אני טוב במתמטיקה, אבל בתת מודע

חוקרים ישראלים מצאו שהלא מודע במוח האנושי מסוגל לבצע פעולות הדורשות מחשבה סדרתית, לרבות הבנת הנקרא ופתרון בעיות בחשבון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדווחים השבוע כי מצאו שהלא מודע במוח האנושי מסוגל לבצע פעולות הדורשות מחשבה סדרתית, לרבות הבנת הנקרא ופתרון בעיות בחשבון. הממצאים סותרים תיאוריות מדעיות קיימות, לפיהן נדרשת מודעות לביצוע פעולות מסוג זה, ופותחים צוהר למחקרים עתידיים שיאפשרו שימוש בכוחו של הלא מודע לגילוי מידע החבוי בו.

במחקר בראשות פרופ' רן חסין, ראש החוג למדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית, השתתפו 372 סטודנטים שנתבקשו לבצע 13 משימות מול מחשב כשעטו על פניהם מחיצה המפרידה בין העיניים. החוקרים הקרינו לנבדקים על המסך גירויים שונים לכל עין: בעין ימין הוקרנו לנבדקים גירויים מרעישים -צבעים וצורות המתחלפים בקצב מהיר של עשר פעמים בשנייה, וזו הפכה במהרה לעין הדומיננטית שאליה כוונה מודעותם של הנבדקים.

בעין השמאלית הוקרנו לנבדקים משפטים קצרים ותרגילי חשבון, שנותרו לזמן ארוך יותר וכוונו ללא מודע. בתחילה הוצגו לחלק מהנבדקים בעין השמאלית משפטים שאינם הגיוניים סמנטית, למשל "הספסל אכל את הזברה", ולצדם משפטים הגיוניים כמו "האריה אכל את הזברה". כן הוקרנו צמדי מלים שליליים ולא שליליים כמו "מחנה ריכוז" ולעומת זאת "חולצה מגוהצת". הנבדקים נתבקשו ללחוץ על מקש במחשב בזמן שבו המשפט פורץ לתודעתם. על פי הממצאים - המשפטים השליליים ואלו שאינם מסתדרים סמנטית פורצים לתודעה מהר יותר.

בהמשך עברו חלק מהנבדקים ניסוי בפתרון בעיות חשבון דרך הלא מודע: תחילה הוצגו בעין השמאלית תרגילי חשבון פשוטים תוך הצגת גירויים דומיננטיים לעין הימנית. בהמשך הוצג בשתי העיניים מספר, ותפקידו של הנבדק היה לומר מהו אותו המספר. החוקרים הבחינו כי הנבדקים אומרים מהר יותר את שמו של המספר אם הוא מציג את פתרון תרגיל החשבון שקדם לו. "הממצא מצביע על כך שהנבדק פתר את התרגיל באמצעות הלא מודע", אומר חסין.

הדגמת מהלך הניסוי באוניברסיטה העברית
הדגמת מהלך הניסוי באוניברסיטה העברית. צילום: אמיל סלמן

המחקר מצביע על יכולתם של בני אדם לבצע פעולות סדרתיות על סמלים מופשטים, כגון מלים וספרות, ללא מודעות. לדברי חסין, "תיאוריות מדעיות טוענות כיום כי לא ניתן לקרוא משפטים או לפתור תרגילים בחשבון מבלי להבין אותם דרך המודעות, אך תיאוריות אלו התבססו על ניסויים שלא אפשרו ללא מודע את הזמן הנדרש כדי לעבוד. במחקרים קודמים הוקרנו לנבדקים משפטים בתוך שלל גירויים. הטכניקה החדשה שבה השתמשנו, תוך הצגת גירויים שונים לכל עין, מאפשרת להקרין ללא מודע גירויים לשתי שניות, זמן מספק כדי לאפשר ללא מודע לעבד אותם".

מתוך הממצאים מקווים החוקרים להמשיך ולבחון את כוחו של הלא מודע, ובין השאר יחל בקרוב מחקר שיבדוק אם ניתן גם לשאול שאלות את הלא מודע ולקבל עליהן תשובות. "כיום ידוע שהלא מודע מסוגל להרבה יותר ממה שחשבו עליו בעבר", אומר חסין והוסיף, "ההתפתחויות בחקר הלא מודע יקרבו אותנו לפיצוח אחת הבעיות המדעיות המרכזיות במאה ה-21 - לשם מה נחוצה לנו התודעה ומה היא עושה עבורנו".

במחקר השתתפו גם תלמידי המחקר עשהאל סקלר, אריאל גולדשטיין, ניר לוי ורועי מנדל, ובסיועה של ד"ר ענת מריל מהמחלקה לפסיכולוגיה. הממצאים מתפרסמים בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 למוח יש ראש משלו לוגי
  • 07:14
  • 20.11.12

אני ממליץ לקרוא את הספר "למוח יש ראש משלו", המדבר לא מעט על תפקיד התת מודע. הבנה מעמיקה יותר של תת המודע תעזור להבנה טובה יותר של התנהגות אנשים, הן התנהגות האדם הפרטי והן התנהגות קיבוץ אנשים בקהילות.
בהקשר זה כאי לציין את הרמה האינטלקטואלית של קהילת קוראי "הארץ" המגיבים בהמוניהם (בעיקר נאצות) על כל עניין פוליטי, אך לא מצאו מילים להגיב למאמר חשוב זה.

02 ואולי שתי שניות זה כל מה שהמודע צריך?  (לת) אחד ששואל
  • 07:14
  • 20.11.12

03 איך אפשר לדעת שזה לא היה מודע אם זה כביכול לא מודע  (לת) שואל
  • 08:04
  • 20.11.12

04 שאלה שואל
  • 08:08
  • 20.11.12

איך אפשר לדעת שזה לא היה מודע אם כביכול זה לא היה מודע? לא ברור למה רצים אל הלא מודע...אולי כי זה סקסי.

05 לא סתם אומרים "תישן על זה" (מנסיון אישי, במתמטיקה) - המדע מגלה את הידע המסורתי  (לת) הצופה The Observer
  • 08:40
  • 20.11.12

06 התת מודע- הה' שבכל אחד מאיתנו  (לת) יוני
  • 08:44
  • 20.11.12

07 כך היה עם הבת שלי עד שבית הספר הגיע
  • 08:46
  • 20.11.12

ביתי פתרה בעיות בלי ממש להבין. המורה "הוציאה אותה מן הכיתה" כדי שתעבוד עם החלשים..

אינשטיין העיד על עצמו שהוא "למד, למרות בית הספר"

  •   גם אני ניסיתי להסביר למורה י
    • 16:58
    • 20.11.12

    שאם הילדה שלי מבינה את הנקרא אבל "לא יודעת לקרא" כי לא ידעה חהעביר לקריאה קולית,כנראה שהיא קוראת.
    המורה לא הצליחה להבין .
    אני זוכרת על עצמי שבחשבון לא הייתי יודעת להסביר למורה את הדרך אבל ידעתי את התשובה. המורה לא הייתה מוכנה לקבל את התשובה בלי הוכחה "מודעת".
    מחקרים שכאלה הם הצלה ללקויי למידה.

08 ברכות על הפרסום לכל המעבדה! עבודה מגניבה לכל הדעות.  (לת) אלי
  • 08:58
  • 20.11.12

09 אני אוהב בטטה, אבל בטטה קרה  (לת) אני פה
  • 10:11
  • 20.11.12

10 איך יודעים ש"עין ימין הפכה לעין הדומיננטית שאליה כוונה מודעות הנבדקים"?  (לת) לפי מה?
  • 10:12
  • 20.11.12

11 ייתכן שזה השם הכי מצחיק שאפשר היה לתת לכתב עת מקצועי. רפאל
  • 10:51
  • 20.11.12

PNAS. זה נשמע כמו שם של ראפר לא חכם במיוחד.

12 לכתב העט קוראים PNAS?, באמת?, מי אמר שמדענים יבשושיים.  (לת) יוני
  • 10:56
  • 20.11.12

13 כל מי שרואה טלוויזיה מכיר את התופעה הזו... אילן
  • 11:55
  • 20.11.12

אנחנו לא מודעים שאנחנו קוראים את כתוביות התרגום, אבל כשפתאום יש טעות בתרגום מיד היא "קופצת" לתודעה שלנו.

14 מאין לחוקרים הבטחון שדווקא העין שלא עברה גירוי מהיר מכוונת ללא מודע? הדיוט בחקר המוח
  • 12:31
  • 20.11.12

האם גם הפה שהשמיע את התשובות הנכונות לשאלות מחובר ללא מודע? אז מה כאן לא מודע בעצם? האם הנבדקים גם נשאלו לגבי תוכן הגרויים המהירים בעין המחוברת ל"מודע"? ואולי אלו הם שעברו ישירות ל"לא מודע"? מחקר תמוה המוכיח שוב כמה אנו רחוקים מהבנה אלמנטרית של פעילות המוח ומבניית כלים שיאפשרו לנו לחקור את פעילות המוח.

  •   בקצרה מי
    • 00:39
    • 22.11.12

    כל המחקר ותוצאותיו מבוססים על "פריימינג". בעצם נתנו לנבדקים שאלה פשוטה בחשבון, שלא הוצגה למספיק זמן על מנת שתגיע למודע, כלומר אם תשאל, הנבדקים לא ידעו שהם ראו את השאלה הזאת. ואז נתנו להם להגיד בקול מספר. הזמן שלוקח לעיבוד המספר ולהגיד אותו יתקצר, אם המערכת מראש "מחוממת" ומוכנה למספר הזה, שהוא התשובה לשאלה הפשוטה בחשבון. זה הקטע הלא מודע בסיפור.

15 נראה לי שהכוונה לתת-הכרה ולא לתת-מודע שלא ברור אם קיים.... לא כך?  (לת) יאיר
  • 13:13
  • 20.11.12

16 כרגיל, אין לזה שום קשר ללא מודע. יש כל מיני שמות קוגנטיביים, אבל לא שום דבר שקשור לפסיכואנליזה  (לת) הופה
  • 13:29
  • 20.11.12

  •   תהליך יכול להתרחש במודע או שלא במודע בטח שיש קשר
    • 17:06
    • 20.11.12

    בהכרה או שלא בהכרה. אין הבדל סמנטי.
    הלא-מודע המדובר הוא לא פחות לא-מודע מן הלא-מודע של פרויד. אפשר אפילו לומר, שמחקרים כאלה מהווים תימוכין אמפיריים לאספקט אחד בתיאוריה שלו. מה לעשות, חוקרים צריכים להיות חסרי פניות, גם כשתסביך אדיפוס עושה להם רע בבטן.

17 וקוראים לזה אינטואיציה...  (לת) פרפר כחול
  • 13:50
  • 20.11.12

18 > מאין לחוקרים הבטחון שדווקא העין שלא עברה גירוי מהיר מכוונת ללא מודע? האם גם הפה שהשמיע את התשובות הנכונות לשאלות מחובר ללא מודע? אז מה כאן לא מודע בעצם? האם הנבדקים גם נשאלו לגבי תוכן הגרויים המהירים בעין המחוברת ל"מודע"? ואולי אלו הם שעברו ישירות ל"לא מודע"? מחקר תמוה המוכיח שוב כמה אנו רחוקים מהבנה אלמנטרית של פעילות המוח ומבניית כלים שיאפשרו לנו לחקור את פעילות המוח.  (לת) נסיון שני
  • 14:03
  • 20.11.12

19 עזבתם בצד את התשבץ ואחרי כמה דקות "בא לכם" פתרון ההגדרה לונה אלקיים
  • 15:11
  • 20.11.12

או למשל: נסעתם ברכב ושוחחתם בטלפון והגעתם ליעד בלי לשים לב.
מי אחראי לכל אלה? בטוח שלא המחשבה המודעת

20 רשימה מעניינת, עם טעם של עוד..  (לת) x
  • 15:43
  • 20.11.12

21 מת' בגרות 4 יח נתקפתי בבלקאוט בזמן המבחן. ציפיתי לנכשל. קיבלתי 97 טורס
  • 15:46
  • 20.11.12

ב"ה

22 לידיעת הורים ומורים: תפסיקו להציק לילדים חולמנים. . עכשו ברור שכך הם לומדים.  (לת) x
  • 15:47
  • 20.11.12

23 מה לא מודע פה?  (לת) זה שזה בעין שמאל?
  • 16:49
  • 20.11.12

24 מי שרוצה לדעת יותר על יכולות התודעה שיקרא את הבלוג המרתק של עינת צולר ליטל
  • 17:00
  • 20.11.12

מי שמתעניין ביכולות התודעה והעל חושי שיקרא את הבלוג המרתק של עינת צולר שמרצה על הנושא ברחבי העולם www.mysoulmap.com

25 מרתק!  (לת) ליבי
  • 17:19
  • 20.11.12

26 על פי הממצאים - המשפטים השליליים ואלו שאינם מסתדרים סמנטית פורצים לתודעה מהר יותר. תהיות על כוס קפה
  • 22:11
  • 20.11.12

הדבר היחיד שנראה לי מוכח בניסוי זה הוא למה הרבה יותר קל לומר "לא נכון" במקום להסכים עם רעך

27 התחרפנתם לגמרי? יש לי אוזן אחת טובה ואחת פחות טובה. האם היא האוזן הלא מודעת שלי?
  • 23:33
  • 20.11.12

מובן שגרויים נכנסים למוח בכל שנייה נתונה. מובן גם שניתן לעבד מספר מוגבל של גרויים באופן מודע. האם מישהו באמת חושב או חשב שהמוח לא מעבד את אותם גרויים שנכנסים אליו ללא "מודעות"? בעבודת תואר שני שלי במדעי המחשב באוניברסיטת טיובינגן תארתי את המצב המוכר לכולנו שבו כאשר אני רוצה לקנות מכנסי ג'ינס אני פתאום "נזכר" שראיתי מכנסיים כאלו בחלון ראווה שבועיים קודם לכן כאשר הייתי בדרך להרצאה. כמו שראיתי מליון דברים אחרים. ה"תת-מודע" זכר את זה ושלף את הנתון כאשר היה צורך בו. ומלבד זה: חוקרים יקרים: תחזרו קצת למקורות ותעברו על החומר בהקשר של חיפוש לטנטי. מי מחפש ב"ארכיונים" בזמן שהמודע שלי עסוק בדברים "מודעים"?

28 התודעה קיימת כדי לשמור על שפיותינו - את זה כבר הבינו בהמון שנות מחקר מתחומים שונים תניחו ללא-מודע, לפחות את זה תשאירו
  • 01:08
  • 21.11.12

שאיבת מידע מהלא מודע נשמעת כמו סיוט מספר מד"ב מז'אנר האימה.

  •   מסקנתך שהלא מודע אינו שפוי? מהי השפיות? הן כל התהליכים בגופך יכולים להיות בריאים, שפויים והגיוניים. התודעה אינה אלא הפניית תשומת הלב
    • 19:27
    • 22.11.12

    טריוויה:
    המח מטפל במשימות רבות במקביל - רובן אוטומטיות לחלוטין , הגם שניתן ללמוד להשפיע על חלק מהן.
    המח הינו איבר שעבר התפתחויות רבות באבולוציה וממשיך להתפתח ולבנות קשרים חדשים בין חלקיו במהלך החיים.

    המחשבות שהן חלק מזערי מפעילות המח ממשיכות גם בזמן שינה (כמובן גם בחלומות שאותם זוכרים).

    התודעה מבודדת את תשומת ליבנו מכל ההתרחשויות והתחושות שמשדרים ללא הרף כל איברנו. זו אינה ההגדרה של שפיות.
    העוסקים ביוגה לדוגמא לומדים (במוחם) לשלוט במודע טוב יותר בפעילות הלא מודעת של מערכות גופם. בעשותם זאת הם אינם מתקרבים לאי-שפיות.

29 איש אחד הכניס בטטה למקרר דורון שרון
  • 04:27
  • 21.11.12

שאלו אותו, מה זה? אז הוא אמר, זה בטטה-קרה שלי

30 המחקר מוכיח ומסביר חלקית את היצירתיות, כיצד אנשים חותרים למטרת על ראובן גרפיט
  • 08:13
  • 21.11.12

שאבני היסוד שלה לא ידועים להם הכרתית.
הדבר בולט אצל אומנים ואמנים הרואים תמונה מלאה או פסל על או מבנה ארטיקטוני על , קומפוזיטורים נוסח מוצרט , מדעני על שפרצו דרכים חדשות יש מאין , ארכימדס, ניוטון, אינשטין, או אנשים נוסח אדיסון.
המודע "האינטלגנציה הנבחנת" הינה סך הכל "כללי נימוס, התנהגות" שפתחנו להביע עצמינו באופן המקובל על החברה.
ולכן אלה "המשוגעים" אלה שלא הסתגלו לכללי המשחק וההבעה סובלים למרות או בגלל "גאוניותם"

31 והזווית הגם מדעית של אותו דבר....... תואר שלישי במדעי המוח
  • 08:51
  • 21.11.12

גילוי נאות: הניכתב לעיל ניכתב ללא שקראתי את המאמר במקור.
מובן שגרויים נכנסים למוח בכל שנייה נתונה. מובן גם שניתן לעבד מספר מוגבל של גרויים באופן מודע. האם מישהו באמת חושב או חשב שהמוח לא מעבד את אותם גרויים שנכנסים אליו ללא "פעילות מודעת"? בעבודת תואר שני שלי במדעי המוח באוניברסיטת טיובינגן תארתי את המצב המוכר לכולנו שבו כאשר אני רוצה לקנות מכנסי ג'ינס אני פתאום "נזכר" שראיתי מכנסיים כאלו בחלון ראווה שבועיים קודם לכן כאשר הייתי בדרך להרצאה, וכמובן שלא התייחסתי אל זה באופן "מודע". כמו שראיתי מליון דברים אחרים בדרך לאותה הרצאה, שאליהם גם לא התייחסתי באופן מודע. ה"תת-מודע" זכר את זה ושלף את הנתון כאשר היה בו צורך. ומלבד זה: חוקרים יקרים: תחזרו קצת למקורות ותעברו על החומר בהקשר של חיפוש לטנטי. מי מחפש ב"ארכיונים של המוח" אחרי תשובה לשאלה כלשהי בזמן שהמודע שלי עסוק בדברים "מודעים"? (נו, נו, זה עומד לי על קצה הלשון. טוב, נעבור נושא, אני בטוח שאני אזכר בזה תיכף. אה, כן, נזכרתי! כולם מכירים את התופעה, לא?).

  •   הארכיון הנעול של המוח לתואר שלישי
    • 12:49
    • 21.11.12

    כשפרויד הבחין בין שלושת תחומי התודעה, המודע, הכמעט מודע והלא מודע הוא הגדיר את הלא מודע כזכרון ה"כולל בתוכו מושגים שכלל אינם עולים לתודעה בצורה מפורשת, אלא על ידי חלומות או טעויות פרוידיאניות. הלא מודע כולל בתוכו רגשות, יצרים ותשוקות, וכן תכנים לא נעימים אשר מפריעים לאדם לנהל את שגרת חייו. " (מויקיפדיה). המחקר המתואר כאן חוקר, אם ניתן בכלל להתייחס אליו ברצינות, את הסמוך למודע (Preconscious), מה שעומד על קצה הלשון ובוודאי לא מודחק לתת מודע. עובדה היא שהנבחנים היו ערים למידע שהועבר להם כביכול באמצעות העין המכוונת "ישירות" ל"לא מודע" וענו כהלכה.
    וכחוקר מוח אשמח אם תשיב לשאלה המטרידה אותי זמן רב. האם ניתן באמת להדחיק ארוע טראומטי שהתרחש בגיל 12 (אונס על ידי זר), לסבול מפוסט טראומה ולפתח התנהגויות מוזרות, הפרעות אכילה, למשל, ולהזכר בארוע הנשכח באופן פלסטי ביותר ברגע בו הוא יכול לשרת אותנו, בגיל 19?

  •   אין לי תשובה כי אני לא פסיכולוג או פסיכיאטר אלא תחומי עניין שונים לגמרי תואר שלישי במדעי המוח אבל לא בתחום יותר
    • 18:21
    • 21.11.12

    ישנה ספרות עניפה על פוסט טראומה כמו גם על הפרעות פסיכיאטריות שונות שנגרמות כתוצאה מהדחקה והטיפול הפסיכולוגי מציף אותן אל פני השטח. מאידך, ישנה גם ספרות על הזכרון שמרמה אותנו, כלומר זוכר דברים שבכלל לא קרו. למשל, החוקר אמר לסטודנטים שהוא שמע מהוריהם על המקרה שבו הם הלכו לאיבוד כאשר היו ילדים קטנים וביקש מהם לספר את פרטי המיקרה. הם אכן סיפרו.........זכרון שלא היה ולא ניברא. או הספרות שעוסקת בעיבוד אינפורמציה על ידי המוח בזמן הרדמה מלאה בשעת ניתוח. יכול להיות שתמצא שם תשובות.

  •   אבל מה קשור פרויד? מי
    • 00:43
    • 22.11.12

    למה לערבב דיסציפלינות?

  •   האין זה זיגמונט פרויד שטבע את המושג "לא מודע"?  (לת) למי מה
    • 11:50
    • 22.11.12

32 תשובות לשאלות חוזרות חוקר
  • 09:47
  • 21.11.12

איך אפשר לדעת שזה לא מודע?
שאלה טובה. כמו שיגיד לך כל מורה בבית ספר יסודי, אם אתה לא יודע, תשאל. במקרה הזה הדרך לשאול הייתה לבקש ממשתתפי הניסוי ללחוץ על כפתור ברגע שהם רואים איזשהו חלק של המשפט - ומכאן אפשר להסיק שאם הם לא לחצו, הם לא ראו. ישנם גם מדדים נוספים למודעות, למתעניינים אני ממליץ לקרוא את המאמר המקורי*

למה זה מעניין (הרי ברור שהלא מודע עושה המון חישובים מורכבים)?
יש הבדל משמעותי בין תהליכים שניתן לתאר כחישוב אבל בפועל הם פשוט תוצאה של רשת נויירונים פשוטה המאומנת על פעולה מסויימת ואינה יכולה לבצע אותה בקונטקסטים שונים (תאים במערכת הראיה ש"מחשבים נגזרת" וכדומה) לבין ביצוע של פעולות על סימבולים אבסטרקטיים כפי שעשו הנבדקים במאמר.
באותו אופן, שליפה של פריטים מזכרון באופן לא מודע היא אכן פעולה שידועה כלא דורשת מודעות (אפקט "קצה הלשון" וכו') אולם בהינתן הכמות של תרגילים שניתן ליצור עם שלושה מספרים והמיעוט היjסי של אימון על תרגילים שכאלה (שלא לדבר על הכמות של משפטים אפשריים בני כמה מילים ) לא סביר שזה המצב בניסויים המתוארים במאמר (ושוב, במאמר המקורי מופיעות עדיות נוספות לכך).

* המאמר נגיש לכל באתר http://labconscious.huji.ac.il/publications

33 תת-מודע ולא מודע יש לכולם. שם נעוצה הגאונות ומכאן שכולם גאונים (בפוטנצייה ולטפל באימ-פוטנצייה)  (לת) יהורם גאון (גיא אוני וגאוני)
  • 08:56
  • 22.11.12

34 בחייאת... המבין האמיתי
  • 14:51
  • 23.11.12

כאילו שלא ידענו. אולי תטרחו לקרוא ספרות? להכיר מה נעשה לפניכם? הרי בסך הכל, יש איד ואגו, סופר אגו והכל -- אז לקרוא זה העניין? כולה הראתם שתי מלים ואז אולי כן, ואולי לא, אנשים קראו. ביג דיל. אחותי הקטנה עוד לא למדה לקרוא, וכבר היא מצליחה לקרוא שלטים. מבינים? ללא מודע יש כוחות אדירים, קוסמיים, אז מה הסיפור כאן?

35 רן חסין- אוהבת את המחקרים שלך  (לת) אחת
  • 19:06
  • 24.11.12

36 רוצים עוד רוצים עוד
  • 20:23
  • 24.11.12

זו כתבה מרתקת. קצת קשה להאמין לממצאים האלה: לקרוא בלי לראות משפטים? לפתור בלי לראות תרגילים? הלכתי לאתר של המרצה ומצאתי שם עוד כל מיני תופעות מדהימות. אני מאוד אשמח אם האדון אבן יעשה כתבה יותר מלאה על השאלה של הלא מודע. עד כמה הוא משפיע על החיים שלנו? איפה הוא יכול ואיפה לא?

פעילות
המלצות
הפופולריות במדע וסביבה
פרסומת
פעילות
המלצות
פרסומת