ביום שני לפנות בוקר הדהדו שאגות השמחה של אנשי נאס"א בחדר הבקרה בפסדינה, קליפורניה. המשימה המורכבת ורבת השלבים להנחתת כלי הרכב הרובוטי קיוריוסיטי (Curiosity) על מאדים הסתיימה בהצלחה חד משמעית. שתי דקות אחרי המגע הראשון עם הקרקע התקבלה תמונה מטושטשת ראשונה של מדבריות כוכב הלכת האדום.

עם תום הנחיתה הווירטואוזית של קיוריוסיטי, שחרר כלי הרכב הרובוטי את האנטנה המרכזית שלו המשמשת לתקשורת עם כדור-הארץ. זווית האנטנה היתה בעייתית, אך מהנדסי נאס"א - שהשקיעה בפרויקט לא פחות מ-2.5 מיליארד דולרים - תיקנו את התקלה ממרחק של כ-250 מיליון קילומטר. גם התורן של הרובוט, הנושא מצלמות משוכללות, הורם למלוא גובהו - מטר מעל גוף כלי הרכב, שני מטרים מעל הקרקע. בשלישי בלילה כבר התקבלה תמונת הצבע הראשונה מהחללית, וברביעי החלו לזרום תמונות מרשימות באיכות משופרת, שבהן ניתן לראות את השוליים ההרריים של המכתש גייל, שבו נחת קיוריוסיטי. איכות הצילומים שמפיק כלי הרכב הרובוטי משתפרת עם כיול המערכות השונות.

צילומים מרשימים נוספים התקבלו מהטלסקופ HiRISE המקיף את מאדים, שהצליח לתעד את צניחת קיוריסיטי לקרקע כוכב הלכת. "זאת פעם ראשונה בהיסטוריה שצולמה צניחה כזאת בחלל", אומר טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במרכז פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, "זה דבר מדהים".

כעת מבצעים בנאס"א שורה של כיולים ובדיקות לקיוריוסיטי. לאחר מכן אמור כלי הרכב להתחיל לחקור את סביבת המכתש, שלדברי חוקרים בנאס"א מזכיר את נופי מדבר מוהבי שבמערב ארצות הברית. קיוריוסיטי יגיע בסופו של דבר למרגלות ההר שארפ, הניצב בלב המכתש ומתנשא לגובה של 5.5 קילומטרים.

המשימה המרכזית של קיוריוסיטי היא לחפש שם אחר סימנים לאפשרות קיומם של חיים בעבר הרחוק של כוכב הלכת. כלי הרכב הרובוטי הוא למעשה מעבדה כימית המצוידת בעשרה מכשירי מדידה שיאפשרו לחקור את מרכיבי החומרים שעל פני כוכב הלכת, כולל קרקע, סלעים ואטמוספרה.

מאדים נחשב יעד מוביל למשימות חיפוש אחר חיים. כיום הטמפרטורות על כוכב הלכת מגיעות לעשרות מעלות צלזיוס מתחת לאפס, והמים התת-קרקעיים הלא רבים שנמצאו בו קפואים לחלוטין. אך לפני מיליארדי שנים התקיים אקלים נוח יותר בכוכב הלכת, וזרמו על פניו מים נוזליים. החלליות השונות שבאו לאורך השנים למאדים תיעדו ערוצים שנותרו על פני השטח, עדות מצולקת לימים שבהם זרמו מים נוזליים, ואף מצאו סימנים לקיום מים במינרלים.

"אם המים הנוזליים האלה היו במשך תקופה ארוכה על פני מאדים, אולי יכלו להיווצר שם חיים", אומר פרופ' עקיבא בר נון מהחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב.

ובכל זאת, מאדים מעולם לא היה מקום סימפטי לחיים. האטמוספרה הדלילה שלו אינה מעניקה הגנה מספקת מהקרינה הקטלנית הבאה מהשמש וממקורות אחרים בחלל. הקרינה הזאת מצמצמת את סיכויי היווצרות חיים על מאדים, והופכת את קיומם של חיים מורכבים יותר, מהסוג שאנו מכירים על כדור הארץ, לבלתי אפשריים. לכן, גם אם אי פעם יתגלו סימנים מובהקים לקיום חיים על כוכב הלכת, אפשר להניח שלא יהיו אלה יותר מאשר מיקרואורגניזמים.

