טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בניגוד לתיאוריה הבלשנית, גם קופים מצליחים לזהות מילים

ממחקר חדש עולה כי בבונים הבחינו בין מילים שונות, על פי סדר האותיות, בשיעור הצלחה של 75%. עד כה סברו כי יכולת זו ייחודית לבני האדם

תגובות

בבונים הפגינו יכולת לעיבוד מידע כתוב, המהווה את אחת מאבני היסוד של היכולת לקרוא - כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם בסוף השבוע בכתב העת האמריקאי Science. הבבונים הצליחו להבחין בין מילים שונות, על פי סדר האותיות שלהן בלבד. עד כה הניחו מרבית החוקרים כי היכולת הזאת נגזרת מכישורים לשוניים הייחודיים לבני אדם.

עורכי המחקר, בראשות ג'ונתן גריינג'ר מאוניברסיטת מרסיי-פרובאנס בצרפת, הציגו לשישה בבונים אלפי רצפים שונים של ארבע אותיות באנגלית. 500 מהרצפים אלה היו מילים - כלומר היו בנויים מסדרים של אותיות אשר חזרו על עצמם - וחלקם היו מורכבים מסדרים אקראיים של אותיות.

הבבונים נדרשו להבחין בין המילים לבין הרצפים האקראיים באמצעות לחיצה על כפתור. כאשר בחרו במילים, הם זכו במזון.

לאחר תקופת למידה של חודש וחצי למדו הבבונים לזהות 308-81 מילים, והצליחו להבדיל בין מילים לרצפים אקראיים בשיעור הצלחה של 75%. יתרה מכך, ככל שהיה דמיון רב יותר בין רצפי האותיות שהבבונים כבר למדו לזהות לבין מילים חדשות שהוצגו להם, פחתו הטעויות בזיהוי. מסיבה זו הסיקו החוקרים שהבבונים הצליחו להבחין בין מילים לרצפים אקראיים על ידי למידת הקשר הסטטיסטי בין הופעת אות מסוימת לאחר חברתה.

ג'יי פגוט

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

לפי תיאוריית הדקדוק האוניברסלי, של הבלשן נועם חומסקי - הזוכה בעת האחרונה ליותר ויותר ביקורת - לכל השפות האנושיות מבנים בסיסיים זהים אשר מאפשרים את למידתן באמצעות מנגנונים מולדים שייחודיים לבני האדם. תיאוריה זו מסבירה בין השאר את הקלות היחסית שבה ילדים יכולים לרכוש שפת אם באופן טבעי וללא הוראה מכוונת, כמו גם שפות נוספות שלכאורה שונות זו מזו.

לדברי הפרופ' רם פרוסט, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, המחקר הנוכחי מצביע על כך שהיכולת שזוהתה בבבונים אינה נובעת מיכולת ייחודית לשפה, אלא מהיכולת להבחין בין אירועים שכיחים לעומת נדירים, או מהיכולת לקשר בין מאורעות אשר תלויים זה בזה. לדברי פרוסט, מומחה לתהליכים קוגניטיביים המעורבים בקריאה ובזיהוי מילים כתובות, היכולת הזו עומדת בבסיס כל תהליכי הלמידה, ואינה מוגבלת לבני אדם.

לדבריו, למידה סטטיסטית מאפשרת לחיות ולבני אדם לצפות לסכנות בטבע, להכיר ולהבין את סביבתם, ולהבחין בין אירועים צפויים ובלתי צפויים. על בסיס המחקר הזה, הוא אומר, אפשר להסיק שגם עיבוד מידע מילולי אצל בני אדם כנראה מתבסס על למידה סטטיסטית. "זה מה שמעניין במאמר הזה. שמה שאנחנו מסוגלים לעשות גם הבבונים מסוגלים לעשות".

ג'יי פגוט

לדברי הבלשנית פרופ' דורית רביד מאוניברסיטת תל אביב, "אנחנו יודעים שלקופים אין שפה במובן שלנו יש. אבל יש מחלוקות גדולות בבלשנות ובפסיכו-לינגוויסטיקה לגבי השאלה האם יש לקופים יכולות קדם-לשוניות, כלומר האם יש המשכיות בין המינים, או האם יש בינינו ובין קופי האדם יש תהום בהתפתחות כך שיש לנו איבר ייחודי לשפה המחקר". לדבריה, "המחקר לוקח אותנו לכיוון של קיום המשכיות".

"אנחנו רואים אצל בבונים למידה סטטיסטית, שזאת יכולת לזיהוי סדירויות או תבניות בנתונים כמו שעושה אנליסט פיננסי או איש מודיעין, לדוגמה", ממשיכה רביד. "במקום ההסבר החומסקיאני של איבר מנטלי שמאפשר לנו לרכוש שפה, יש לנו יכולת קוגניטיבית כללית רבת עוצמה לאיתור דפוסים, לא משנה אם זה בשפה, בתחום של מוסר או בכל תחום אחר".

פרוסט מסכים עם הטענה הזאת, אך אומר שהחולשה המרכזית של המאמר היא בכך שהחוקרים אינם לוקחים בחשבון שיכולת הלמידה הסטטיסטית של בני אדם מורכבת בהרבה מזו של הבבונים. "זה שהם הראו שבבון יכול להבדיל בין מילה ללא-מילה, מבלי להזדקק לצליל או למשמעות של האות, זה לא אומר שמה שבן אנוש עושה זה בדיוק אותה דבר. זה אינו נכון לוגית, וגם אינו נכון מדעית. בעוד שהקוף יכול להיות קשוב אך ורק לצימודים של האותיות הגרפיות, בני אדם קולטים סטטיסטיקות רבות נוספות כמו הקשר הסיסטמטי בין אותיות לצלילים ובין אותיות למשמעויות. כל אלה מהווים את מכלול התופעות הסטטיסטיות אשר ינבאו ביצועים אנושיים בתהליכי קריאה. מהבחינה הזו, מסקנתם הסופית של החוקרים אינה מוכחת, וקרוב לוודאי שגם אינה נכונה".

לדבריו, התגלית מרשימה, "אבל רק מבחינת העובדה שהיא מראה שלבבונים יכולות מפתיעות בלמידה סטטיסטית. הלמידה הסטטיסטית של הקופים היא לא בהכרח הלמידה הסטטיסטית שלנו, האינפורמציה הסטטיסטית שאנחנו רגישים אליה מורכבת הרבה יותר".

בראיון לאתר כתב העת Science, ציין עורך המחקר כי הוא ועמיתיו מעוניינים לבדוק אם לבבונים אכן יש כישורים סטטיסטיים נוספים מהסוג שעליהם מדבר פרוסט: "ננסה לגרום לבבונים לקשר בין מילים לסוג כלשהו של משמעות. זה בהחלט יהיה השלב הבא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות