מחקר: יהודי אירופה הם צאצאי הכוזרים

גנטיקאי ישראלי צעיר גילה את "המרכיב הכוזרי" בדנ"א של יהודי אירופה. אם הוא צודק, רבים מאבותיהם של הישראלים קרובים לאבות האיראנים

"בואו נדמיין קבוצה של עיוורים, שנתקלים בפיל בפעם הראשונה בחייהם. הם נוגעים בו, כדי להבין באיזו חיה מדובר. אבל כל אחד מהם מלטף חלק אחר בגופו של הפיל, כך שבסוף מתקבלים רשמים שונים למדי על החיה הזו". באמצעות המשל ההודי העתיק הזה מנסה הגנטיקאי ד"ר ערן אלחייק להדגים את אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה: מקורו של העם היהודי.

"חוקרים שונים מציעים כבר שנים הסברים על מוצא היהודים", אומר אלחייק, ומונה בזו אחר זו את התיאוריות שהועלו במשך למעלה ממאה השנים, בניסיון להסביר מנין הגענו לכאן. כמו במשל ההודי, גם מוצא היהודים מתואר באופנים מגוונים. אבל כל אחד מהתיאורים חלקי והם סותרים זה את זה.

"המחקר שלי הוא הראשון שמציע תיאוריה כוללת, שמסבירה את כל הממצאים הסותרים לכאורה", אומר החוקר הצעיר, בן 32, בשיחת טלפון מביתו במרילנד בארצות הברית. את המחקר הגנטי עשה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה האמריקאית היוקרתית ג'ונס הופקינס בבולטימור. בשבוע שעבר פורסמו ממצאיו בכתב העת "גנום, ביולוגיה ואבולוציה", שיוצא לאור בהוצאה של אוניברסיטת אוקספורד. אחד הפרופסורים שבחנו את המאמר הגדיר אותו "המעמיק ביותר מכל המחקרים הקודמים שעסקו במוצא היהודי".

אלחייק לא מצטנע. בשיחה השבוע הוא מכנה את המחקר שלו "פורץ דרך" ומסביר שהצליח להעניק ביסוס מדעי לתיאוריה היסטורית ותיקה ושנויה במחלוקת. לפי תיאוריה זו, היהודים האירופים הם צאצאי הכוזרים - אימפריה שהורכבה מעמים שונים (איראנים, טורקים, סלאבים, קווקזים ועוד) ושלטה בימי הביניים על שטח עצום בין הים השחור לים הכספי. לפי התיאוריה, הכוזרים התגיירו במאה השמינית - וצאצאיהם הם היהודים "האירופים" שחיים היום בישראל ובחו"ל.

מיתוס הגלות

במשמעותו הרחבה, המחקר החדש מעניק חיזוק לקריאת התיגר של חלק מההיסטוריונים על הנרטיב היהודי והציוני המקובל. הנרטיב המקובל גורס שהיהודים בני ימינו הם צאצאי תושביה של ממלכת יהודה, שהוגלו ממנה ושבו אליה רק לאחר אלפי שנות גלות. המחקר החדש, לעומת זאת, תומך בתיאוריה שמקור היהודים בעמים שונים, שחיו במגוון אזורים של אגן הים התיכון והתגיירו בשלב זה או אחר בהיסטוריה. לפי תיאוריה זו, סיפור ההגליה מיהודה, הגלות של העם היהודי וכיסופיו למולדת אינו אלא מיתוס.

"המחקר שלי סותר 40 שנות מחקרים גנטיים, שכולם הניחו שהיהודים הם קבוצה מבודדת גנטית משאר עמי העולם", אומר אלחייק. מחקרו הסתמך על נתונים גנטיים מקיפים שהיו זמינים ממחקרים אחרים. בהעדר חומר גנטי שמקורו בכוזרים, אלחייק השתמש באוכלוסיות קרובות לכוזרים - גיאורגים, ארמנים וקווקזים, לדוגמה - כמקובל במחקרים גנטיים. "הם הגיחו מאותו מרק גנטי", הוא מסביר. לאחר שעשה מספר רב של אנליזות גנטיות בשיטות שונות, חלקן ייחודיות למחקר שלו, מצא אלחייק את מה שהוא מתאר כ"מרכיב הכוזרי" של יהודי אירופה.

