המוני של גלוסקמאות ובגלל זה אין אחת דומה לשנייה וסוגי עיטורים שונים מתגלים כל הזמן".
ברוך מציע פרשנות שונה במקצת לממצאים משתי המערות, לפי פרשנות זו אין מדובר במערות הקבורה של ישו ומשפחתו אלא יתכן ואלו מערות הקבורה של משפחה מחסידיו הראשונים של ישו. קבוצה יהודית זו מוכרת במחקר בשם "נוצרים יהודים", שחיו בעיקר בירושלים, ובין מאמיניה היו שבחרו לקרא לילדיה על שם ישו ובני משפחתו". גלוסקמות נוספות עם עדות לנוצרים היהודים נמצאו בעבר בכנסיית דומינוס פלוויט שבהר הזיתים".
"הארכיאולוגים צריכים להבין שמה ששמחה עושה זה לקחת את המקצוע האיזוטרי של הארכיאולוגיה ולהפוך אותו לסוג של "אינדיאנה ג'ונס", משהו מאוד מפתה וכך הוא משאיר את מדע הארכיאולוגיה בתודעה הציבורית הרחבה ולא רק במאמרים בכתבי העת המקצועיים. מבחינה הזו אנחנו צריכים להודות לו", מוסיף ברוך, "אם כי כארכיאולוגים מקצועיים יש מקום לבקר את מסקנותיו".
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
