המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

חידת המוח: ממפים את המכונה המסובכת בטבע

במחקר של 30 שנה, מבקשים חוקרים למפות את כל תאי העצב במוח האנושי. לצורך זה הם מבקשים מיליארד אירו, ומקימים עליהם את כל עולם המדע

הנרי מרקרם מקווה לקבל בשנה הבאה מיליארד אירו מהאיחוד האירופי. אם יזכה במבוקשו, הוא יעמוד בראש הפרויקט הגדול ביותר לחקר המוח בהיסטוריה האנושית. בתוכנית: יצירת סימולציית מחשב מלאה של המוח האנושי, על כל מאה מיליארד תאי העצב המרכיבים אותו וטריליוני החיבורים הסבוכים שביניהם. הסימולציה הזאת, טוען מרקרם, תאפשר לפענח מנגנוני יסוד של המוח באופן שיאפשר טיפול מהותי במחלות מוחיות. בכוונתו להשיג את כל זה עד תחילת שנות הארבעים של המאה ה-21.

מרקרם, יליד דרום-אפריקה, עובד בימים אלה במכון EPFL בשווייץ. בצעירותו עבד על הדוקטורט שלו במכון ויצמן למדע, ואף היה חבר סגל במכון במחצית השנייה של שנות ה-90. כיום הוא מתמקד בקידום הפרויקט למידול מתמטי של המוח האנושי, הידוע כ-Human Brain Project.

מרקרם אינו היחיד שמקווה לזכות במיליארד אירו מהאיחוד האירופי. הוא ניצב בפני תחרות קשה מצד חמש קבוצות נוספות של חוקרים המציעים תוכניות גרנדיוזיות לא פחות. הקבוצות הללו הגיעו לשלב הגמר לאחר שנבחרו מתוך עשרות הצעות מחקר שונות שהתחרו על סעיף תקציב שנועד לזיהוי ולקידום של טכנולוגיות עתידניות. עם המתחרים בגמר נמנים מיזם לפיתוח רובוטים עם "רמות חדשות של יכולות רגשיות" שישמשו סייעים לבני אדם, ותוכנית ליצירת מתקני מחשב אדירים שיפיקו סימולציות של תופעות סביבתיות וחברתיות בקנה מידה עולמי. רק שתיים מהקבוצות ייהנו מהמימון רחב ההיקף.

הנרי מרקרם, מוביל הפרויקט
הנרי מרקרם, מוביל הפרויקט.

בדרך לתקציבים המיוחלים, למרקרם יש בעיה נוספת. קבוצה נכבדת של מדענים ממש לא אוהבת את הרעיון שלו. המדענים הללו טוענים שהוא לא יוכל לעמוד בהבטחות שלו לערוך מהפכה בחקר המוח; מתסיסה אותם העובדה שתקציבים כה גדולים עשויים להתרכז במיזם האחד הזה, על חשבון מחקרים - כלומר מדענים - אחרים.

"הפרויקט של Human Brain Project הוא פרויקט חסר אחריות מבחינה ציבורית", אומר פרופ' משה אבלס, שעמד עד לאחרונה בראש המרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן; "זה ברור שהחוקרים לא יוכלו לעמוד בהבטחה שלהם. אז זה שוד של הקופה הציבורית מצד אחד, וחבלה בעתיד המדעי מצד שני, מכיוון שאחרי שהמינהלות הביורוקרטיות של המממנים של פרויקטים למחקר מוח יכירו שהשקיעו מיליארד אירו ולא יצא דבר מההבטחות, יש סכנה שהכספים ילכו לכיוונים אחרים". אתר כתב העת Nature, שדיווח לראשונה על הביקורת המופנית כלפי הפרויקט בפברואר האחרון, הציג טענות דומות למדי שהעלו חוקרים שווייצים, שכנראה מוטרדים גם מהאפשרות ששווייץ תעביר תקציבים לפרויקט. הם ביקרו בחריפות את הההיבטים המדעיים של הפרויקט ואת האופן שבו מרקרם משווק אותו דרך התקשורת.

לצד הביקורת הזאת, המיזם של מרקרם סבל בספטמבר האחרון ממכה נוספת, דווקא מכיוון ירושלים. פרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית, מבכירי חוקרי המוח בישראל ובעולם, הודיע אז שהוא פורש מהמיזם שבו היה שותף בכיר, על רקע חילוקי דעות משמעותיים בינו לבין מרקרם. סומפולינסקי ביקש שלא להתראיין לכתבה.

מרקרם, מצדו, רואה במיזם מענה לאחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר הניצבים בפני האנושות בעשורים הקרובים. בפורומים השונים שבהם הוא מציג את המיזם, הוא מספר שכיום ישנן 560 מחלות מוח שונות שמשפיעות על שני מיליארד בני אדם בשלב זה או אחר של חייהם. עם ההתארכות הצפויה של תוחלת החיים, תוארך למעשה הזקנה, ועמה יתרחבו מעגלי הסבל של מחלות המוח. לדברי מרקרם, יצירת מודל מפורט של המוח האנושי תאפשר למדענים להתמודד עם הקושי ההולך ומתגבר למצוא תרופות למחלות הללו, וגם תצמצם את הצורך בניסויים בבעלי חיים.

