במרכז אחד החדרים באגף המערבי של הארמון רחב הממדים ששכן עד לפני כ-3,500 שנה בתל כברי, התגלה לאחרונה שבר של כלי חרס גדול. לכלי היו שתי ידיות והוא היה מחופה צבע לבן ומבריק ועוטר באדום, אבל תכולתו היא שעוררה את סקרנותם של חוקרי האתר. הכלי נשלח לבדיקה במעבדתו של פרופ' אנדרו קו באוניברסיטת ברנדייס בארצות הברית והתברר כי הכיל יין אדום.

לפי ממדיו, מדובר היה בליטרים רבים של יין, אומר אחד החוקרים, הד"ר אסף יסעור-לנדאו מאוניברסיטת חיפה. בעזרתו יכלו בעלי הארמון להשקות קהל גדול במשתאות שערכו.

כלי היין נמצא בחדר מעוצב להפליא באגף המערבי של הארמון. רצפת החדר היתה מעוטרת בדגמי משבצות בצהוב ובלבן, עליהם ציורים של פרחי אירוס וסתווניות. ממצאים אלה, מוסיף יסעור-לנדאו, מחזקים את ההשערה כי מדובר בחדר שיועד לאירועים מיוחדים.

הארמון בתל כברי, הממוקם קילומטרים מעטים מדרום לקיבוץ כברי, נבנה לפני כ-3,850 שנה, בתקופת הברונזה התיכונה. המבנה עמד על תלו קרוב ל-300 שנה ובשיא גודלו הסתכם שטחו ב-6,000 מטרים רבועים והתנשא לגובה של שתי קומות לפחות. האתר התגלה ב-1950 ובחפירות שנערכו בו בשנות ה-50 ובשנות ה-60 נחשף הארמון. לפני כשבע שנים חידש הד"ר יסעור-לנדאו את החפירות באתר, בשיתוף עם הפרופ' אריק קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.

שליטי המקום היו כנענים, שפיתחו קשרי מסחר ענפים עם הארצות השכנות והיו בעלי טעם אמנותי ייחודי: הארמון עוטר בציורי קיר וברצפות מצוירות בסגנון שהיה נפוץ באותה תקופה בכרתים המינואית ובאיי הים האגאי. לדברי יסעור-לנדאו, באתרים כנעניים אחרים בארץ אי אפשר למצוא סגנון עיטורים דומה.

כלי היין שנמצא לאחרונה סייע לחוקרים להסביר כיצד הצליחו השליטים הכנענים לבסס את מעמדם בקרב נתיני ממלכתם וגם בעיני שליטים זרים. לדעתם, בארמון נערכו משתאות מפוארים שיועדו לאריסטוקרטיה המקומית, לאורחים זרים וגם לאוכלוסייה המקומית.

החוקרים סבורים כי החדר שבו נמצא כלי היין, ששטחו היה כ-100 מ"ר, אירח את המשתאות של האריסטוקרטיה המקומית. גם בחדרים אחרים נערכו משתאות. בגבול המערבי של הארמון התגלו שני חדרים. באחד מהם, שככל הנראה היה מחסן, נמצאו שלושה קנקנים גדולים. רצפת החדרים כוסתה בטיח לבן מבהיק, וחלקם הפנימי של הקירות צופה בפאנלים גדולים מאבן מסותתת, שעליהם סותתו מגרעות לקביעת נדבך נוסף מלוחות עץ. לדעת החוקרים, העיצוב הנאה של רצפת החדרים וקירותיהם מעיד על מעמד האורחים שהתארחו בהם. ממצאי המחקר הוצגו בכנס משותף של אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות, לזכרם של הד"ר אלישע לינדר ז"ל והפרופ' אבנר רבן ז"ל, שנערך באוניברסיטת חיפה ביום ראשון.

על ייעודם של החדרים מעידות עצמות בעלי החיים שנמצאו בתוך המבנה ובסמוך לפתחו. הד"ר נמרוד מרום, ארכיאוזואולוג (חוקר עצמות בעלי חיים עתיקים) שחקר את שרידי העצמות גילה כי במבנה נאכלו בעיקר כבשים ועזים. בין העצמות שנמצאו בתל היתה אצבע של שור בר, בעל חיים גדול בהרבה מהבקר המבוית, שגם עצמותיו נפוצות באתר. "חיה נדירה זו סיפקה לפחות 250 קילוגרם בשר, כמות שיכולה היתה להספיק לעריכת משתה לכ-500 איש, שכל אחד מהם קיבל נתח מרשים של 500 גרם", אומר הד"ר מרום. "בעיר שמנתה כ-6,000 נפש, בחברה שבה אכילת בשר לא היתה מעשה יומיומי, אלא היתה מוגבלת כמעט אך ורק לאירועים חגיגיים, מותר להניח שמשתה המוני בחצר הארמון חיזק מאוד את כוחו הפוליטי של השליט", מוסיף יסעור-לנדאו.