אבל עצם גילוי חיים שנוצרו בנפרד מהחיים על פני כדור-הארץ, יהיה בעל השלכות אדירות, ויירשם כאחד מהממצאים החשובים ביותר בהיסטוריה של המדע המודרני. "המשמעות של גילוי כזה היא שהיקום שלנו שוקק חיים", אומר פרופ' דורון לנצט, ראש המכון לחקר הגנום במכון ויצמן למדע, העוסק זה 15 שנה בשאלת ראשית החיים. אחרת, הוא אומר, קשה יהיה להסביר כיצד נוצרו החיים פעמיים באופן בלתי תלוי, בשני כוכבי לכת שונים המקיפים את השמש שלנו, שהיא רק אחת ממאה מיליארד כוכבים בגלקסיית שביל החלב, שהיא עצמה רק אחת ממאה עד מאתיים מיליארד גלקסיות ביקום כולו.

מעבר להשלכות התרבותיות של ההבנה כי היקום תואם להיווצרות החיים, גילוי כזה יהיה רגע מכונן לביולוגיה. "היום המדהים הזה שבו נגלה חיים במקום אחר, לא משנה איך, יהיה פריצת דרך מדהימה להבנת ראשית החיים", אומר לנצט.

החוקרים מעלים את האפשרות כי שגם אם יתגלו חיים על מאדים, ייתכן שהם הגיעו מכדור הארץ, או להפך. במקרה כזה כבר לא ניתן לגזור מסקנות כוללניות על סיכויי היווצרות החיים ביקום. "זה עשוי לקלקל קצת את החגיגה", מודה בר-נון. ניתן יהיה לדעת אם אכן מדובר בחיים "נודדים" על פי מידת הקרבה הכימית והביולוגית בין המיקרואורגניזמים במאדים לבין אלו שעל פני כדור-הארץ.

קיוריוסיטי לא נבנה לשם חיפוש עדויות ישירות לקיום חיים על פני מאדים, כמו מיקרואורגניזמים חיים או מאובנים. כלי הרכב הרובוטי אמור לחפש אחר אחד התנאים החשובים ביותר לקיום חיים על פני כוכב הלכת: חומרים אורגניים מורכבים. כיוון שכל היצורים החיים מייצרים חומרים אורגניים, וכיוון שחומרים אורגניים הם התנאי להיווצרות חיים כפי שאנו מכירים אותם על פני כדור הארץ, קיומם על פני מאדים נחשב לתנאי הכרחי לקיום חיים.

הבעיה היא שהתנאי ההכרחי הזה, הוא לא תמיד תנאי מספק: חומרים אורגניים יכולים להיווצר גם בתהליכים שאינם ביולוגיים. "אנו מוצאים הרבה חומרים אורגניים במטאוריטים ובמקומות אחרים בחלל שלא מעידים על קיום חיים", מסביר בר-נון.

פרופ' עודד אהרונסון, מומחה למדעים פלנטריים ממכון ויצמן למדע, ששהה בפסדינה בעת הנחיתה של החללית על מאדים, מוסיף כי הופעה של מולקולות אורגניות עם מאפיינים ייחודיים, כמו מולקולות המועשרות באיזוטופים מסוימים ("גרסאות" שונות של אטומים של יסוד נתון השונות ביניהן במספר הניוטרונים בגרעין), יכולות להוות עדות מובהקת לקיום חיים.

בשל הקרינה הקטלנית על פני השטח, החיפוש ייעשה גם מתחת לאדמה. "אנחנו יודעים שהחיים מאוד עמידים, ולכן המחשבה היא שאם אי פעם נוצרו שם חיים, הקרינה גרמה להם לנדוד מתחת לקרקע, ונשארו שם עד היום", מסביר בר-נון.

קיוריוסיטי ממשיכה את עבודת המשימות הרובוטיות מהעשור הקודם - ספיריט ואופורטיוניטי, שחיפשו אחר מים על מאדים - ושתי משימות וייקינג ששוגרו לכוכב הלכת בשנות ה-70. שתי משימות אלה חיפשו אחר חומרים אורגניים על פני כוכב הלכת אך מכשיריהם לא מצאו דבר. ממצאיו של ניסוי אחד העיד לכאורה על נוכחות של תהליכים ביולוגיים אך מרבית החוקרים ייחסו זאת לתהליכים כימיים עם הקרקע. כך או אחרת, הציוד של וייקינג היה הרבה פחות משוכלל מזה שבמעבדה של קיוריוסיטי, ושתי המשימות היו נייחות. קיוריוסיטי לעומת זאת יוכל לנוע לאורך קילומטרים ולבחון כך שטחים נרחבים באזור המכתש גייל. בשל הימצאו בנקודה נמוכה שיכולה לשמש אגן לניקוז מים נוזליים מהסביבה, נחשב המכתש אתר מבטיח למחקר. "אנחנו רוצים שהתוצאות של כל הניסויים על קיוריוסיטי תהיינה חיוביות", מסכם בר-נון; "במקרה כזה, יש סיכוי טוב שיש חיים על מאדים".