הפרויקט כבר יצא לדרך במכון EPFL בלוזאן, שווייץ, וחברים בו 150 חוקרים מ-70 מוסדות ב-22 מדינות שונות בעולם. עד כה יצרו החוקרים הדמיה של כמיליון תאי עצב - בסדר גודל של מוח דבורה. המיזם יתמקד אז ביצירת מסד נתונים אדיר שירכז מחקרי מוח מרחבי העולם בממשק משותף, והוא יכלול גם בנייה של רובוט שישמש לבחינת נקודת המפגש בין המודל הממוחשב לעולם. כיום עוד לא קיימת טכנולוגיית מחשב עוצמתית מספיק להרצת סימולציה של מוח אנושי, כך שחלק מהכספים יממנו גם פיתוח של כוח מחשוב.

פרויקט המוח העולמי. לחצו להגדלה

"ההדמיה של המוח תהיה ברזולוציה של היחידה החשמלית הבסיסית שתאי עצב מייצרים מדי אלפית שנייה", אומר פרופ' עידן שגב מהאוניברסיטה העברית, שיחד עם פרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן למדע מייצג את המוסדות הישראליים במיזם המחקר. "בסופו של דבר הרזולוציה תרד לרמה של חלבונים, שהם המרכיבים היסודיים ביותר של המוח, ואז גם לרמה של הגנים, שזו הרמה הכי מפורטת שיש", הוא מוסיף.

אחד מהצוותים המרכזיים בפרויקט מתמקד בהיבטים התיאורטיים של המודל הממוחשב. בצוות הזה, שבראשותו עמד עד ספטמבר האחרון פרופ' סומפולינסקי, התגלעו חילוקי הדעות המשמעותיים. המחלוקת נוגעת לגישה של תיאורטיקנים רבים לחקר המוח, לפיה יש לפתח עקרונות ותיאוריות לגבי תפקודי המוח ולאחר מכן לחפש את אופן מימוש של העקרונות במוח עצמו. זוהי גישה הידועה בשם top-down. לפי האסכולה ההפוכה, bottom-up, העומדת בבסיס פרויקט מידול המוח האנושי, "אם אחבר מספיק פרטים והמערכת תתחיל להתנהג באופנים שונים, נלמד כיצד ההתנהגות נובעת מהפרטים", מסביר שגב.

"המוח כל כך מסובך ששיטה שהיא bottom-up היא חסרת כל תקווה", אומר בתגובה פרופ' אבלס. אם חייזרים ינסו להבין מה כתוב בעיתון באמצעות ניתוח ההרכב הכימי שלו תחת מיקרוסקופ, אבלס אומר, "הם לעולם לא יבינו מה תוכן הכתוב בו. זאת נקודת הכשל של Human Brain Project. הם חושבים שאם ימדדו לפרטי פרטים את החיבורים בין תאי עצב הם יבינו מזה איך חתיכת מוח עובדת. זה חסר תקווה".

לדברי אבלס, "אני לא חושב שהבעיה שלנו זה לאסוף עוד פרטים ועוד עובדות. הבעיה היא רעיונות טובים עקרוניים על איך המערכת של המוח עובדת. כשיש רעיון כזה, אז חשוב ללכת חזרה לעובדות. אדם שיש לו הרבה כסף כדי לאסוף הרבה פרטים לא ישב בשקט ויחשוב על פתרונות עקרוניים". מנגד, שגב אומר כי "אני תוהה מה אבלס היה אומר על אנטומאים טהורים ש'רק תיעדו' את המבנה של המוח. בלי העבודה שלהם, האם אי פעם היינו יכולים להבין את המוח?".

לצד הפירוט הרב שהמודל שואף אליו - פירוט שלדברי המתנגדים עשוי לגרום לאובדן היער בינות העצים - שגב אומר שלפרויקט יהיה מימד תיאורטי שיאפשר לחוקרים להגיע לתובנות החדשות. לדבריו, לסימולציה יהיו רמות פירוט שונות - למשל, רמת פירוט של תאים בודדים לעומת רמת פירוט של רשתות עצביות שלמות - וכל רמה תהיה קשורה לרמות גבוהות ונמוכות יותר על פי כללים תיאורטיים. הכללים הללו יאפשרו לחוקרים לגזור את ההשפעות שיהיה לשינוי ברמה מסוימת על רמה גבוהה או נמוכה יותר.

בסופו של דבר, שגב אומר, "אני לא מבין למה אנשים לא ישנים, למה אנשים פרקינסוניים ולמה יש להוא אפילפסיה. גם הרופא לא מבין. הטענה שלנו שמודל מתמטי מפורט של התופעה יאפשר לנו לקבל את תשובות לשאלות הללו".

באשר למי יקבל את מיליארד האירו - על כך תתקבל תשובה בשנה הבאה.




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 אין קיצורי דרך, נביאי שקר ושרלטנים יש בכל תחום שלמה ב
  • 05:54
  • 02.03.12

המוח האנושי פועל ביעילות ותחכום רבים יותר ממוח של תולעת אבל העקרונות והתהליכים הביוכימיים דומים בשניהם. רוב הידע הגנטי והגנומי שלנו התבסס על פיענוח העקרונות תחילה בוירסים וחיידקים ואחר כך בשמרים וזבובים. פרוייקט מיפוי המוח לא יפתור אף אחת מהשאלות הבסיסיות לגבי המנגנון שבו המוח פועל.