לפי המחקר החדש, המרכיב הדומיננטי בקרב יהודי אירופה הוא המרכיב הכוזרי. בקרב קבוצת יהודי מרכז אירופה הוא מהווה 38% - גבוה מכל מרכיב אחר בגנום שלהם. בקרב יהודי מזרח אירופה הוא מהווה 30%. גם בגנום של יהודים אלה אין מרכיבים אחרים בשיעור גבוה מזה של המרכיב הכוזרי. 

מאיזה מרכיבים נוספים עשוי הגנום של היהודים האירופים? "בעיקר ממוצא מערב אירופי - שמקורו באימפריה הרומית וממוצא מזרח תיכוני - קרוב לוודאי במסופוטמיה, אם כי ייתכן שאת חלקו ניתן לייחס ליהודי ישראל", מסביר אלחייק. לנתון האחרון יש חשיבות, כי הוא מחבר את יהודי אירופה בחזרה לישראל. עם זאת, החיבור הזה מתקיים באחוזים ספורים מהגנום בלבד. הנתון הזה לא חזק מספיק בכדי לקבוע שמוצאם של כל היהודים בממלכת יהודה.

לפי המחקר, יש רציפות גנטית בין יהודי איראן, הקווקז, אזרבייג'אן וגיאורגיה, ובין יהודי אירופה. במלים אחרות: ייתכן שהקבוצות האלה חולקות אבות משותפים - הלוא הם הכוזרים.

ומה בנוגע ליהודים אחרים, שמוצאם אינו מאירופה? לדברי אלחייק, בינם ליהודים האירופים אין קשר דם וגם אין קשרי משפחה בין הקבוצות. "קבוצות היהודים בעולם אינן חולקות מוצא גנטי משותף. מדובר בקבוצות הטרוגניות מאוד, שאינן קשורות זו לזו מחוץ לדת", הוא אומר. בשורה התחתונה, לדבריו, "הגנום של יהודי אירופה הוא פסיפס של עמים עתיקים. בחלקו הגדול הוא כוזרי". 

מחקרים סותרים

חשוב לציין: מחקרים גנטיים קודמים, שעשו חוקרים אחרים, בהם פרופסורים בעלי שם מישראל ומהעולם, הציגו תוצאות אחרות. בקיץ האחרון, למשל, פורסם בהוצאת אוקספורד ספר בשם "אגדה: היסטוריה גנטית של העם היהודי", שניסה לסכם את המחקרים הגנטיים שהתייחסו לעניין ב-20 השנים האחרונות. המחבר, פרופ' הארי אוסטרר מישיבה יוניברסיטי בניו יורק, טוען כי לכל היהודים בעולם יש מוצא גנטי משותף ומאפיינים גנטיים דומים.

המקור המשותף ליהודים, לדברי פרופ' אוסטרר, אינו כוזרי, אלא מזרח תיכוני. מכאן, שהיהודים הם צאצאי תושבי האזור שחיו כאן לפני אלפי שנים, הוגלו ושבו לארץ. בניגוד לאלחייק, אוסטרר לא מצא כל עדות משמעותית לקשר בין היהודים לממלכת הכוזרים. יתרה מכך, מבחינה גנטית היהודים דומים יותר לטענתו לפלסטינים, לבדווים ולדרוזים מאשר לכוזרים. כך מבססים ממצאיו את הטענה שמקורם של היהודים במזרח התיכון.

