מדענים בריטים טסו בסוף השבוע לאנטארקטיקה כדי לחקור את אגם אלסוורת, השוכן מתחת לשכבת קרח בעובי שלושה קילומטרים. מטרת המחקר היא חיפוש חיים באגם. החוקרים הצטרפו לצוות מהנדסים שהקים מחנה באזור יריעת הקרח של מערב אנטארקטיקה, שם בדצמבר השמש מאירה יומם וליל והטמפרטורות צונחות הרבה מתחת לאפס.

בימים הקרובים יחל הצוות לבצע קידוח מורכב באמצעות מים סטריליים חמים, במטרה לחדור לאגם השוכן מתחת לקרח ולהוציא ממנו דגימות של מים ומשקעים שייתכן כי היו מנותקים משאר העולם במשך מיליון שנה.

במקרה שיימצאו חיים במעמקי האגם, יהיו אלה צורות חיים שהתפתחו בבידוד במשך 100 אלף שנה לפחות, ואולי הרבה יותר. המדענים רוצים לדעת ראשית אם חיים יכולים להתקיים בתנאים קשים כל כך; ואם כן, הם ינסו לברר כיצד זה מתאפשר.התשובות לשאלות אלה יעמיקו את הבנתנו על החיים על פני כדור הארץ, ועשויות לתרום לחיפוש אחר חיים במקומות אחרים במערכת השמש, למשל באוקיינוס המכוסה קרח שעל פני אירופה, הירח של כוכב הלכת צדק.

"סביבה שבה שוררים תנאים קיצוניים יכולה ללמד אילו אילוצים משפיעים על קיומם של חיים", אומר מייק בנטלי, גיאולוג מאוניברסיטת דורהאם, הנמנה עם צוות החוקרים. "אם נמצא סוג מסוים של סביבות שבהן חיים יכולים להתקיים, זה יאפשר לנו להבין מהן המגבלות לקיומם של חיים".

זהו אינו הקידוח הראשון מתחת לאגם הכלוא תחת שכבות קרח באנטארקטיקה. בתחילת השנה הצליחו מדענים רוסים לקדוח באגם ווסטוק, שהיה כלוא 15 מיליון שנה תחת ארבעה קילומטרים של קרח. המדענים העבירו לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, דוגמית ממי האגם.

אגם אלסוורת הוא אחד מיותר מ-360 אגמים השוכנים מתחת לקרח באנטארקטיקה. אגם מסוג זה נוצר כאשר חום שנפלט מתוך כדור הארץ ממיס את חלקו התחתון של קרחון. קשה להעלות על הדעת תנאים פחות נוחים לקיום חיים על פני כדור הארץ. אורגניזמים שעשויים לחיות באגם מנותקים מהאוויר שבאטמוספרה, ועליהם לשרוד בסביבה שבה טמפרטורות מתחת לאפס, מיעוט של מזון, אפלה מוחלטת ולחץ רב. בנוסף לחיפוש אחר חיים, חקר דגימות ומשקעים שיועלו מקרקעית אגם אלסוורת עשוי ללמד מתי הקרחון התרחב והתכווץ ואילו שינויים חלו בסביבתו.

הצוות יקדיש את השבוע להכנות לקידוחים, שיחלו ב-12 בדצמבר. כדי לקדוח עד למי האגם יצרו מהנדסים צינור באורך 3.4 קילומטרים שיהיה חזק דיו לשאת את המשקל שלו עצמו. דרך הצינור יוזרמו מים נקיים, שיחוממו לטמפרטורה של 90 מעלות, ויפלסו דרך בקרח. ברגע שהחוקרים יגיעו למימי האגם, יעמדו לרשותם 24 שעות לבצע סטריליזציה של פתח הכניסה - באמצעות קרינה אולטרה סגולה - להוריד למים את הציוד הנדרש, ולאסוף את הדגימות שהם זקוקים להן - לפני שישוב הפתח ויקפא.

"זה מרגש מאוד שאנחנו צריכים לבצע את כל הבדיקות המדעיות בתוך חלון זמן של 24 שעות, בלי שתהיה לנו הזדמנות שנייה", אומר הד"ר מאט מואולם, שפיתח את הטכנולוגיה המיוחדת לאיסוף הדגימות במרכז הלאומי לאוקיאנוגרפיה בסאותהמפטון.המדענים יאספו דגימות מים מעומקים שונים באגם, שעומקו כ-150 מטרים, על ידי הורדת מתקנים שגובהו של כל אחד מהם קרוב לשישה מטרים ומשקלו כ-400 קילוגרם. החוקרים ישהו במחנה שישה שבועות.

"ברגע שנתחיל לקדוח לא נוכל להפסיק, אחרת הצינורות יקפאו ובזה יסתיים הפרויקט. נצטרך להתקדם בקידוח בלתי פוסק ביום ובלילה במשך שבוע וחצי עד שבועיים, לא משנה אילו תנאי מזג אוויר ישררו, נהיה חייבים להמשיך", אמר המהנדס כריס היל בשיחת טלפון מהאוהל שלו באנטארקטיקה.

הציוד עבר בדיקות מקיפות, אבל אף בדיקה בבריטניה אינה יכולה לחקות במלואם את התנאים שבהם עשוי הצוות להיתקל באנטארקטיקה. "כל מה שאנחנו עושים הוא חדש", אמר היל. "אנחנו נקדח עמוק יותר מכפי שקדחו אי פעם בעבר באמצעות מים חמים, נקדח באופן נקי יותר מכפי שקדחו אי פעם, ונשתמש לראשונה בשני מכשירים שתוכננו במיוחד לפרויקט. כל זה משאיר אותי ער בלילות".

הצוות ישהה באנטארקטיקה עד ינואר. אמנם מדובר בפרויקט קשה, אבל אלה שנאלצו להישאר מאחור מקנאים בעמיתיהם. "יעבור עליהם חג מולד קר מאוד, אבל הייתי מת להיות שם", אמר מואולם.