02 כתמיד,מעניין וכיף לקרוא את הכתבות של אסף חיים מהכוכב
  • 07:26
  • 02.03.12

הוא מכניס את הקורא לתחומי עניין מרתקים, ועושה זאת בכשרון רב

03 בסופו של ענין, לא המדענים הישראלים הם אלו שיקבעו את גורל המיזם.  (לת) מדענית חובבת
  • 07:27
  • 02.03.12

04 אפשר לגשת לנושא בצורה שונה למשל לחקור מוחות של בעלי חיים שהם פחות מורכבים ללמוד מסמר חלוד
  • 08:53
  • 02.03.12

את העקרונות של המוח ולאחר מכן לנסות ולפצח את המוח האנושי. לפי דעתי בהמשך האבולוציה התפתח אדם על או סופר אדם עם מוח מורכב יותר מהמוח האנושי הרגיל ואז יהיה הרבה יותר קל לפענח את מוח האדם. אם כי תהליכים אלו ידרשו כמה אלפי שנים.

  •   על זה יש בדיחה שוקי
    • 05:57
    • 07.03.12

    על אידיוט אומרים:
    "אם היו משתילים את המח שלו בראש של תרנגולת
    היא היתה רצה לשוחט"

05 צודק הפר' אבלס לגבי חיפוש המחט בערימת השחט בשיטות הקיימות.  (לת) שומר חוק
  • 09:29
  • 02.03.12

06 It's not a machine, dummy ! That exactly is both the mystery and the challenge.  (לת) Kirtchuk
  • 10:56
  • 02.03.12

07 תנו לו את הכסף, הוא כבר ימצא מה לעשות בו עד שיסיים את חייו. צריך להיות ליצן טוב כדי לגייס את הכסף
  • 11:30
  • 02.03.12

צודקים אלו שמבחינים היטב ביומרה הריקה למדי של הייזם השאפתן. הוא יגיע לתוצאות, אך לא יספק את התוצאות שהוא מתיימר להשיג.

  •   אכן, יומרה ריקה י.
    • 08:03
    • 03.03.12

    הגרנדיוזיות של הפרוייקט עושה את כל ההבדל. הם מבטיחים הרים וגבעות, ואין הרי סיכוי למימוש. מכאן הבעייתיות הגדולה שלהם.
    רוב השותפים לפרוייקט יודעים היטב שאין סיכוי לבנול מודל אמיתית של מוח אנושי, הרי פשוט אין להם את הנתונים. אבל הם נותנים למרקרם לקשקש לקהל ומקווים להיות שם כשהכסף יגיע.

08 ביקורת מגוחכת H
  • 12:59
  • 02.03.12

אתה ביקורת נשמעה על פרויקט הגנום, גם כן Bottom-Up גם כן מחט בערמת שחט ובלה בלה בלה
משהו יכול לחשוב היום על עולם הגנטיקה בלי פרויקט הגנום?

הדרך שבה עובדים בפרויקט הנ"ל היא הדרך היחידה לחקור את המח. השיטות הישנות נכשלות ומבזבזות מליארדי שקלים. הביקורת של אבלס מגוכחת.

  •   אתה לא ממש מבין בנושא, לא?  (לת) בלה בלה
    • 14:50
    • 02.03.12

  •   פרוייקט הגנום הוא כישלון אייזיק
    • 20:46
    • 02.03.12

    פרוייקט הגנום הוא כישלון. הבטיחו הרים וגבעות, שנוכל להבין את קוד המקור ליצירת אדם, שנוכל לרפא כל מחלה ולהנדס כל דבר. השקיעו מיליארדי דולרים בשביל כלום. מערכות מורכבות ברמה של הגנום או המוח אי אפשר להביו ע״י מיפוי וסימולציה. זה פשוט לא עובד.

  •   ערמת שחט??? ערימת שחת!!! מוח. לא מח!  (לת) :- (
    • 12:41
    • 03.03.12

  •   היומרה - כאילו הבטיחו לבנות אדם מה - DNA שלו T
    • 22:50
    • 03.03.12

    אין שום דמיון בין היומרנות המגלומנית של מרקרם ובין פרוייקט הגנום.

  •   חוסר הבנה משווע אביאל
    • 23:12
    • 04.03.12

    במשך כמעט חמישים שנים, מאז גילוי מבנה ה-DNA ועד לתחילת פרויקט מיפוי הגנום האנושי, הצליח המדע למעשה לפענח את ה"שפה" בה מקודדים הגנים את תוצריהם, בעיקר חלבונים . כלומר, כאשר המדענים התחילו בפרויקט גדול הממדים של מיפויי גנומים שלמים (ולא רק האנושי), כבר היה די ברור כיצד ניתן יהיה לפרש את תוצאות המיפוי. "מקרי מבחן" כבר היו בין הכתובים, ודי אם נזכיר כדוגמה את גילוי הגן האחראי על מקרים רבים של סיסטיס פיברוזיס (ע"י בת שבע כרם), את תסמונת ה-Fragile X ועוד.
    בניגוד לכך, פרויקט המח האנושי מתיימר לספק "הבנה" של המח האנושי על סמך סימולציה אדירת ממדים של מיליארדי נוירונים המקושרים בטריליארדי סינפסות, בלי שאנחנו ממש מבינים כיצד רשתות קטנות של נוירונים מבצעות את פעולתן. למשל: אנחנו יודעים היום די טוב כיצד מחווטת הרשת של ההיפוקמפוס, ובקווים די כלליים מה תפקידו (זכרון אפיזודי, ייצוג מרחבי), אבל יש לנו רק קצה קצה של הבנה כיצד המבנה מתייחס לתפקוד.
    הרעיון שעל ידי סימולציה רחבת הקף ברמת פרוט מיותרת לחלוטין נזכה "להבין" את המערכת הוא רעיון עוועים.

