רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

5 ק"מ בלבד מהר הבית

מבנה פולחן נדיר התגלה מחוץ לירושלים

בחפירות ליד מוצא במסגרת שדרוג כביש 1, התגלה מבנה גדול המזוהה כמקדש. הממצא מעלה תהייה על מעמדו של המקדש בהר הבית

חוקרים סבורים שגילו מבנה פולחן עתיק בתל מוצא, שפעל לצד מקדש שלמה בירושלים. בחפירות הצלה של רשות העתיקות באזור, לרגל שדרוג כביש ירושלים-תל אביב, נחפרו באחרונה ממצאים שעשויים לשנות את הידוע על ימי המלוכה הישראלית והפולחן במקדש שעל הר הבית.

המקרא מדגיש את הבלעדיות של המקדש בירושלים בכל הנוגע לפולחן היהודי בארץ בתקופת המלוכה. ואכן, ארכיאולוגים התקשו מאוד למצוא מבנים או חפצים הקשורים בפולחן מהתקופה באתרים המזוהים כאתרים ישראליים.

תל מוצא בכניסה לירושלים נחפר בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000. כיום ברור שבמקום היה יישוב חשוב מתקופת הברזל. החופרים מציעים לזהות אותו עם היישוב "מצה" המוזכר בספר יהושע. בין היתר נמצאו באתר בניין ציבורי, מבנה מחסנים וממגורות. לדברי החוקרים, ייתכן שמוצא שימש מעין מחסן תבואה לירושלים שניהלה פקידות שנשלחה מהבירה. בשנה האחרונה נעשות באזור חפירות לרגל ההכנות לשינוי תוואי כביש מספר 1 והקמת גשר ומנהרה שיקצרו את הדרך לירושלים.

בחפירה איתרו החופרים, אנה אייריך, ד"ר חמודי חליאלה ושועה קיסלילביץ, מבנה גדול בעל אלמנטים מובהקים של פולחן ומתוארך למאה ה-9 לפני הספירה. במבנה שבנוי באופן מסיבי יש פתח רחב הפונה למזרח. לדברי אייריך הדבר מתאים למסורת בניית המקדשים במזרח הקדום: "כך קרני השמש המפציעות במזרח מאירות ראשית את החפץ המונח בתוך המקדש פנימה, המסמל את הנוכחות האלוהית בו".

בקרבת המבנה התגלה גם מצבור של כלי פולחן עשויים חרס. בין היתר נמצאו צלמיות זעירות בדמות אדם וצלמיות בעלי חיים, בעיקר של בהמות רתומות. החוקרים מעריכים כי פולחן הצלמיות במקום הושפע מתרבות חוף הים בארץ ישראל באותה התקופה - התרבות הפלישתית. ניתוח של עצמות בעלי החיים שנמצאו באתר העלו שמדובר רק בבעלי חיים כשרים - פרה, עז, כבש וצבי - רובם צעירים ובעלי סימני חיתוך, מה שמחזק את הסברה שהועלו לקורבן.

כלי פולחן וצלמיות הם ממצאים נדירים במחקר הארכיאולוגי של התקופה.לפני מוצא, נמצאו כאלו רק בחרבת קייפא שבחבל לכיש. להערכת החוקרים, החפצים האלו שימשו לפולחן ביתי, אך מציאת במה או מבנה מקדש ציבורי היא נדירה מאוד. המקדש היחיד שזוהה בוודאות כמקדש מחוץ לירושלים נחפר על ידי יוחנן אהרוני בערד בשנות ה-50.

עתה מצביעים אנשי רשות העתיקות על מקדש נוסף, שהימצאותו דווקא במוצא הסמוכה לירושלים מגבירה את התהיות לגבי מעמדו של המקדש המרכזי. "אנחנו מדברים על יישוב בלב לבה של ממלכת יהודה במרחק הליכה מבית המקדש ומוצאים פה שרידים של מקדש ומזבח וכלי פולחן. זה דבר מאוד מפתיע ואין לנו למה להשוות את זה".




מבחינת הכרונולוגיה המקראית, המבנה פעל ככל הנראה לאחר תקופתם של דוד ושלמה ובימי ממלכת יהודה וייתכן שיצא מכלל שימוש עם הרפורמה הפולחנית שמיוחסת למלכים חזקיהו ויאשיהו במאה ה-8 וה-7 לפני הספירה. ברפורמה חוסלה עבודת האל מחוץ לירושלים.

"לא היה דבר כזה בארכיאולוגיה הישראלית של ארץ ישראל עד היום", אומר פרופ' יוסי גרפינקל מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, שגם ביקר בחפירה. "זה לא חדר אחד, זה מתחם גדול עם הרבה עצמות בעלי חיים מסביב. צריך לזכור שערד זה מרחק של שני ימי הליכה מירושלים. אני מניח שהאוכלוסייה בנגב היתה צריכה מקום פולחן, אבל מוצא זה חמישה ק"מ מירושלים. למה הם צריכים מקדש נוסף?".

פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב מייחס לממצאים פחות חשיבות. "יש לנו עדויות נוספות לקיומם של מקומות פולחן ביהודה עד לסוף המאה ה-8 לפני הספירה; בערד, בבאר שבע ובלכיש. אבל אפשר גם ללמוד את זה מהטקסט התנ"כי שכל הזמן מטיף לריכוז הפולחן. זו העדות הטובה ביותר לכך שהיו מקומות פולחן אחרים".

תגלית היסטורית? הגיבו כאן באמצעות הפייסבוק


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות