כדי להימנע ממשבר כלכלי וסביבתי בקנה מידה עולמי, על הקהילה הבינלאומית לייצב את קצב גידול האוכלוסיה במדינות העניות ולמתן בצורה משמעותית את רמות הצריכה במדינות העשירות - כך עולה מדו"ח שפרסמה שלשום החברה המלכותית הבריטית. בין היתר, ממליץ הדו"ח לאפשר חלוקה יעילה של אמצעי מניעה בכל המדינות העניות ולהציב בראש סדר העדיפויות העולמי את שיפור מצבם הבריאותי וכלכלי של 1.3 מיליארד בני האדם החיים על פחות מדולר ורבע ליום. בראש צוות המומחים שבדק את השפעות האדם על כדור הארץ והצעדים הנדרשים בעקבות כך, עמד זוכה פרס נובל לביולוגיה ג'ון סולסטון. לדבריו, האטת גידול האוכלוסייה והפחתת הצריכה יבטיחו שמשאבי כדור הארץ יוכלו לספק לאדם את צרכיו ויבטיחו לו רמת רווחה נאותה. עוד ציינו המומחים כי מקבלי ההחלטות נמנעו עד היום מטיפול בשני הנושאים הללו, אולם כעת אין בידיהם ברירה אחרת. ללא נקיטת האמצעים הדרושים - המצב הסביבתי יחמיר עוד יותר.

המומחים מציבים שלושה יעדים עיקריים: הראשון - שיפור אורח החיים של 1.3 מיליארד בני אדם החיים בעוני קיצוני, באמצעות סיוע כספי והקמת מנגנונים לתכנון המשפחה ושיפור ההשכלה והבריאות. השני - הקטנת היקף הצריכה ופליטת הזיהומים במדינות עשירות ובכלכלות צומחות כמו אלו של סין או ברזיל. "זה יושג בין השאר באמצעות שיפור דרמטי ביעילות ניצול האנרגיה, הפחתת כמויות הפסולת, פליטות הזיהום והשקעות בתחומים כמו אנרגיות מתחדשות".

היעד השלישי הוא כאמור האטה, ולאחר מכן התייצבות בקצב גידול האוכלוסייה ללא שימוש באמצעי כפייה. הדו"ח מצביע על כך שעד שנת 2050 צפויה אוכלוסיית כדור הארץ לגדול ביותר משני מיליארד - מספר הדומה למספר התושבים בסין ובהודו כיום. על פי הדו"ח, לפי קצב גידול האוכלוסייה הנוכחי, מדינות מתפתחות צריכות להניח מדי חמישה ימים תשתיות המספיקות לעיר של מיליון תושבים.

"תכנון משפחה וולונטרי באמצעות שימוש באמצעי מניעה הוא בעל תפקיד מפתח", נאמר בדו"ח, "הוא מביא לירידה בפריון וכתוצאה מכך לשיפור באיכות חיים. גם לחינוך יש תפקיד חשוב הואיל ואנשים משכילים יותר מקיימים אורח חיים בריא יותר ובוחרים באופן מושכל את מספר הילדים שהם רוצים לגדל". המדענים מציינים כי קיימות מדינות כמו בנגלדש שהצליחו להגיע להישגים מרשימים בירידה בפריון כתוצאה מהרחבת השימוש באמצעי מניעה, אך באזורים כמו רצועת הסאהל האפריקאית ההתקדמות עדיין אטית. "העלות הנדרשת להשקעה בתכנון משפחתי, הכולל חלוקת אמצעי מניעה ברחבי העולם, יכולה להגיע ליותר משבעה מיליארד דולר, אך היא בהחלט משתלמת". בכל הקשור להשקעה הבינלאומית בתשתיות חינוכיות בעיקר עבור ילדות, טוענים המומחים כי מדובר בסכום הנע בין 34 ל-69 מיליארד דולר בשנה.

הדו"ח אינו קובע יעד רצוי לאוכלוסיית העולם, אך ביום שבו פורסם התבטא בעניין אחד המדענים הבולטים בתחום, פרופ' פול ארליך מאוניברסיטת סטנפורד. בראיון לעיתון "גרדיאן" טען ארליך כי יש לפעול לכך שאוכלוסיית העולם תצטמק בהדרגתיות משבעה מיליארד לשני מיליארד תושבים, וכי יש לחלק את המשאבים בעולם כך שמדינות עשירות יעבירו חלק גדול יותר מהן לטובת מדינות עניות. ארליך זכה לפרסום עולמי לאחר שהזהיר כבר ב-1968 מפני ההשלכות של גידול האוכלוסייה על פני הגלובוס בספר שנקרא POPULATION BOMB. אז הואשם ארליך בזריעת בהלה ללא הצדקה, אך לטענתו רבות מתחזיותיו הפסימיות התממשו. "התחזית שלי לגבי גורל ילדי ונכדי קודרת", אמר ארליך בראיון, "הפוליטיקאים אולי יצליחו להשתלט על אי הסדר הכלכלי, אבל אין להם שליטה על המערכות של כדור הארץ. המערכות הללו מספקות לנו מזון ואיכות חיים והן הולכות ומידרדרות".