  •   פרויקט הגנום שונה מהמוח כי בגנום ידועות אבני הבניין ובמוח לא ברור עדיין מה צריך למדל חוקר
    • 10:40
    • 05.03.12

    לכך אבלס התכוון כשהשווה זאת למודל של קריאת עיתון באמצעות ניתוח כימי תחת מיקרוסקופ.
    האם מבקרי פרויקט הגנום היו גנטיקאים או אנשים מחוץ לתחום? פה מדובר בביקורת מפי בכירי התחום.

09 אין רוח במכונה. אין דואליות גוף רוח. אנחנו מכונות טיק-טוק עשויות בשר. בבורותך, מגיב מס' שלוש, אל תביט מאחורי הווילון, תניח שאתה קסום ואל תנסה להבין את המכונה שהיא אתה. פרוייקט ראוי.  (לת) zardoz
  • 13:09
  • 02.03.12

10 היומרה בפרוייקט הזה היא הונאה של הציבור מדען
  • 14:48
  • 02.03.12

יש הרבה בעיות בעצם הגישה, ואין שום דמיון בין מה שמוצע פה ובין פרוייקט הגנום. אחת מהבעיות המרכזיות היומרה המדוברת היא העדר נתונים. מרקרם וחבריו ממדלים רק את מבנה התאים, הקשרים שביניהם, וחלק מהתעלות שבקרום התא. קודם כל, אם הפרטים באמת חשובים להם, הרי שהם כמעט ולא קיימים לגבי מוח האדם. מעבר לכך, חלק גדול מיחסי הגומלין בין חלבונים בתוך התאים, הדרך שבה הדברים מפוקחים ומווסתים פשוט אינם ידועים. מספר הפרמטרים שהמודל שלהם מכיל הוא אפסי לעומת הדבר האמיתי.
סימולציות הן כלי חשוב בהבנה של פעילות רשתות נוירונים, אבל היומרה לבנות סימולציה של מוח אנושי מלא היא דלוזיה של גדלות שפשוט אין מאחוריה את הנתונים. לצערי, רוב המדענים השותפים לפרוייקט יודעים את האמת הבסיסית הזו, והם נותנים למרקרם ל'קשקש' לקהל בתקווה שהוא יביא את הכסף .
זה רע למדעי המוח, זה רע למדע בכלל התלוי היום במימון ציבורי.

11 רק משום שהמוח לא יכול להבין את עצמו אין זה אומר שהמחשב לא יכול להבין את המוח - לכו ובנו מפה של המוח, מישהו אחר יבין דברמתוך המפה וכך נתקדם.  (לת) עופר
  • 18:04
  • 02.03.12

12 קנאת חוקרים?! ............לא תדע שובע!  (לת) כורש הגדול
  • 19:12
  • 02.03.12

13 מפוי אנטומי אינו פונקציונלי קצת צניעות
  • 01:03
  • 03.03.12

עדיין אין מודל של נוירון אחד שלם פעיל! שגם מבנהו משתנה עם הזמן. מפוי רחובות ניו יורק וקוי הטלפון שבה לא יסבירו כיצד המערכת הבנקאית עובדת והיכן הקולנוע. ללא פונקציונליות נשאר רק תסביך הגדלות ורדיפת המענק. יש מפוי דבורה, מה נלמד מזה?

14 על פניו נראה שאם כל האינפורמציה של פעילות המוח קיימת ליאור
  • 13:28
  • 03.03.12

אז אפשר לחקור אותה באיזה רזולוציה שרק רוצים.

15 הפרויקט כל כך אידיוטי שבא לבכות ני
  • 15:33
  • 03.03.12

המוח הוא מסובך אז נשים מיליארד פרוססורים והם יגלו את הסוד שלו. איך אפשר להיות כל כך אידיוט . אולי צריך להיות גם חסר הבנה במוח וגם במה מחשבים עכולים לעשות

16 שיהייה בהצלחה,למח שלי הפרוייקט הזה כבר לא יעזור... :=(  (לת) דרור האור מרמת גן
  • 18:14
  • 03.03.12

17 הפרוייקט הזה גובל בהונאה של הציבור א.
  • 20:48
  • 03.03.12

אין שום טעם בפרוייקט הזה. סימולציה של 100 נוירונים תהיה טובה כמו של מיליון. שנים שהם בנו רשת תאים לפי נתונים של מוח עכבר ולא פרסמו דבר, קרוב לודאי לא למדנו שום דבר חדש שווה פירסום מדעי. ולגבי מוח האדם אפילו אין נתונים ברזולוציה שהם מבטיחים...
ההבטחות נועדו למשוך השקעות כספיות, ואין להן שום כיסוי.

18 בעד ונגד עודד מ
  • 11:41
  • 04.03.12

הפרוייקט הזוי ונובע מהלוגיקה המעוותת שמאפיינת את היחסים בין מדענים לנותני לחמם. חלק מהביקורת שנכתבה כאן לא נכונה - יש דברים שאפשר ללמוד על המוח מבלי לדעת את הפרטים של כל חלבון או ערוץ יונים וגישה חישובית שעושה אבסטרקציה לפרטים אלה יכולה אולי ללמד יותר. מה שלא נכון הוא האמונה הנאיבית (או הצינית) שההבנה תבוא מזה שישקיעו הון במחשבי על שיטחנו סימולציות.יחס העלות/תועלת הוא חלש מאוד בגישה הזאת.

  •   תמורת עשירית הסכום מבטיח לתת פי 10 תוצאות עני
    • 15:41
    • 04.03.12

    שכל ישר, 20 מדענים שמסוגלים לחשוב, מערכת מיחשוב נורמלית. עדיפה פי כמה וכמה מהמגולמניה הזאת. ורק 100 מיליון דולר- מחיר מציאה.

19 העלות האמיתית של הפרוייקט אינה המליונים כי אם בני-האדם שעל חשבון מוחם ייחקר המוח. @@@
  • 16:36
  • 04.03.12

יותר מדי גופים תמימים ואינטרסנטיים, בורים לשמחתם בדבר ההשלכות של התערבות תרופתית וחשמלית במוח, בעלי מיטב הכוונות הטובות, גרמו ועדיין גורמים לסבל אנושי רב.

20 גישת הtop down היא זו שנושאת עמיה תובנות אמיתיות יוחאי
  • 20:19
  • 04.03.12

בשבילאמיתיות שביל לא לטבוע בים של פרטים חייבים תאוריה של המח, עקרונות לפיהם המח פועל. מן הסתם עקרונות אלו קיימים במח ברמות הפשטה שונות.התמקדות ברמה הכי תחתונה לא תוביל לתובנות אמיתיות

21 הביקורת נגד הפרוייקט נשמעת לי כל כך תלושה וחסרת בסיס  (לת) עמי
  • 20:20
  • 04.03.12

22 היוכל איש חקור את סוד יצרו  (לת) הניא מחשבות עמים ...............
  • 21:19
  • 04.03.12

23 חיים בסרט יניב
  • 00:44
  • 05.03.12

לנסות להבין איך פועל המוח והתודעה ע"י מיפוי זה כמו לנסות להבין איך פועל מחשב על ידי התבוננות ברכיביו הפנימיים מבלי להכיר את הזרם החשמלי..

24 ואני קיבלתי מהאיחוד האירופי רק שמונה עשר אלף יורו למחקר שלי. אין צדק בעולם.ם. אבי
  • 01:06
  • 05.03.12

המחקר, תודה ששאלתם, מציע גישה חדשה להבנת ספר איוב. איזה מחלות זה יכול לרפא? לא יודע, עוד לא ניסיתי. אבל גם זה קשור לבעיית הסבל האנושי.

25 יש לי כמה רעיונות משלי לגבי חקר המוח, הרבה יותר בזול חוכמולוג
  • 01:25
  • 05.03.12

- הבנת מנגנון שמירת תמונות במוח לטווח קצר וארוך - וידאו ותמונות סטיל
- הבנת מנגנון הזכרון האסוציאטיבי - הבנת אופן חיבור הניירונים
- הבנת מנגנון השפה וחיבור אסוציאטיבי בין מלים למשמעות שלהן ולדוגמאות ורמות הפשטה שונות
- הקשר האנטומי והפונקציונלי בין מחשבות לנירוטרנסמיטרים, הורמונים ופעילות בלוטות, והפעלת המערכות האוטונומיות (סימפטתית ופאראסימפטתית
- יצוג מצב המוח של אדם מסוים על דיסק (גדול) במחשב, כולל כל הזכרונות, התובנות, היכולות הקוגניטיביות וההרגלים שלו, ויכולת "להוריד" מוח אנושי למחשב, כחלק מפרויקט "חיי נצח על ידי מכונה"
- יכולת לתכנת מוח אנושי לפי המצב שנשמר בדיסק (חיווט הניירונים), ויכולת שימור התודעה של אדם מסוים דרך העברה לדיסק וחזרה
נראה לי שפרויקט כזה, אפילו במיליארד יורו, שווה את הכסף.

26 זה כמו לנסות לבנות מנוע מלגו בלי להבין מה מנוע עושה. יצא מזה רק ערימת קוביות. חוקר
  • 10:32
  • 05.03.12

יש כל כך הרבה פרטים במבנה המוח שאין סיכוי לבנות מודל שכולל את כולם. רוב הפרטים ישארו מחוץ למודל, וכנראה שאלו יהיו פרטים חשובים. המטרה של מדעי המוח היא להבין מה חשוב במבנה המוח ולאיזה תפקיד. בנית מודל בלי לדעת מה חשוב היא בזבוז כסף.
בעיה נוספת, שלא הוזכרה בכתבה, היא שמה שחסר היום במדעי המוח זה כלי לסריקת הפעילות המוחית ברזולוציה מספיקה במרחב ובזמן. בלי כלי כזה, אנחנו לא נבין מה עושה המוח. לו היו משקיעים מיליארד יורו במחקר פיזיקלי על כלי כזה, זה היה עוזר יותר לתחום, למרות שגם בעיה זאת קרוב לודאי שלא תיפתר ב-20 שנים הקרובות.