יהודים מתפללים בבית כנסת בבודפשט רויטרס

אלחייק חולק עליו. לטענתו, מחקרים קודמים בעניין זה "אינם מבוססים, מכילים סתירות עצמיות ומגיעים למסקנות מגומגמות. הרושם שלי היה שהתוצאות שלהם נכתבו לפני שהתחיל במחקר: קודם יורים את החץ ואחר כך מסמנים מסביבו עיגול". בניגוד לחוקרים אחרים, אלחייק אינו מאמין בקיומו של גן יהודי ייחודי. "כולנו מעורבים. שום אוכלוסייה לא היתה מעולם בבידוד מוחלט", הוא אומר.

הוא שולל גם את הקביעה שבגנום של יהודים רבים יש מרכיב מזרח תיכוני משמעותי - שמעיד שמקורם באזורנו. "לרוב היהודים אין המרכיב הגנטי המזרח תיכוני בכמות שהיינו מצפים למצוא אם היו צאצאי היהודים העתיקים", אומר אלחייק.

כמו בכל סיפור יהודי טוב, גם במחקר הגנטי של ד"ר אלחייק יש אתנחתה קומית. "צחוק הגורל, אבל חלק מהכוזרים היו ממוצא איראני. אני משער שהאיראנים תרמו לא מעט לפסיפס היהודי", הוא אומר.

בשבוע האחרון פנה "הארץ" לשורת חוקרים מישראל ומהעולם, בהם היסטוריונים וגנטיקאים, וביקש את חוות דעתם על המאמר החדש. התשובות היו מפתיעות: ההיסטוריונים סירבו להגיב, בטענה שאינם מתמצאים בגנטיקה. הגנטיקאים לא שיתפו פעולה מסיבות אחרות. חלקם התעלמו, אחרים אמרו שאינם מתמצאים בתחום הספציפי של חקר אוכלוסיות או בחרו שלא להגיב מקוצר זמן.

שלא במפתיע, היחיד שהסכים לדבר בשמחה היה פרופ' שלמה זנד, מחברו של רב המכר "מתי ואיך הומצא העם היהודי", שיצא לאור בעברית ב-2008 (הוצאת רסלינג). בארון שבחדרו הקטן באוניברסיטת תל אביב מונחים על כמה מדפים התרגומים של ספרו, שהופיע ב-22 שפות.

לזנד יש ביקורת חריפה על גנטיקאים שמחפשים את הגן היהודי. "לבורים כמוני, גנטיקה נראתה תמיד אפופת הילה. מדע מדויק, שעוסק בממצאים כמותיים ואי אפשר להתווכח אתו", הוא אומר. כשהחל לקרוא מאמרים בתחום הבין, לדבריו, שטעה. "מצאתי גנטיקאים, יהודים, שהידע שלהם בהיסטוריה מסתיים בבחינת הבגרות. כמו הידע שלי בביולוגיה. הם למדו שיש עם יהודי אחד, ועל בסיס הנרטיב ההיסטורי הזה הם משחזרים את הממצאים המדעיים שלהם", הוא מאשים.

"החיפוש הכושל שלהם אחרי מוצא גנטי משותף, כדי לאפיין עם או לאום, הוא דבר מסוכן", הוא אומר, ומזכיר, אחרי הסתייגות, את הגרמנים, "שגם הם חיפשו רכיב משותף - בדם". האירוניה ההיסטורית, לדבריו, באה לביטוי בכך ש"בעבר, מי שהגדיר את היהודים כגזע הוקע כאנטישמי. היום אנטישמי הוא מי שלא מוכן לחשוב כך.

"חשבתי שרק בהיסטוריה ובספרות מעניקים פרשנות שונה לעובדות, אבל גיליתי שזה גם בגנטיקה. קל מאוד להבליט ממצאים מסוימים ולשים בשוליים דברים אחרים, ועדיין זה נחשב עבודה מדעית. בכלל, ההתמחות בגנטיקה יכולה ליצור בורות מדהימה בהיסטוריה", הוא אומר.

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות