חוקרים זיהו גנים המשפיעים על האינטליגנציה

במחקר המוח הגדול אי פעם, ביקשו חוקרים ממאה אוניברסיטאות לזהות גורמים גנטיים המשפיעים על עמידות המוח למחלות בהתאם לגודל המוח ותפקודו

צוות חוקרים בינלאומי איתר גנים המשפיעים על רמת האינטליגנציה. במחקר שנערך במאה מרכזים במדינות מערביות מדווח כי אותרו גנים האחראים לקביעת גודלו של המוח האנושי. המחקר הבינלאומי שמרכזו באוניברסיטת UCLA בקליפורניה, מהווה את המחקר הגדול ביותר בעולם לחקר המוח, ושותפים בו כ-200 חוקרים.

היום (ראשון) דווח כי במסגרת הפרויקט בוצע מיפוי לגנים האנושיים המאפשרים את עמידות המוח בפני שורה של מחלות נוירולוגיות הפוגעות בתפקוד המוחי, לרבות מחלות פסיכיאטריות ואלצהיימר, באמצעות זיהוי מוטציות גנטיות המשפיעות על גודל המוח ותפקודו. הממצאים הועלו אתמול למהדורה האינטרנטית בכתב העת Nature Genetics.

במחקר, שנערך במשך שלוש שנים, המכונה 'פרויקט אניגמה' (ENIGMA), בוצעו מדידות מוחיות בקרב 21,151 נבדקים בריאים באמצעות צילומי מוח בתהודה מגנטית (MRI). במקביל נאספו מהנבדקים דגימות דם לצורך סריקה גנטית, והועברו להם מבדקי אינטליגנציה.

במסגרת המחקר הצליחו החוקרים לזהות מוטציה מסוימת בגן המכונה HMGA2, המשפיעה על גודל המוח ועל יכולת האינטליגנציה של הנבדק. בעוד שהחומר בגן זה מורכב מארבע אותיות אפשריות: A, C, T ו-G, נבדקים אצלם נמצאו מקטעים מהגן בהם מופיעה האות C במקום T, שנשאו מוטציה המכונה rs10784502, היו בעלי מוח גדול יותר וקיבלו ציונים גבוהים יותר במבחני I.Q המודדים רמת אינטליגנציה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

כמו כן זוהו במחקר גן נוסף בשם TESC השותף בקביעת מידת איזור ההיפוקמפוס במוח, האחראי על תפקודי למידה וזיכרון, באמצעות מוטציה אחת שבה כל ביטוי מולקולארי ספציפי (המכונה 'אלל') הוביל לעלייה של 1.29 נקודות במבחני האינטליגנציה. ובנוסף, זוהה גן בשם DDR2 השותף בקביעת גודל המוח הכולל באמצעות המוטציה rs10494373. הממצאים אומתו על ידי חוקרים במספר מדינות במדינות המערב, בארה"ב, קנדה, אירופה ואוסטרליה.

לחצו להגדלה לצפייה בממצאי המחקר
לחצו להגדלה לצפייה בממצאי המחקר

למחקר השלכות מרחיקות לכת, כמו מחקרים נוספים העוסקים בגנטיקה ותפקודים מוחיים. ראשית, המיפוי הגנטי המתואר במחקר מאפשר לזהות מוטציות גנטיות המעלות את הסיכון למחלות המובילות לתפקוד מוחי פגוע, לרבות מחלות פסיכיאטריות ואלצהיימר, באופן שיאפשר לפתח בהמשך טיפולים תרופתיים שישנו את הביטוי החלבוני בגנים אלה, בניסיון למנוע את התפתחות המחלה.

החוקר הראשי פרופ' פול תומפסון, מהמחלקה לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של UCLA, הבהיר כי "מיליוני אנשים יכולים להיות בעלי מבנה גנטי שתורם להם להיות חשופים למגוון של מחלות הפוגעות במוח. ברגע שזוהה הגן המדובר, נוכל ליצר תרופה שתפחית את הסיכון לתחלואה. אנשים אלה גם יכולים לנקוט בצעדים מניעתיים נוספים, כמו פעילות גופנית, דיאטה וגירוי מוחי, לבטל את השפעות הגן הבעייתי".

באופן תיאורטי, למחקר עשויים להיות אף יישומים עתידניים בעלי השלכות אתיות מורכבות, לרבות האפשרות לבצע אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD) במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית, כדי לכוון הולדת תינוקות שבפרופיל הגנטי שלהן קיימות מוטציות גנטיות המזוהות עם מוח גדול ואינטליגנציה גבוהה.

בשלב הבא מתכוונים החוקרים בפרויקט לאבחן גנים המשפיעים על הרישות החשמלי במוח באמצעות טכנולוגיות חדשניות למיפוי התפקוד המוחי, זאת מאחר וקיימות מחלות המאופיינת בפגיעה בהולכה החשמלית המוחית, לרבות אלצהיימר, אוטיזם וסכיזופרניה.

בספטמבר 2009 דווח ב"הארץ" על דיונים במחלקה המשפטית במשרד הבריאות לביצוע שינויים בחוק המידע הגנטי שנכנס לתוקף בדצמבר 2001, כדי להתאימו לרוח המחקרים הגנטיים המבוצעים כיום בעולם, בנושאים שאינם נכללים בחוק הנוכחי. בין השינויים המוצעים, שעדיין מצויים בשלבי דיונים, קיימת הכוונה לבחון הגבלות על יישומי מחקרים המאפשרים להפיק מידע בעייתי מבחינה אתית מגילויים חדשים על גנים הקשורים בקביעת רמת האינטליגנציה.

תיאורטית, גופים מסוימים, למשל אוניברסיטאות, יוכלו בעתיד לעשות שימוש במידע שכזה בעת קבלת סטודנטים חדשים למחקר. החוק הנוכחי למידע גנטי מפרט את ההגבלות בשימוש במידע גנטי רק בקרב מעסיקים ובחברות ביטוח, ובמשרד הבריאות נבחנת בשנתיים האחרונות הרחבת ההגבלות גם לגופים אחרים, לרבות בתי ספר, מוסדות להשכלה גבוהה וצה"ל. בארה"ב נכנס באוקטובר 2009 חוק האוסר על חברות ביטוח רפואי פרטיות הפועלות בארה"ב לחייב מבוטחים לתשלומים חודשיים גבוהים יותר בהיותם בריאים רק על סמך ממצאים המאובחנים בבדיקות גנטיות.
 



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5