27 מתוך השישה, אני בעד פרויקט הרפואה האישית חוקר
  • 11:26
  • 05.03.12

יש שישה פרויקטים:
1. המוח האנושי. כפי שהוסבר פה אין סיכוי ממשי להצלחתו.
2. מלאכים שומרים. ניתן לפצל את הפרויקט לפרויקטים רבים ולא דרושה השקעה אחת של מיליארד יורו, אלא השקעה בישומים המבטיחים ביותר. כמו כן התעשיה יכולה להשקיע במחקר יישומי זה ולא יבוזבז כסף של מחקר בסיסי.
3. רובוטים בני לוויה. כנ"ל ניתן לפצל את הפרויקט.
4. גרפין. כנ"ל ניתן לפצל את הפרויקט.
5. מודלים חברתיים. התועלת ממודלים כאלה, אם היא אפשרית, אינה גבוהה כמו בפרויקטים המתחרים.
6. הרפואה המותאמת אישית דור/שת מאמץ מרוכז של הרבה מרכזים אקדמיים שיחלקו מידע וינתחו אותו.

28 אני דווקא בעד פרויקט כזה מישהו
  • 13:09
  • 05.03.12

מפרויקט בסדר גודל שכזה, גם אם לא יבינו איך המוח עובד, צפוי שימצאו דברים חדשים שמעולם לא חשבנו עליהם. למשל, פריצות דרך בתחום של יכולות מחשוב.
לדוגמא, שטסו לירח בפעם הראשונה, היה צורך לפתח טכנולוגיות למזער את המחשוב. הטכנולוגיות הללו הם אלו שמאפשרות לנו להתכתב כאן מעד דפי האינטרנט.
אני בעד כל פרויקט מחקרי בהיקף גדול

29 מדע צריך להיות ממומן וולנטרית, ולא ממסים יעקב
  • 17:16
  • 05.03.12

מדענים במימון ממשלתי, כמו כל עובדי ממשלה, הם בעלי מניע חלש מאוד להיות יעילים, חדשניים, ושלא לומר הגונים.
המחוקק המפזר את כספי התושבים שנגבו בכפיה חסר מוטיבציה ויכולת לוודא מהו הפרוייקט הנכון לממן. רק מימון וולנטרי, מבוסס תרומות והכנסות משכר לימוד יבטיח מדע יעיל.

30 סוף סוף דיון על הפנית כספי ציבור למטרות מדע מאיר
  • 20:51
  • 05.03.12

תודה על הכתבה, עם מאיץ לגילוי חלקיק שקראו לו אלוהי, שעולה בליונים בגלל שזה "עניין למומחים" בלי שיהיה דיון ציבורי. כמובן, דיון ציבורי בהנחיית מומחים שיסבירו לאיש המשכיל במה מדובר.

  •   דיון ציבורי עם מי? עם מעריצי ״האח הגדול״ שאין להם שמץ דן
    • 22:40
    • 05.03.12

    של מושג מה הוא מדע ומה תרומתו לעולם?

    תעשה לי טובה.

31 כסף ומדע אביאל
  • 23:00
  • 05.03.12

כבר כתבתי בתגובה ל-8 מדוע אין להשוות בין פרויקט הגנום האנושי לבין פרויקט המוח האנושי.
מעבר לכך, ישנן בעיות אדירות אחרות בפרויקט:
1. הקבוצה המובילה את הפרויקט מורכבת אמנם ממדענים משמעותיים במדעי המח, אבל אין להם ש-ו-ם קבלות בסימולציות אדירות ממדים (מרקרם תרם תרומה משמעותית להבנה שלנו את הלמידה ברמת הסינפסה הבודדת. בעשור האחרון אף עזר להבין את תפקידם של תאים ספציפיים בקליפת המח, כמו תאי מרטינוטי). פרויקט "המח הכחול" שקיים כבר כמה שנים ומובל על ידי אותו מרקרם, לא הניב אף מאמר פורץ דרך בהבנתנו את המח. המאמרים הספורים שפורסמו מהפרויקט לא חשפו איזה שהן יכולות מרשימות במיוחד. למעשה, איז'יקביץ בסן דייגו עושה מדע יותר מרשים ויותר בזול. אחד המאמרים שיצא בשיתוף עם הקבוצה של מרקרם אף מתואר מדוע אי אפשר אפילו לדבר על התאמת פרמטרים טובה לתא עצב בודד. עכשיו לכו תתאימו טריליוני פרמטרים במודל מפורט...
2. זאת גם הסיבה שאני לא ממש אאמין לתוצאות שייצאו מהפרויקט הזה. ישנם מדי הרבה משתנים חופשיים שאפשר לשחק איתם ולקבל איזו תוצאה שלא רוצים, ולרוב גם להצדיק בדיעבד את הבחירה במשתנים אלו. האם להתאים את צפיפות התעלות כך שנשחזר תופעה א' (נניח, פוטנציאלי פעולה שחוזרים אחורה בדנדריט) או שיותר חשוב לשחזר תופעה ב' (נניח, עקומת זרם-קצב ירי)? האם חשוב שתעלות אשלגן-תלויות-סידן תוצבנה במודל סמוך לתעלות הסידן המתאימות להן? אולי זה הדבר החשוב? ולמי שלא מבין את המונחים: אין לנו עדיין מושג איך "נכון" למדל תא עצב בודד, והנה רוצים לקפוץ להכל הכל ביחד.
3. רוב התובנות נרכשות במדע ממודלים שמצליחים לתפוס משהו מהותי לגבי התכונות החשובות במערכת. כך עם המודלים העצביים של מאר, הופפילד, הב, סומפולינסקי. הם אולי לא "מדויקים", הם אולי מחליקים פרטים של הביולוגיה, אבל הם שימושיים בכך שהם מספקים מסגרת קונספטואלית ממנה אפשר ללמוד ולהתקדם ניסויית. בלי הב, לא היה קנדל ופרס הנובל על למידה בחלזונות.
4. קצת פוליטיקה: המדינה שתזכה בפרויקט הדגל של האיחוד, ויש סיכוי סביר שמדובר על שוויץ (יש לה שלושה פרויקטים ברשימה הסופית), תצטרך להשוות את הסכום שהאיחוד האירופי נותן. כלומר שוויץ, מדינה די קטנה עם תקציב נאה מאד אך לא מופרע למחקר, תצטרך להפנות 500 מיליון (!!!!!) יורו לפרויקט המח האנושי. זו תהיה מכה אנושה לעשרות, אם לא מאות, מדענים, שתקציביהם יצטמצמו. התוצאה תהיה שהמוני מדענים צעירים יהיו במצב בו הדרך היחידה לקבל משרה בתחום היא לעלות על הקרון של מרקרם, שיהיה מעין שר אוצר ופוליטרוק של המדע. הבעיה הזאת לא קשורה למרקרם דווקא, אלא לפרויקט הדגל בכלל. אבל אני חושב שיש הבט מוסרי שכל מדען שקושר את גורלו לפרויקט זה חייב לתת עליו דין וחשבון.
לא בכדי זוכה הפרויקט לביקורת עזה בקהילה המדעית. ראו למשל:
http://www.nature.com/news/computer-modelling-brain-in-a-box-1.10066

