תל אביב
18°-12°
- קצרין 13°- 8°
- צפת 12°- 6°
- טבריה 20°-12°
- חיפה 20°-12°
- אריאל 13°- 9°
- ירושלים 12°- 8°
- באר שבע 16°- 8°
- מצפה רמון 14°- 7°
- ים המלח 22°-14°
- אילת 22°-10°
- לדף מזג אויר
16:01
בעולם הזה חיים מיליארדי תושבים. זהו כוכב לא מוכר בעל אזורים יבשים ולחים, אתרים שלא ראו אור יום, ואחרים - החשופים לארבע רוחות. פני השטח של הכוכב, כ-1.8 מ"ר, נפרשים על האיבר הגדול בגוף האדם: העור. ברוכים הבאים אל "הג'ונגל של האפידרמיס". במרכזו של העולם המיקרוביולוגי שוכנת מערה אפלה, קרקע פורייה לחידקים, הטבור.
במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי PLoS ONE, התמקד צוות חוקרים אמריקאי בבית הגידול הייחודי. הטבור מציע מספר יתרונות מחקריים: להוציא את אדם וחווה, הוא מצוי בכל אחד ואחת מאתנו. בנוסף, "במונחים של מורפולוגיה", כותבים החוקרים, "צורת הטבור כמעט ואינה משתנה מאדם לאדם". מעל לכל, אזור זה נשאר מחוץ לתחום הרחצה היומיומית, ועל כן מהווה קרקע פורייה לקהילת חיידקים ענפה המתקיימת כמעט באין מפריע בהשוואה לאזורים אחרים בגוף.
בעיני הביולוגים, הטבור הוא קרקע בתולית. המדע לא הרבה עד היום לחקור את הנעשה בו, ומעט ידוע על המגוון והמבנה הביולוגי שבו. כלומר, האם כל אחד מאתנו מהווה בית גידול נפרד, או שמא אנו נושאים מיקרואורגניזמים בעלי מאפיינים דומים, שהסתגלו לתנאי הסביבה.
לצורך המחקר, פרסם צוות הביולוגים האמריקאי מודעה לציבור: "תנו לנו לנבור בג'ונגל של הפופיק שלכם!". 500 מתנדבים נענו להצעה. התוצאות הראשוניות של המחקר, המתפרסמות כעת, מתמקדות בשתי קבוצות נחקרים, המונות בסה"כ 60 נבדקים.
לאחר שתחבו מקלות אוזניים אל טבורם של המתנדבים, דגמו החוקרים את התוצאות וגילו למעלה מ-2,300 מינים שונים של חיידקים. מספר מייני החיידקים בטבורו של נבדק, נע בין 29 ל-109 בנבדק "הפורה" ביותר. שמונה מיני חיידקים זהים נמצאו בטבורם של 70% מהנבדקים, וכמחצית מתתי המינים של החיידקים שנמצאו השתייכו לשמונת המינים הללו. את סוגי החיידקים הדומיננטיים כינו עורכי המחקר "אוליגרכים" - מונח הלקוח מעולמם של חוקרי יערות הגשם, בעזרתו מסווגים את מיני הצמחייה הנפוצים.
זיהוי האוליגרכים בטבור לא היה בגדר הפתעה לחוקרים, מאחר ואלה מינים המוכרים לרופאי עור. הימצאותם של חיידקים אלה בטבור עשויה להדאיג את הלוקים בפחד מלכלוך, אך לאמיתו של דבר רובם אינם מזיקים ומקצתם אף מועילים לאדם: הם חיים אתנו בסימביוזה ומסייעים בניקוי העור משיירים, נלחמים בחיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות), וככל הנראה גם תורמים לתהליך חלוקת התאים של מערכת החיסון המקומית.
בעוד הימצאות החיידקים האוליגרכים היתה צפויה, הביולוגים הופתעו לגלות גם כמה מושבות של ארכאונים (המכונים גם חיידקים קדומים): מיקרואורגניזמים השונים מחיידקים ומהווים את אחת משלוש ממלכות-העל הטקסונומיות בביולוגיה. צורת חיים זו מתקיימת בסביבות מחייה קיצוניות ועד היום לא נצפתה מעולם על העור האנושי.
כותבי המחקר מדגישים, עם זאת, כי שניים מתוך שלושת מיני הארכאונים שנצפו התיישבו בטבורו של אדם שהעיד על עצמו כי "לא התרחץ מספר שנים". במקרה זה, ניתן להתייחס אל הטבור כסביבת מחייה קיצונית, כפי שטוען רוב דאן, ביולוג מאוניברסיטת צפון קרוליינה. "מנקודת מבט היסטורית, רק מעטים נהגו להתרחץ על בסיס יומיומי. במובן זה, ייתכן כי אותו מתנדב משקף בצורה נאמנה יותר מיתר המשתתפים את גוף האדם כפי שהיה במשך אלפי שנים. "מכל מקום", מוסיף דאן בהומור, "אין להבין מכך שאני מעודד את כולם להפסיק להתקלח".
תרגום: יותם מורציאנו