  •   אני לא מבין, הכסף הרי בכל מקרה יופנה לעבר שני פרוייקטים שאלה
    • 12:34
    • 06.03.12

    שיבחרו מבין אלו שמתמודדים, זה לא שאם הפרוייקט של מרקרם (חלילה!) לא יזכה אז הכסף יופנה למעבדות אחרות לחקר המוח, הכסף בכל מקרה ינתן לשתי קבוצות, האם אינך מעדיף שהוא יופנה לפרוייקט המוח האנושי מאשר לקבוצת מדענים אחרת שמפתחת רובוטים לדוגמה? (לא שזה לא חשוב אבל אני אישית מעדיף את מחקר המוח).

  •   תשובה אביאל
    • 16:12
    • 06.03.12

    אענה בפשטות: לא. יש לכך מספר סיבות:
    1. כמדען, אני ארצה לדעת שהכסף הולך למטרה ראויה, בין אם בתחום שלי או בכל תחום אחר. אני יכול לשפוט את הפרויקט של מרקרם, אבל אינני יודע מספיק על פרטי שאר הפרויקטים, כך שקטונתי מלשפוט אותם. אני מקווה שישנם מספיק אנשים בעלי אינטגריטי מאותם תחומים כדי לשפוט אותם באופן ביקורתי, כפי שראוי שייעשה יותר על הפרויקט של מרקרם, שבינתיים מקודם בעיקר בערוצי יח"צ. לא ארגיש כל סיפוק מכך ש"אנחנו" (מדעני המח) ניצחנו "אותם" (מה שזה לא יהיה). נשאיר את זה למונדיאל.
    2. אני לא מספיק מקיאווליסט כדי להרגיש בנוח מוסרית עם ההצעה שלך (להעדיף את התחום שלי גם כשהפרויקט מופרך).
    3. אין בלבי על מרקרם ושגב. אני רוצה להאמין שהם באמת מאמינים שהפרויקט הזה יניב את הפירות שהם טוענים שהוא יניב. מה שמטריד אותי יותר זו התמיכה האגבית שאתה מציע לאמץ, כי היא מתעלמת מהנזק העצום שהפרויקט הזה יסב ליושרה של מדענים בתחום שלי, ויהיו לכך למרבה הצער השלכות שליליות אדירות בטווח הזמן הבינוני.
    4. אסור לקבל דברים כגזרת גורל. צריך להיאבק על מנת שהאיחוד האירופי יעזור בעת הזאת לחוקרים רבים ומצויינים שכורעים תחת נטל היעדר המימון. הדבר נכון לאנגליה, ספרד, צרפת ומדינות רבות אחרות. קחו את הכסף של פרויקט הדגל, והשתמשו בו כדי לשלש ויותר את מספר מקבלי מענקי המחקר כגון ERC ומלגות מארי קירי.

32 בסה"כ מארקרם וחבורתו הולכים בדרכי הפיזיקאים עודד מ
  • 17:52
  • 06.03.12

כדי להרוויח X כסף, צריך לעשות משהו מגלומני שעולה פי מאה, רצוי עם מכשירים יקרים שישר נותנים תקציב לטכנאים ולפוסט-דוקים שמסביב ושלידם פוליטיקאים וביורוקרטים יכולים להצטלם. חוץ מכמות הכסף השערורייתית, אין פרוייקט זה שונה במהותו מאלפי פרוייקטים אחרים. אם יתקבל הרי בעוד כך וכך שנים כשלא ישיג את מטרותיו יקרה אחד משני דברים: או שהפריץ ימות/יתחלף, ז"א הפוליטיקאים והביורוקרטים שאשרו את השערוריה כבר יהיו במקום ותפקיד אחר, או (וזה יותר סביר - ראיתי את זה קורה) - כדי לשמור על הפנים (לכסות את ה..) פשוט יכריזו שהפרוייקט הזה הצליח (לפי איזה מדד של הצלחה) ואולי אפילו יאשרו פרוייקט המשך.

  •   אכן הפרויקט הוא בזבוז, אבל לפיזיקאים יש פרויקטים יקרים שאינם בזבוז חוקר
    • 12:50
    • 07.03.12

    פרויקט המאיץ, למשל, מונחה על ידי שאלה ספציפית וחשובה שאפשר להשיב עליה באמצעות ניסוי יקר. פרויקט המוח, להבדיל, לא מונחה על ידי שאלה ספציפית וחשובה, אלא על ידי תקוה שבאמצעות הסימולציה של מודל פשוט של המוח נצליח להבין כמה תכונות של הרשת/התאים. הבעיה היא שיש סיכוי רב שהמודל פשוט מדי ושהתכונות שנמצא אינן חשובות.

33 היה מוטב לו הפרויקט היה מכוון לסימולציה של יצור פשוט יותר חוקר
  • 13:05
  • 07.03.12

תארו לעצמכם שהפרויקט היה מצליח לסמלץ מוח והתנהגות של תולעת או זבוב. זה הרבה יותר פשוט, אבל עדיין זה יהיה פרויקט שאפתני, אולי שאפתני מדי. במקום לנסות להגיע לאלפא סנטאורי, צריך תחילה לכוון למאדים. הסיכוי להצלחת "פרויקט מוח הזבוב" הוא כל כך קטן, שזה מבהיר למה פרויקט המוח האנושי הוא בזבוז כסף.

34 כדי לחשב מודל חייבים להבין את עקרונות הפעולה קודם. מודליסט.
  • 17:34
  • 07.03.12

מודל שנבנה ללא הבנת עקרונות הפעולה של המערכת הממודלת לא יתן דבר. למודל כזה נהוג לקרוא GIGO . Garbage in Garbage out.
לדוגמא תארו לכם מישהו שמנסה למדל את התנועה בכבישים ולצורך כך בודק את תזמון מגבי השמשה בכל אחת מן המכוניות בכביש (אולי אם המגבים מסונכרנים התנועה יעילה יותר) , את הטמפרטורה בתוך כל מכונית, את המשקל המדויק של כל מכונית, אבל מוותר בשלב זה על מידול המהירות של המכונית ומספר האנשים הנוסעים בה.

35 מזכיר לי קצת את אגסי. אבי געזונט
  • 20:18
  • 07.03.12

פרויקט שמודל הרווח שלו אינו מבוסס על חדשנות טכנולוגית אלא על
1. גזילת ההנחה שהמדינה נותנת על רכב ירוק.
2. על העובדה שעל החשמל מחברת החשמל אין מיסוי כמו על הדלק
3. נצילותו של המנוע החשמלי טובה יותר ממנוע בנזין
את כל זה הוא לוקח לכיסו ומציע חבילה שבה עלות השימוש ברכב מעט יותר יקרה מהלות על רכב בנזיו רגיל.

36 פרוייקט חשוב ביותר !!! הלוואי שמרקרם ועידן שגב יזכו במענק !!!!!  (לת) ושהקנאים יקנאו
  • 22:27
  • 07.03.12

37 "ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשריפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר. ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ. @@@
  • 22:58
  • 07.03.12

בראשית י"א 3-4

38 עדיף להתחיל עם המוח הנשי-פשוט יותר-מאשים בכל את הגברים הגברים אשמים
  • 13:54
  • 08.03.12

עדיף להתחיל עם המוח הנשי-פשוט יותר-מאשים בכל את הגברים

39 למה "אנחנו עדיין לא מכירים את עצמנו" לדברי פרופ' הנרי מרקרם יעקב פינטל M.Sc
  • 10:51
  • 13.04.13

אני מהנדס אלקטרוניקה M.Sc בוגר הטכניון, שנים רבות אני חוקר את תפקוד המוח האנושי.
התיאוריה הייחודית שפיתחתי מתבססת על שלשה דיסציפלינות: רפואה, פסיכולוגיה וחשמל/אלקטרוניקה.
מצו"ב קובץ הספר שכתבתי הנמצא על מדפי חנויות "אמזון" בחו"ל.
רוב המחקרים עוסקים באיך מתבצעים תהליכים במוח האנושי אך למה תהליך מסוים מתבצע (סובייקטיבית) במוח אדם מסוים שונה מאצל מוחו של רעהו - דלים המחקרים.
התיאוריה הייחודית עונה על השאלה למה "אנחנו עדיין לא מכירים את עצמנו" לדברי פרופ' הנרי מרקרם
וכוללת גם שיטה ייחודית ויעילה לאימון אישי וכן, רעיון ייחודי יישומי לטיפול נפשי לא פולשני (מיושם חלקית לאחרונה).
אשמח לשתף אתכם ולהרצות על התיאוריה הייחודית בכל פורום שתבחרו.